עמוד הבית > מדעי הרוח > שפה ושפות > שפה עברית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
המילה שֵׁש היא מילה אחת ולה שלושה פירושים ממקורות שונים.



שֵׁש כפול שלוש
מחבר: ירעם נתניהו


במקרא יש כמה פירושים למילה שֵׁשׁ:

1) המספר 6 – למשל בפרטים על הקמת המשכן נאמר: וְחִבַּרְתָּ אֶת-חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְאֶת-שֵׁשׁ הַיְרִיעֹת לְבָד וְכָפַלְתָּ אֶת-הַיְרִיעָה הַשִּׁשִּׁית אֶל-מוּל פְּנֵי הָאֹהֶל (שמות כו, ט).

זו המשמעות הרווחת בימינו.

2) חוט משי או צמר – באותו פרק בספר שמות מופיע שֵׁשׁ במובן זה: וְאֶת-הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה (כו, א).

וכן בסיפור הַמְלכת יוסף על מצרים כתוב: וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוָּארוֹ (בראשית מא, מב).

מקור המילה מצרי, ואין לו כל קשר למספר 6.

3) אבן גיר לבנה או צבעונית ששימשו בה לריצוף, מעין שַׁיִשׁ – כמו שמופע במגילת אסתר (א, ו): חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי-בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל-גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט-וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת.

שֵׁשׁ היא צורת מִשנֶה, כלומר עוד צורה, למילה שַׁיִשׁ.

והעיר הד"ר אבשלום קור (בספרו "יופי של עברית") שכשם שאת המילה בַּיִת מבטאים בסמיכות בֵּית-, כמו בֵּית-ספר, וכשם שצורת הסמיכות של יַיִן היא יֵין-, כמו יֵין-המלך, כך גם לצד הצורה שַׁיִש צמחה הצורה שֵׁש, אף שלא בסמיכות.



אל האסופה שנת העברית - מתמטיקה3

ביבליוגרפיה:
כותר: שֵׁש כפול שלוש
שם  הפרסום מקורי: אסופת ערכים לשנת השפה העברית
מחבר: נתניהו, ירעם
תאריך: תשע"א , 2010
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית