עמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים > מחשבים ואינטרנטעמוד הבית > טכנולוגיה ומוצרים > מערכות תקשורתעמוד הבית > מדינת ישראל > כלכלה
מקסם


תקציר
מידע על הסיבות לפריחת תעשיית הסטארט-אפ בישראל (צ'ק פוינט, ESC, אורכית, גלילאו, ממקו, ווקולטק, ICQ), מאפיינים ומגמות בתעשייה זו והגורמים התורמים להצלחתה של חברת הסטארט-אפ.



סטארט-אפ בישראל : המנוע לעצמאות כלכלית
מחבר: אמיר גל-אור


הקמת חברות סטארט-אפ בישראל הפכה מתופעה מרנינה למגמה משקית בעלת מהות אסטרטגית. כל חודש בישראל בת ה-50 קמות כ-50 חברות סטארט-אפ. חברות כמו צ'ק פוינט, ESC, אורכית, גלילאו, ממקו, ווקולטק, ICQ, מהוות דוגמה להצלחה. מדובר בחברות שהוקמו רק לפני שנים בודדות והיום מובילות בתחומן ברחבי העולם. המציאות הזאת מעניקה לדור הצעיר ולרבים נוספים השראה ודוגמא אותה מנסים לחקות. המשך המגמה עשוי בהחלט להעניק לישראל עצמאות כלכלית בטווח של עשור.

לא כל חברות הסטארט-אפ מצליחות, שליש יסגרו ללא כל הכנסה, שליש יחזירו חלק מן ההשקעה או את כולה על-ידי פעילות עסקית או מכירה/מיזוג, ושליש יניבו רווחים, אולם רק שתי חברות מהשליש האחרון יניבו רווחים גדולים מאוד (בדרך-כלל על-ידי הנפקה או מכירה לגורם אסטרטגי גדול).


 

הסיבות לפריחת תעשיית הסטארט-אפ בישראל


(פריחה המקבילה רק לנעשה בעמק הסיליקון בקליפורניה ובאזור בוסטון):
* התעשייה הביטחונית שצמחה בישראל בגלל צרכים ביטחוניים ומגבלות רכש שהוטלו על ישראל, יצרה תשתית ידע וכוח אדם אשר מופנה לכיוון חברות הסטארט-אפ, במיוחד בעידן של האטה בתחום הפיתוח הביטחוני.
* "האופי הישראלי" המשלב יוזמה, חוצפה והעזה.
* גל העלייה מבריה"מ לשעבר שהביא עמו מצבור ידע ומדענים גדול.
* ריכוז של קשרים בינלאומיים שיש לישראלים בעולם ובעיקר בארה"ב תורם לאפשרות לקדם רעיון ולהקים חברה.
* כניסה של חברות רב-לאומיות לישראל הן על-ידי השקעות והן על-ידי הקמת מפעלים ומרכזי פיתוח - אינטל, מיקרוסופט, סיסקו, סוני - הן דוגמאות המייצגות רבים נוספים.

בשנת 1991 פעלה בישראל קרן הון סיכון אחת בלבד וקשה היה לגייס כספים ליזמות טכנולוגית. כיום יש בישראל מעל מיליארד דולר פנויים להשקעות בחברות סטאר-אפ. כספים אלו מנוהלים על-ידי כ-70 קרנות הון סיכון וכ-30 חברות השקעה. עד היום הונפקו כ-30 חברות סטארט-אפ אשר קרנות הון סיכון השקיעו בהן וכ-20 נקנו או מוזגו על-ידי חברות גדולות בעולם. השינוי הדרמטי התחולל על רקע הקמת החברה הממשלתית יוזמה שהשקיעה ביחד עם המגזר הפרטי ב-10 קרנות וכמובן בקידומו של תהליך השלום.



 

מאפיינים ומגמות בתעשיית הסטארט-אפ


* התקשורת וטכנולוגיות המידע הם התחומים הבולטים בהם חברות הסטארט-אפ מיוצגות יותר, מסתמנת עלייה בפעילות ובעניין הבינלאומי בתחומי הציוד הרפואי וביוטכנולוגיה.
* מתחיל להיווצר "דור שני לחברות הסטארט-אפ", כלומר, צוות מוביל שכבר הצליח בסטארט-אפ קודם ומיישם ניסיון קודם.
* עליית מדרגה בעניין שמגלות חברות בינלאומיות במעורבות ישירה או עקיפה בתעשיית הסטארט-אפ בישראל, כולל חברות שלא היה להן כל קשר עם ישראל בעבר.
* מחסור בכוח אדם מקצועי גורם לעליית שכר משמעותית ולניידות גדולה של עובדים בין חברות, נושא של מחסור בכוח אדם מקצועי נחשב למגבלה העיקרית להתפתחות התעשייה.
* העברת ידע ומרכזי פעילות של חברות לארה"ב (שם נמצא בדרך כלל השוק הגדול למוצרי החברות) מהווה איום על המשך תרומה של התעשייה למדינת ישראל.
* מתחילות להיווצר מודעות ותשתית ידע בתחומי השיווק והניהול הבינלאומי, תחומים שישראלים נחשבים חלשים בהם. תשתית כזו תאפשר לחברות לגדול ולהגיע למעמד בינלאומי עסקי ולא רק טכנולוגי.
* קרנות הון הסיכון גדלות בהיבט של סכומי הכסף שהן מנהלות, וזאת עקב הרצון להשקיע יותר בחברות המצליחות מתוך הפרוטפוליו של החברות שהקרן השקיעה בהן.



 

הגורמים העיקריים התורמים להצלחתה של חברת סטארט-אפ


היזם/הצוות המוביל את הפרויקט - האדם הוא המרכז, בניגוד לטכנולוגיה שמשתנה, לשוקי היעד המשתנים לעתים קרובות בתהליך התפתחות חברה ותנאי השוק המשתנים. לעומת פרמטרים אלה האדם הוא אותו אדם והוא הנכס העיקרי של החברה. משקיעים נוהגים ללמוד לעומק את עברו של יזם בהקשרים העסקיים ואת תכונות אופי לפני קבלת החלטה על השקעה. (מחקרים מראים שתכונות אישיות כגון מנהיגות, פתיחות, התמדה ויצירתיות הינן אינדיקציה טובה ליכולת הצלחת החברה).

מיקוד התברה - חברות סטארט-אפ נוטות לעתים לפזר מאמצים על מספר כיוונים עסקיים, ובדרך-כלל זה פועל לרעת החברה שאמורה להגיעה לשוק במבהירות ובמשאבים מוגבלים. מיקוד מאפשר ריכוז מאמצים ומשאבים, אך גם זיהוי ברור של החברה מול משקיעים, שותפים, אנליסטים ותקשורת.

שותפויות - פעילות נמרצת ליצירת שותפויות וקשרים עסקיים עם גורמים אסטרטגיים לכל אורך תהליך הפיתוח והשיווק, מיזמים משותפים, הסכמי פיתוח ושיווק, מיזוג פעילויות וכו' צריכים להיות חלק מתרבות הפיתוח העסקי הנדרשת.

חדשנות - בכל תחום בו פועלים חשוב לוודא שלא "ממציאים את הגלגל מחדש" ונותנים ערך מוסף העונה על צורך ללקוח פוטנציאלי שניתן לזהות אותו והוא מייצג פלח שוק בעל "מסה קריטית"

לסיכום, תעשיית הסטארט-אפ מייצגת את היתרון היחסי של ישראל והישראלים. בארץ נטולת משאבים טבעיים הנכס האנושי המשובח בו אנו שופעים הוא מקור ליצירה ולתקווה. צפוי שב-50 שנה הבאות התחום יתפתח, יתבגר וישתכלל יחד עם כולנו.



*אמיר גל-אור - יו"ר פורום מ.ט.י (מרכזים לטיפוח יזמות).

ביבליוגרפיה:
כותר: סטארט-אפ בישראל : המנוע לעצמאות כלכלית
מחבר: גל-אור, אמיר
שם  הספר: אישים ומעשים בישראל : ספר היובל
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מקסם
הערות לפריט זה: 1. אמיר גל-אור - יו''ר פורום מ.ט.י (מרכזים לטיפוח יזמות).
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית