עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > מבוא למקראעמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית



תקציר
איך מפרשים מילים נדירות, לא מוכרות ולא ברורות המופיעות במקרא? אחת הדרכים היא בעזרת חילוף עיצורים. את השיטה ואת יישומה נדגים בעזרת המילה הנדירה יַעֲלֹס.



מחלף מוצא
מחבר: ירעם נתניהו


מֵשִׁיב יָגָע וְלֹא יִבְלָע כְּחֵיל תְּמוּרָתוֹ וְלֹא יַעֲלֹס (איוב כ, יח) – מה משמעות המילה יַעֲלֹס המופיעה, בנטיות שונות, רק שלוש פעמיים בתנ"ך כולו?

אחת הדרכים לפרש מילים לא ברורות או מוכרות היא בעזרת חילוף עיצורים.

בעברית לעתים עיצורים דומים מתחלפים זה בזה, ויוצרים מילים בעלות משמעות זהה או קרובה מאוד. "עיצורים דומים" הכוונה לעיצורים שמוצאיהם ממקום אחד, כלומר ממקום הגייה דומה.

העיצורים בעברית מתחלקים לחמש מחלקות על פי מקום מוצאם בפה:

• גרוניים – א, ה, ח, ע

• חִכִּיים (חֵך) – ג, י, כ, ק

• לְשׁוֹנִיים – ד, ט, ל, נ, ת

• שְּׂפָתִיים – ב, ו, מ, פ

• שִׁנִּיים (שֵׁן) – ז, ס, צ, ר, שׁ, שׂ.

רש"י כותב על הפסוק לעיל: "ולא יעלס – וכן יעלוז, וכן יעלוץ – שלושתן מתחלפות". כלומר כיוון שהעיצורים ס, ז, צ שייכים למשפחת השִׁנִּיים הם יכולות להתחלף זה בזה, ופירוש יַעֲלֹס הוא יעלוז, יעלוץ, כלומר ישמח.

החלוקה למקום מוצא בפה מסבירה גם חילופים אחרים במקרא:

• גרוניים – כגון אברך-הברך שעניינם כריעה והשתחוויה על הברכיים (ראו רש"י על בראשית מא, מג)

• חיכיים – רגל-רכל שעניינם העברה מזה לזה (ראו רש"י על ויקרא יט, יז)

• לשוניים – חרט-חרת שעניינם לחקוֹק (ראו רש"י על שמות לב, טז)

• שפתיים – קטף-קטם-קטב שעניינם חיתוך וכריתה (ראו רש"י על "קטב מרירי" – דברים לב, כד) שפירושו כריתה.



אל האסופה שנת העברית - מקרא3

ביבליוגרפיה:
כותר: מחלף מוצא
שם  הפרסום מקורי: אסופת ערכים לשנת השפה העברית
מחבר: נתניהו, ירעם
תאריך: תשע"א , 2010
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית