פתח הדברים

"אויר הרים צלול כיין וריח אורנים…" אלו המילים הפותחות את השיר הלאומי ירושלים של זהב, שנכתב ברגעים היסטוריים הקשורים במורשתנו ובבירתנו ירושלים. ולא בכדי!
האוויר הצח והנקי נתפס בעיני כולנו כסמל לויטאליות והוא נקשר אסוציאטיבית למושגים של אוטופיה, בריאות ושלווה רוגעת.

יחד עם זאת, במציאות, קשה יהיה מאד לתאר את איכות האוויר בישראל כקרובה לתיאור האמור. כפי שיתואר בהמשך, ניתן לומר, שלמעשה איכות האוויר בישראל טעונה שיפור ניכר.

המצב בפועל מעלה את השאלה: האם התמיכה הנשמעת לאחרונה בזכות לנשום אויר נקי היא מס שפתים בלבד? האם עומדת כוונה אמיתית כלשהי מאחורי כל אותן מודעות "ירוקות" הצצות בקרבנו חדשות לבקרים, או שמא למעשה מדובר בניסיון לטשטש מציאות מזוהמת ועכורה?

על מנת לעמוד על מצב הדברים לאשורו, יש לתקן מספר הנחות שגויות הרווחות בקרבנו ולהתמודד עם כמה אמיתות חשובות.

כך למשל, הנחה רווחת היא שרכבי 4X4 המונעים על סולר, הנם ידידותיים לסביבה. המדובר בהנחה מוטעית.
אולי המקור לטעות הוא העובדה שרכבי ה"שטח", המשמשים גם לטיולי שטח, נתפסים כרכבים של שוחרי הטבע והסביבה. ואולי מקור אחר לטעות הוא העובדה שיחס הקילומטראז' לליטר סולר ברכבים אלה גדול יותר מהיחס המקביל ברכבי בנזין, ולכן הם נתפסים כצורכי אנרגיה חסכוניים יותר.
בכל אופן, למעשה, רכבים המונעים על סולר פולטים חלקיקים מרחפים, בכמות גדולה פי עשר ויותר מרכבים זהים בנפחם המונעים בבנזין. חלקיקים אלה ידועים כיום כמחוללי מחלות בדרכי הנשימה ואפילו כמחוללי סרטן.

ובכן, כפי שיובהר להלן, יש לנו בעיית איכות אויר בישראל, שמקורה בכלי הרכב, ולבעיה זו השלכות בריאותיות, אשר אין להתעלם מהן. לא זו בלבד שאין להתעלם מהשלכות אלה, אלא שיש לעמת אותן חזיתית אל מול כל נימוק כלכלי המובא כאמתלה לדחות את ההתמודדות הראויה עם בעיה זו.


 

איכות אויר - ממדי הבעיה

במדינת ישראל החוק הסביבתי המרכזי הנו החוק למניעת מפגעים, הידוע גם בשם חוק כנוביץ, על שם חבר הכנסת שיזם אותו. מכוח חוק זה, התקין השר לאיכות הסביבה תקנות המפרטות תקנים לאיכות האוויר. בתקנות אלה, קבע השר לאיכות הסביבה כי בכל מקום במדינה איכות האוויר לא תפחת מהרמה שנקבעה בהן.

על מנת לעמוד על קיום ההוראות, הוקם מערך ניטור ארצי מטעם המשרד לאיכות הסביבה. במסגרת זו מודדות תחנות הניטור את איכות האוויר ומשדרות למערכת מחשב את התוצאות שנמדדו. מניתוח התוצאות המתקבלות ניתן לעמוד על איכות האוויר במקום הניטור.

כשמדובר על זיהום אויר שמקורו בכלי רכב הבעיה מומחשת במלוא חומרתה. נתונים שנמדדו בתחנות הניטור התחבורתיות, הממוקמות בגובה האף של הולכי הרגל ועוברי האורח, מעידים על חריגות מופלגות בריכוזם של מזהמי אוויר שמקורם המובהק הוא כלי רכב.

נתוני הניטור בשנים האחרונות מצביעים על ממצאים קשים על פיהם במרבית ימות השנה איכות האוויר בגוש דן היא בדרגה בינונית ומטה. נתונים חמורים נתקבלו גם במרכזי הערים חיפה וירושלים.

קיומו של מערך הניטור המודרני עשוי ליצור את הרושם המוטעה לפיו יש בידי המשרד לאיכות הסביבה כלי אכיפה אפקטיבי, ולא היא!

נתוני הניטור אמנם מצביעים במדויק על איכות האוויר, אך קצרה ידם מלפתור את הבעיה.
דהינו, גם אם ניתן לדעת היטב על קיומו של זיהום אויר ועל ממדיו, אין די בכך כדי להביא למיגור התופעה. נתוני הניטור הם כלי על מנת לעמוד על היקף הבעיה, אך רק צעד ראשון בלבד לקראת הצורך העיקרי להתמודד עמה.


 

ההתמודדות עם הבעיה לוקה בחסר

מובן כי לא ניתן להטיל את האחריות לזיהום הקולקטיבי על כל בעל רכב, אלא יש לצפות לכך כי משרדי הממשלה האחראים לנושא, קרי, משרד התחבורה, המשרד לאיכות הסביבה והמשרד לתשתיות לאומיות, יפעילו את סמכויותיהם על מנת לגרום לכך שפליטת זיהום האוויר מכל רכב ורכב תקטן. לצערנו לא נעשה די בנושא זה.

כך למשל, יש לעודד את העדפת השימוש בבנזין על פני השימוש בסולר לתחבורה כצעד רצוי מבחינה סביבתית. גם את איכות הבנזין ניתן ורצוי לשפר.
ובכל מקרה, קיימים גם דלקים חלופיים מזהמים פחות מבנזין כגון גז וחשמל. אולם, אין כיום בישראל כלי רכב המונעים בדלקים בלתי מזהמים אלה, בניגוד למה שקורה בעולם בעניין זה.

יתירה מזו, ניתן לחייב התקנתם של אמצעים שונים להפחתת רמת הפליטה מרכבי דיזל (כגון מלכודות חלקיקים), להגביר את רמת האכיפה ולהקים מערכת יעילה וזמינה של הסעה להמונים, אשר תפחית את הצורך להשתמש בכמות כה רבה של כלי רכב, הנראית בכבישי הארץ.


 

נזקי בריאות עקב זיהום אויר

לזיהום האוויר אפקטים בריאותיים שונים. החשיפה הבריאותית לזיהום האוויר היא נשימתית, ולכן נזקי הבריאות האופייניים מתמקדים במערכת הנשימה. הפגיעה היא גדולה יותר כשמדובר באוכלוסיה בעלת מערכת חיסונית חלשה יותר, קרי, חולים, קשישים וילדים.

כיום, כבר קיימים מחקרים מדעיים ורפואיים שונים, בארץ ובעולם, הקושרים בין זיהום אויר ובריאות הציבור. כך למשל, ידוע מחקר שנערך בבית החולים שניידר לרפואת ילדים, המצביע על קשר סטטיסטי בין נוכחות מזהמי אויר לשיעור תחלואה של ילדים באסטמה בגוש דן.

ממחקר אחר שנערך באזור תל אביב, הסתבר כי באזור זה נפטרים קרוב לשלוש מאות איש בשנה עקב השפעות זיהום האוויר, שמקורו בפליטת חלקיקים מרחפים מכלי רכב.

ההשפעות הן אם כן ברורות ומובהקות. נשאלת השאלה האם הן נלקחות בחשבון על ידי מקבלי ההחלטות במדינה וכיצד.


 

זיהום האוויר בסולם העדיפות

מדינת ישראל היא מדינה משופעת במוחות מבריקים, ובתעשייה עתירת ידע, מן המתקדמות בעולם, ויחד עם זאת, היא עדיין מדינה כמעט נחשלת מבחינה סביבתית. כנראה שהדבר נובע מכך שאנו עדיין נתפסים בעיני עצמנו כמדינה המצויה בשלבי התהוות בלבד.
מסיבה זו, במקרים רבים, נדחקת בעיית איכות הסביבה בכלל וזיהום האוויר בפרט לדרגת עדיפות נחותה ביחס לכל מה שנתפס בעינינו כהכרח קיומי, קרי צרכי ביטחון המדינה, צרכי המשק, צמצום פערים חברתיים ועוד כהנה וכהנה.

לעיתים קרובות, רווחת הטענה לפיה, איכות הסביבה צריכה לסגת מפני שיקולים של כלכלת המדינה. כך למשל, כאשר יזמה ממשלת ישראל את תיקון הפער המיסוי הקיים בין הבנזין לסולר, באופן שהמיסוי לא יעודד שימוש בסולר לתחבורה, שימוש הנחשב מזיק יותר מהיבטים סביבתיים רבים, מיד הונף דגל המלחמה במיסוי הסולר על ידי גורמי התעשייה וההובלה, בטענה שהדבר יגרום לקריסת המשק הישראלי, או לכל הפחות לנזקים הרי גורל לכלכלת המדינה.

אולם, מי שמשתמש בשיקולים כלכליים כגון אלה, כחזות הכל, וכשיקולים המצדיקים את הפגיעה בסביבה, למעשה אינו לוקח בחשבון את כל הערכים הרלוונטים וחוטא לשיקול הכלכלי הצרוף. אמנם, לעיתים קשה לתרגם למונחים כלכליים ערכים כמו בריאות הציבור, איכות חיים, שמירת משאבי הטבע עבור הדורות הבאים אחרינו ועוד כהנה וכהנה. אך חישוב כלכלי המתעלם מערכים אלה הוא חישוב מוטה ומוטעה.

אמנם שיפור איכות הדלקים כרוכה בעלויות כספיות, וכך גם רכישת רכבים המונעים בדלקים אלטרנטיביים. אך הסתכלות על עלויות אלה בלבד הנה הסתכלות צרה מאד על הדברים. שכן, היא משווה את העלות העתידית לעלות נוכחית חסרה. יש לקחת בחשבון לא רק את עלות השימוש באמצעי התחבורה הקיימים, אלא גם את הנזקים הבריאותיים ואחרים הנלווים להם. כך למשל יש לקחת בחשבון את הנזקים לבריאות הציבור הנושם אויר שאינו עומד בתקני החוק, נזקים אלה כוללים בין היתר אובדן ימי עבודה, אובדן הכנסות, עלות טיפול ואשפוז הכרוך במחלות הנגרמות הודות לזיהום האוויר, עלות תרופות, ועוד. כמו כן, יש לקחת בחשבון את הפגיעה הממשית באיכות חיינו, ובכלל זה שוויה הכלכלי של עגמת הנפש הנגרמת משאיפת האוויר המזוהם, נזקי הרכוש הנגרמים לקירות הבתים במרכזי הערים המזוהמות ועוד.
אם מכמתים נזקים אלה, כפות המאזנים משנות את נטייתם, ומעלות את בעיית זיהום האוויר לפחות בדרגה אחת בסולם העדיפות.


 

סוף דבר

ולבסוף, לא ניתן להתחמק מלומר את האמת הפשוטה – ישראל איננה עוד מדינה בהקמה.
מדינה הקיימת מעל חמישים שנה, שהצליחה לפתח לעצמה מערכות מודרניות בתחומי החיים השונים, איננה יכולה עוד להצטדק בשיקולי בטחון או משק בהקמה כאשר היא פוגעת במשאבי הטבע שלה ומסכנת את בריאות הציבור.

מדינה שעתיד ילדיה יקר לליבה, איננה יכולה לעצום את עיניה אל מול השחתת משאביה הסביבתיים, בטענות קרות רוח של שיקולי כלכלה או בטחון. שכן, לא זו בלבד ששיקולים אלה מוטעים וחסרים הם, אלא לעיתים תוצאותיהם הן בלתי הפיכות.

שמירה על איכות הסביבה איננה בבחינת מותרות ליפי נפש בלבד, אלא צורך קיומי בסיסי, שהוא נחלת כל שכבות האוכלוסייה. כל שכבות האוכלוסייה נושמות את אותו אויר, והגיע הזמן להכיר בכך, שהזכות לנשום אויר נקי, היא מנשמת אפה של המדינה, תרתי משמע.

	העתק קטע למסמך עריכה
סמנו את הקטע הרצוי על ידי העברת העכבר תוך כדי לחיצה על כפתור שמאלי בעכבר.<br> לאחר הסימון לחצו שוב על הכפתור "העתק קטע למסמך עריכה".
Ok