עמוד הבית > מדינת ישראל
מקסם


תקציר
מידע על ענף הבנייה בישראל - מראשית הקמת המדינה ועד לשנות התשעים (כולל).



50 שנות בנייה
מחבר: אורי דורי


ענף הבנייה והתשתית הוא אחד הענפים המרכזיים בכלכלת ישראל. לאורך 50 שנות קיומה של המדינה היווה הענף, על כל תחומיו, גורם משמעותי בפעילות המשקית תוך השפעה חשובה על כלל מגזרי המשק הישראלי. די אם ניזכר בצמיחה שאפיינה את המשק הישראלי בתחילת העשור הנוכחי ושהושפעה רבות מההיערכות המהירה והיעילה של ענף הבנייה ליצירת פתרונות דיור הולמים לגל העלייה הגדול שהגיע אז לישראל. לא פעם זכה ענף הבנייה והתשתית לכינוי "קטר הצמיחה" של המשק הישראלי, וזאת משום שניסיון העבר מלמד כי כאשר הענף נהנה מפריחה ומשגשוג הוא מושך קדימה את כל המשק לתקופה של צמיחה כלכלית, בעוד שכאשר נרשמת האטה בפעילותו, המשק כולו מתקשה לחזור לפסים של צמיחה.

ענף הבנייה בישראל אינו קופא על שמריו לרגע, והוא מתאים עצמו כל העת לצורכי הלקוחות ולדרישותיהם, לתנאי השוק ולחידושים הטכנולוגיים בתחום. הענף שינה פניו ללא הכר בהשוואה לעבר, וזאת בזכות יכולותיהן המקצועיות של חברות הבנייה והתשתית - קטנות כגדולות - המובילות לשיפור עקבי באיכות ובעיצוב בנייני מגורים, מבני תעשייה, מגדלי משרדים, מרכזי מסחר, מחלפים, גשרים ומתקני תשתית אחרים. בל נשכח כי תהליך הבנייה הוא ארוך ומורכב, המצריך לא רק ידע מקצועי וחוסן כספי, אלא גם יוזמה, סבלנות, חדשנות וחזון. השילוב בין כל אותם מרכיבים הוא הדוחף את חברות הבנייה והתשתית קדימה והופך את הבנייה בארץ למודרנית, איכותית ומעוצבת יותר, בהשוואה לשנים קודמות.


 

סקירה היסטורית


למונח "בניין הארץ" משמעות מיוחדת עבור כל הפעילים והפועלים בענף הבנייה והתשתית במדינת ישראל. סגנונות הבנייה השתנו לאורך השנים, וזאת בהתאם לצרכים, לתנאים ולאפשרויות שניצבו בפני ציבור הקבלנים והבונים בכל תקופה.

בתקופת קום המדינה, מיד עם ההכרזה על עצמאות מדינת ישראל, נערך ענף הבנייה לפתור באופן מיידי את בעיית הדיור שנוצרה עם הגעתם לארץ של מאות אלפי עולים חדשים מרחבי העולם. אנו זוכרים מאותה תקופה את אותם פחונים, צריפונים ובלוקונים, שהיו אמנם נטולי חן עיצובי, אך בנייתם המהירה והפשוטה איפשרה להעניק קורת גג לעולים החדשים שהגיעו למדינה הצעירה.

בעוד שבעשור הראשון למדינה התמקדו הבנאים בבנייה בסיסית כמענה לצורכי הרגע, הרי שבשנות ה-50 המאוחרות ובתחילת שנות ה-60 החל תהליך שיפור הדיור בארץ. באותה תקופה ובשנים שלאחריה, ענף הבנייה הופעל והושפע רבות מהמעורבות הממשלתית בתחום הדיור. בתקופה זו נבנו בתים משותפים, הוקמו שיכונים רבים וצמחו ערים רבות ברחבי המדינה. לאחר היציאה מהמיתון הקשה שפקד את ישראל במחצית שנות ה-60, נרשמה בסוף אותו עשור ובתחילת שנות ה-70 תנופה מחודשת בענף, בעיקר בתחום התשתיות. באותן שנים נסללו כבישים רבים, הוקמו בסיסים צבאיים ונבנו בתי מלון, מפעלים ומבנים ציבוריים רבים. בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 נבנו בנייני משרדים רבים בערים הגדולות, הוקמו שכונות מגורים רבות ביוזמה ציבורית וביוזמה פרטית, וערים רבות התפתחו והתרחבו. באותן שנים בוצעו גם פרויקטים רבים בתחום התשתיות בארץ.



 

שנות ה-90


גל העלייה הגדול שהגיע לישראל בראשית שנות ה-90, יצר ביקוש אדיר לדיור, וענף הבנייה התגייס למשימה הלאומית החשובה של מתן פתרון מהיר והולם. הענף הציג יכולת תגובה מרשימה וכושר הסתגלות מהיר לתנאי שוק משתנים, זאת תוך הגדלת היקפי הבנייה וקיצור משך הבנייה: בתוך שנתיים נרשמה עלייה של למעלה מ-300% בכמות התחלות הבנייה בארץ, מכ-20,000 דירות בשנת 1989 לכ-84,000 דירות בשנת 1991. במקביל, קוצר משך הבנייה באופן משמעותי, מ-23 חודשים בשנת 1989 ל-14 חודשים בשנת 1992. הביקוש המואץ לדירות ותגובתו המהירה והיעילה של ענף הבנייה הזניקו קדימה את כל המשק הישראלי לתקופה של צמיחה ושגשוג בשנות ה-90. בתוך שבע שנים גדל התוצר הלאומי הגולמי, מ-43 מיליארד דולר בשנת 1989 ל-94 מיליארד דולר בשנת 1996. ענף הבנייה הוא זה שהוביל את הצמיחה, עם עלייה חדה של 200% בהיקף ההשקעות בענף, מ-4 מיליארד דולר בשנת 1989 ל-12 מיליארד בשנת 1996. להבדיל מהעשורים הקודמים, בעשור האחרון הפרויקטים בתחום הנדל'ן הם ברובם יוזמה פרטית ולא יוזמה ממשלתית. ההשקעות בתשתית הוכפלו באותן שנים, כאשר חלק מהמימון הציבורי הוחלף במימון פרטי, ופרויקטים שונים בתחום הופרטו.

כמו כל ענף כלכלי, גם ענף הבנייה עבר תקופות של שגשוג ותקופות של האטה, אולם אם בוחנים על ציר הזמן את היקפי הפעילות וההשקעה בענף, רואים שלאורך כל שנות קיומה של המדינה ישנה עלייה רציפה ומוחלטת בהיקפי הפעילות וההשקעה בענף הבנייה והתשתית בארץ. השנה האחרונה לא היטיבה עם ענף הבנייה ועם המשק הישראלי כולו, אך למרות זאת, היקפי הבנייה כיום גבוהים בכ-40% מהיקפי הבנייה בשנת 1992, שנה אשר נחשבה בשעתו לשנת השיא בבנייה. ההשקעות בענף הבנייה מהוות כיום כ-12.5% מהתוצר המקומי הגולמי.

חברות הבנייה והתשתית מתמודדות כל העת עם אתגרים מורכבים בתחומי התכנון, ההנדסה, הביצוע והעיצוב, כאשר מה שרק אתמול נראה בלתי אפשרי למימוש, הופך היום למציאות קיימת בשטח, ומחר נראה כבר מיושן. כדי לבחון עד כמה התפתחה ויפתה הבנייה בישראל, כל שצריך לעשות הוא לטייל בערי ארצנו, לראות את בנייני הדירות החדשים ואת מגדלי המשרדים ומבני התעשייה המודרניים, ולהשוותם לבניינים, למשרדים ולמפעלים הישנים, הניצבים לצדם.

הבנייה כיום מקורית ואיכותית יותר מבעבר, ואין זה משנה כלל אם מדובר בבנייה למגורים, למסחר או לתעשייה. הגורם העיקרי לכך נעוץ בהתפתחות הטכנולוגית והמקצועית שעבר הענף בשנים האחרונות. התפתחות זו, הכוללת הכנסת שיטות עבודה מודרניות ושימוש בציוד מתוחכם ובחומרים מתקדמים, מאפשרת לחברות הבנייה לקצר את משך הבנייה, להתאים את הביצוע לדרישות הלקוחות ולבנות באופן איכותי יותר. בשנים האחרונות ניתנת גם תשומת לב רבה יותר לתכנונו ולעיצובו של בניין המגורים או המשרדים, כן שישתלב היטב בסביבה בה הוא מוקם. חברות בנייה רבות הבונות פרויקטים למגורים, מתייחסות גם לאופיין של השכונה ושל העיר בהן מוקם הפרויקט.

בשנים האחרונות חלה התקדמות גם בתחום תיעוש הבנייה, וכיום כמעט כל הבנייה למשרדים, תעשייה, מסחר ומלונאות מבוצעת בשיטות מתועשות מודרניות. היקף התיעוש בבנייה למגורים נמוך יותר, הואיל וניתן להשתמש בשיטות מתועשות רק בפרויקטים סדרתיים גדולים. עם זאת, גם בטכניקות הבנייה הרגילות חלה התקדמות מקצועית וטכנולוגית רבה, ההופכת את הבנייה למגורים לאיכותית יותר מבעבר, גם אם לא נבנתה בשיטה מתועשת.

התאחדות הקבלנים והבונים, שנוסדה עוד בשנת 1949, היא הגוף היציג של ענף הבנייה והתשתית בישראל. ההתאחדות פועלת לקידום ענף הבנייה בארץ ומהווה גורם מרכזי בענף. יחד עם הסתדרות עובדי הבניין בישראל הקימה את הקרן לעידוד ולפיתוח ענף הבנייה בישראל, המפעילה בין היתר את פרויקט "אתגר הבנייה" - יוזמה ייחודית להכשרת חיילים משוחררים, מובטלים ועולים חדשים לעבודות הבניין השונות.

בענף הבנייה ובתעשיות הנלוות לענף מועסקים כיום כ-310 אלף עובדים, מתוכם כ-230 אלף עובדים ישראלים, המהווים כ-75% מכלל כוח האדם בענף. 150 אלף עובדים ישראלים מועסקים ישירות בחברות הבנייה והתשתית ועוד 80,000 עובדים ישראלים מועסקים במגוון התעשיות הנלוות כגון, מתנת ואלומיניום, מלט, בלוקים ובטון, עץ ונגרות, חשמל, כבלים, מיזוג אוויר, צנרת וציוד מים וביוב, כלים סניטריים ועוד. ראוי לציין, שמתחילת העשור הוכפל מספר הישראלים העובדים בענף הבנייה והתשתית.

במדינת ישראל מבוצעים כיום פרויקטים רבים בתחום הבנייה למגורים, מסחר, תעשייה, משרדים ומלונאות, ופרויקטים בתחומי התשתיות. מלבדם, יש כיום בארץ מספר פרויקטים גדולים ובולטים בתחומי התשתית ואיכות הסביבה, המצויים בשלבי תכנון או בשלבי ביצוע: סלילת כביש חוצה ישראל, הרחבת נמל התעופה בן-גוריון (נתב"ג 2000), סלילת מנהרת הכרמל, הרחבת נמלי הים באשדוד ובחיפה, הקמת ותפעול מתקנים לטיהור ביוב הקמת רכבת תחתית בתל-אביב והרחבת מערכת הרכבות בארץ.

ענף הבנייה הנו חזק ויציב, וימשיך להיות אחד הענפים המרכזיים והמובילים בכלכלה הישראלית. אני בטוח כי עם השלמת תהליך השלום במזרח התיכון והפניית משאביהן של מדינות האזור לפיתוח כלכלי ולקידום התשתיות האזוריות, חברות הבנייה והתשתית הישראליות תשתלבנה היטב בפרויקטים האזוריים השונים שיקומו במזרח התיכון החדש.



* אורי דורי - נשיא התאחדות הקבלנים והבונים בישראל

ביבליוגרפיה:
כותר: 50 שנות בנייה
מחבר: דורי, אורי
שם  הספר: אישים ומעשים בישראל : ספר היובל
עורכי הספר: אהרוני, שרה; אהרוני, מאיר
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מקסם
הערות לפריט זה: 1. אורי דורי - נשיא התאחדות הקבלנים והבונים בישראל.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית