עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > המזרח התיכון
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
בטורקיה ערך מוצטפא כמאל רפורמות בחיי הכלכלה החברה והתרבות שבעקבותיהן היא הפכה למדינה חילונית מודרנית והצטרפה לגוש המערבי. באיראן נעשו ניסיונות החל מ- 1925 להפוך אותה למדינה מערבית אבל ב-1979 הופל משטר השאה ואיראן הפכה למדינה אסלאמית שיעית.



טורקיה ואיראן מאמצות דפוסים מערביים
מחברים: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות היסטוריה; ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן


המזרח התיכון- בין מזרח למערב

מקורם של הכינויים "מזרח תיכון", "מזרח קרוב" או "מזרח רחוק" הוא בעמי אירופה. מנקודת מבטם של עמי אירופה, המזרח התיכון (שכינו אותו גם "המזרח הקרוב") הוא אזור הביניים שבין אירופה לבין המזרח הרחוק - הרחוק מאירופה, וכינוי זה נעשה מקובל בעולם כולו.

הגדרת המושג הגאוגרפי "המזרח התיכון" שנויה במחלוקת. רוב הגאוגרפים מסכימים כי לִיבַּת המזרח התיכון כוללת את המדינות האלה: עיראק, ירדן, סוריה, לבנון, ישראל ומצרים. יש המוסיפים לליבה זו גם את מדינות המעטפת החיצונית: ערב הסעודית, כווית, תימן, לוב, סודאן, איראן וטורקיה.

למדינות המזרח התיכון כמה מאפיינים משותפים; מן ההיבט הדתי: כולן - מלבד ישראל - הן מדינות מוסלמיות, כלומר, מרבית תושביהן מוסלמים, ומן ההיבט הלאומי: מרביתן - חוץ מישראל, איראן וטורקיה - הן מדינות ערביות, כלומר, מרבית תושביהן שייכים לאומה הערבית.

במזרח התיכון חלו שינויים מדיניים אחרי מלחמת העולם הראשונה. כתוצאה מן המלחמה התפוררה האימפריה העות'מאנית ונקבעו הסדרי שלום בחוזה סֶבְר משנת 1920 ובחוזה לוזאן משנת 1923. חלק ממדינות המזרח התיכון נמסרו כמנדטים לבריטניה ולצרפת, והחלו בהן תהליכים שהביאו אותן לעצמאות.

טורקיה הופכת לרפובליקה

באוקטובר 1923 נבחר מוּצְטַפַא כֶּמַאל ( 1881- 1938), מפקד צבא בעברו, לנשיא הראשון של הרפובליקה הטורקית, והוא החל להנהיג מהפכה כוללת במדינה. בוטל תפקיד הסולטאן, השליט שעמד בראש המדינה עד אז. גם המעמד המיוחד של דת האסלאם כדת הרשמית במדינה בוטל. לנשיא בטורקיה היו סמכויות רחבות, ובית הנבחרים היה כפוף לו. "מפלגת העם", שבראשה עמד מוצטפא כמאל, הייתה המפלגה היחידה שהותר לה לפעול. הנהגת המפלגה קיבלה החלטות בענייני מדינה מרכזיים, ורק לאחר מכן הובאו החלטות אלה לאישור בית הנבחרים. מזכיר מפלגת העם שימש בדרך כלל גם בתפקיד שר הפנים.

רפורמה בחיי הכלכלה, החברה והתרבות

במשך 15 שנות נשיאותו ערך מוצטפא כמאל תיקונים מהפכניים ששינו את פני המדינה. הוא סבר כי טורקיה חייבת להיות חלק מן העולם המודרני על מנת להמשיך ולהתקיים, ולשם כך ערך שינויים יסודיים בחברה הטורקית ובתרבותה.

במסגרת המהפכה הונהגה במדינה מערכת משפט חילונית מודרנית, הדומה למערכת המשפט במדינות המערב, והוקמו בתי משפט אזרחיים. לבתי המשפט הדתיים נותרו סמכויות שיפוט רק בנושאים דתיים. מערכת החינוך הועברה לפיקוח המדינה, והוסר ממנה הפיקוח של כוהני הדת. יום השבתון "הוזז" מיום שישי ליום ראשון, כמו במדינות אירופה הנוצריות. נערכה רפורמה אשר שינתה את מעמד הנשים בחברה: החוק קבע כי לגבר אסור לשאת יותר מאישה אחת, ולנשים אסור לכסות את פניהן בִּרְעָלָה, כפי שהיה נהוג על פי צווי האסלאם. ב- 1934 הוענקה לנשים זכות בחירה. במקום לוח השנה המוסלמי הונהג לוח השנה הַגְרֶגוֹרְיָאנִי, והשפה הטורקית החלה להיכתב באותיות לטיניות במקום באותיות ערביות. מוצטפא כמאל חייב את כל האזרחים להוסיף לשמם שם משפחה, וכדי לתת דוגמה אישית הוסיף לעצמו את השם אַטַאטוּרְק, שפירושו: אבי הטורקים.

חלק מן הרפורמות נתקלו לעתים בהתנגדות, כמו למשל הצו שחייב את הגברים לחבוש מגבעות אירופיות במקום התרבוש, שהיה נהוג לחבוש עד אז ושסימל בעיניו של מוצטפא כמאל את האסלאם.

כתוצאה מן המהפכה הפכה טורקיה למדינה חילונית מודרנית, ולכוהני הדת לא ניתנה עוד אפשרות להתערב בעניינים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים, כפי שנהגו לעשות בימי הסולטאן. הותר להם לעסוק בענייני הדת והפולחן הדתי בלבד.

אטאטורק פעל לשיקום כלכלת טורקיה והנהיג בה תיעוש (עד אז טורקיה הייתה חקלאית ברובה). הוא הכין וביצע תכניות חומש והמימון להן הגיע מהשקעות הן של הממשלה והן של יזמים פרטיים. במסגרת הרפורמה בכלכלה הורחבו רשת הכבישים ומסילות הברזל, ואלה סייעו לשיווק התוצרת החקלאית וחומרי גלם כמו נפט וברזל.

עם הפנים למערב

בתקופת מלחמת העולם השנייה נקטה טורקיה מדיניות ניטרלית. עובדה זו תרמה לחיזוק כלכלת המדינה. לאחר המלחמה, במסגרת המאבק הבינגושי של המלחמה הקרה, פעלה ארצות הברית לבלימת ההשפעה הסובייטית במזרח התיכון, ולכן חיזקה את המשטר הפרו-מערבי בטורקיה. ארצות הברית העניקה לטורקיה תמיכה כלכלית רחבה במסגרת תכנית מרשל, ובאמצעותה פותחו במדינה תשתית התחבורה, התעשייה והחקלאות. הודות לתכנית מרשל הצטרפה טורקיה לגוש המערבי, לאחר זמו הצטרפה לברית נאט"ו, ומאוחר יותר אף התקבלה כחברה בשוק האירופי המשותף.

התפתחות פוליטית נוספת שהעידה על כוונותיה של טורקיה להתקרב למערב הייתה ברית בגדד, ברית לשיתוף פעולה הדדי בין טורקיה לעיראק, שנחתמה בפברואר 1955. לברית זו הצטרפו גם פקיסטאן, איראן ובריטניה. יוֹזֶמֶת הברית הזו הייתה ארצות הברית, והיא גם מימנה אותה, אם כי לא הצטרפה אליה בפועל. הברית הייתה בסיס לתכנית הגנה של המערב במזרח התיכון ואף היא הייתה ביטוי למלחמה הקרה.

תהליך ההתמערבות של טורקיה התגלה גם במשטר. מאפייני הדמוקרטיה בטורקיה התבססו, והותרה פעילותן של מפלגות אופוזיציה. ב- 1950 זכתה בבחירות מפלגת אופוזיציה, והיה נראה כי טורקיה תמשיך להיות מדינה דמוקרטית גם בעתיד. אבל ב- 1960, לאחר כישלון המדיניות הכלכלית ולאחר גילוי של מעשי שחיתות בשלטון, התחוללה בטורקיה הפיכה צבאית, והשלטון עבר לידיהם של קציני צבא. שלטון הקצינים נמשך שנה בלבד.

איראן - בין מסורת לקידמה

התפתחותה של איראן לאחר מלחמת העולם הראשונה דומה במידת מה להתפתחות בטורקיה. רֵזַא ח'אן פַּהְלָוִוי, השַׁאה (המלך) של איראן בשנים 1925-1941, פעל באיראן בדומה לאטאטורק בטורקיה. השאה ביקש להפוך את איראן למדינה מודרנית ולשלב בה את תרבות המערב, אך הישגיו היו מועטים מאלה של אטאטורק.

השאה הנהיג שינויים בכל תחומי החיים: בתחום הדת - הוחלש כוחו של האסלאם, הוקמו בתי משפט אזרחיים, ובתי משפט אלה שפטו על פי החוק המערבי ולא לפי חוקי האסלאם. נאסר על הנשים לכסות את פניהן בִּרְעָלָה (צָ'אדוֹר), כפי שהיה מקובל עד אז, והוטל על כולם - נשים וגברים - ללבוש בגדים מערביים. כמו כן הותרו נישואין וגירושין אזרחיים.

בתחום החינוך - נסגרו בתי ספר דתיים והוקמו בתי ספר חילוניים שבהם לא למדו לימודי דת. בנות החלו ללמוד בבתי הספר, ובטהרן הוקמה אוניברסיטה. בתחום הפוליטי - בית הנבחרים היה כפוף לשאה, גם העיתונות הייתה בפיקוח של משרד ממשלתי. בתחום הכלכלה - רזא ח'אן פהלווי השקיע מאמצים רבים בתיעוש המדינה: נסללו מסילות ברזל וכבישים, חברות זרות קיבלו זיכיונות להפקת נפט אך חויבו לשלם מרווחיהן לממשלה. ובתחום הצבאי - הצבא צויד בנשק מודרני, והחיילים אומנו בשיטות צבאיות חדשניות.

איראן מתקרבת למערב

בשנים שבין שתי מלחמות העולם התהדקו הקשרים הפוליטיים בין גרמניה לאיראן. במלחמת העולם השנייה איראן הכריזה כי היא ניטרלית, אבל לא ניתקה את קשריה עם גרמניה הנאצית. איראן דחתה אוּלְטִימָטוּם של ברית המועצות ובריטניה, אשר דרשו ממנה לגרש את הגרמנים הנמצאים בתחומה ולהתיר העברת אספקה לברית המועצות דרכה. בתגובה, ב- 1941, בעיצומה של המלחמה, כבשו צבאות ברית המועצות ובריטניה את איראן, השאה הודח, ובמקומו הוכתר בנו, מוחמד רֵזַא פהלווי.

הקשר עם איראן היה חשוב לבעלות הברית, כיוון שדרכה יכלו צבאות בעלות הברית לעבור לברית המועצות כדי להגיש לה סיוע. בעלות הברית היו גם מעוניינות להשתמש בבארות הנפט שבאיראן. בריטניה וברית המועצות חתמו עם השאה על הסכם, ובו הבטיחו לכבד את עצמאות איראן וכן את שלמותה הטריטוריאלית, ובתמורה הותר להן להחזיק צבא באיראן עד תום המלחמה.

בשנות שלטונו המשיך מוחמד רזא פהלווי במודרניזציה של מדינתו, אולם נתקל בהתנגדות תקיפה של אנשי הדת המוסלמים השיעים. במדינה התרבו סממני הדמוקרטיה: חופש עיתונות, חופש התארגנות, זכות בחירה לנשים ועוד, אבל לְצִדָם ננקטו צעדי דיכוי חמורים נגד כל התנגדות. גל של רציחות פוליטיות שטף את המדינה בשנים 1947-1951. בנוסף, במהלך 1953, היה על השאה להתגבר על ניסיונות של ברית המועצות לערער את שלטונו, והוא החל להתקרב לארצות הברית. ב- 1955 הצטרפה איראן לברית בגדד, ואחר חתמה על חוזה הגנה נפרד עם ארצות הברית. בעזרת מדינות המערב ביצע השאה רפורמות אַגְרָרִיוֹת במדינה וחילק אדמות לאיכרים עניים.

ב- 1963 הכריז השאה על "המהפכה הלבנה", ובמסגרתה הפנה השקעות של כספי הנפט לפיתוח התשתיות והחינוך במדינה. כלכלת המדינה החלה להתפתח, אולם תהליך זה היה מלווה במעשי שחיתות רבים ובפער הולך וגדל בין המעמדות. הפערים הכלכליים חיזקו את הכוחות הדתיים הקיצוניים ועוררו רגשות אסלאמיים חזקים. במהפכה שחוללו החוגים האסלאמיים ב- 1979 הופל משטר השאה, וניהול המדינה עבר לידיו של אַיַיתוּללה ח'וּמֵיינִי, כוהן דת שיעי. איראן הפכה למדינה אסלאמית שיעית.

לשאר חלקי הפרק:
טורקיה ואיראן מאמצות דפוסים מערביים (פריט זה)
מצרים מנהיגה את העולם הערבי
עיראק ועבר הירדן - משלטון בריטי לעצמאות
סוריה ולבנון - ממנדט צרפתי לעצמאות

ביבליוגרפיה:
כותר: טורקיה ואיראן מאמצות דפוסים מערביים
שם  הספר: 1870 - 1970 : עידן האימה והתקווה
מחברים: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית. צוות היסטוריה ; אביאלי-טביביאן, קציעה (ד"ר)
תאריך: 2001
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. המשך כותר: פרקי היסטוריה לחטיבה העליונה, ידע עם ומדינה.
2. יועצים מדעיים: פרופ' דן מכמן, ד"ר רפי ואגו, ד"ר אביבה חלמיש.
3. כרטוגרפיה: סופר מיפוי.
הערות לפריט זה: 1. יחידה 5 פרק ב.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית