עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית



תקציר
גרי אקשטיין שר "אני הולך לבֵית שְׁאָן", אבל לוּ הוא היה שָׁר בתקופת המקרא ייתכן שהיה שר "אני הולך לבית שָׁן" * ואיך זה קשור לסיבה שבלשון ימינו יש שאומרים רוּבֵן במקום רְאוּבֵן?



אני הולך לבית שָׁן
מחבר: ירעם נתניהו


תשע פעמים העיר בֵּית שְׁאָן מוזכרת בתנ"ך, ומתוכן שלוש פעמים בצורה המוזרה קמעה בֵּית שָׁן.

וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת-יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין-דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ—שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת (יהושע יז, יא), לעומת וַיָּשִׂימוּ אֶת-כֵּלָיו בֵּית עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת-גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן (שמואל א לא, י).

מדוע נעלמה האל"ף כך שבֵּית שְׁאָן הפכה לבֵּית שָׁן?

לפעמים כאשר העיצור אל"ף ממוקם בין שווא נע לתנועה – העיצור נושל ותנועתו עוברת לעיצור שלפניו. כך למשל שֵׁלָתֵךְ (שמואל א א, יז) במקום שאלתך; שֵׁרִית (דברי הימים א יב, לח) במקום שארית; תוֹמִם (בראשית כה, כד) במקום תאומים; מַלְּפֵנוּ (איוב לה, יא) במקום מְאַלְּפֵנוּ; שַׁלְתִּיאֵל (חגי א, יב) לצד שְׁאַלְתִּיאֵל (חגי א, א); וַתַּזְרֵנִי (שמואל ב כב, מ) במקום וַתְּאַזְּרֵנִי (תהלים יח, מ), וגם בֵּית שָׁן במקום בֵּית-שְׁאָן.

תופעה זו מופיעה גם בלשון חכמים, שם בכתבי יד מוצאים כִּילּוּ במקום כְּאִילו; מוּחָר במקום מְאוּחר; מוּרָע במקום מאורע, וכן מופיע "אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין" (תלמוד ירושלמי, ברכות ב, ד) – בישנין הכוונה בית שאנים, אנשים מבית שאן.

גם בלשון ימינו יש תופעה דומה. בימינו רבים אומרים רוּבֵן במקום רְאוּבֵן, מְמַלִים במקום מְמַלְּאִים, מִתְפַּלִים במקום מִתְפַּלְּאִים.

(להרחבה: שרביט שמעון (תשס"ח), פרקי מחקר בלשון חכמים, עמוד 72–83, ירושלים, מוסד ביאליק)



אל האסופה שנת העברית - גאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: אני הולך לבית שָׁן
שם  הפרסום מקורי: אסופת ערכים לשנת השפה העברית
מחבר: נתניהו, ירעם
תאריך: תשע"א , 2010
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית