עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > מטאורולוגיה [אקלים ומזג האוויר] > השפעות האדם > זיהום אוירעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > אוויר > זיהום אוויר
אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה


תקציר
המאמר דן בתופעת זיהום האוויר ומונה את מזהמי האוויר השכיחים והגורמים לזיהום אוויר. במאמר מוצגים היעדים שיובילו לאוויר נקי.



זיהום אוויר
מחברים: -; אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה


צריכת החשמל הוכפלה בעשור האחרון וכך גם מספר כלי הרכב. התוצאה: הרעה באיכות האוויר שאנו נושמים וסכנות בריאותיות חמורות. הפתרון: מתקני סילוק וניטור, תקני פליטה וסביבה חדשים ועידוד התחבורה הציבורית

העלייה ברמת החיים וביסוסה של ישראל כמדינה מתועשת בעשור האחרון, הביאו לעלייה גדולה בשימוש במקורות אנרגיה. התוצאה: עלייה גדולה בפליטת מזהמי אוויר לאטמוספירה והרעה משמעותית באיכות האוויר בישראל. כך הדבר לגבי צריכת החשמל, שהוכפלה בעשור האחרון, ובמספר כלי הרכב, שהוכפל גם הוא בעשור זה, ועומד כיום על כמיליון ו800- אלף כלי רכב הנעים בכבישי הארץ.
דבר אחד ברור: זיהום האוויר ילך ויחמיר אם לא ינקטו צעדים דחופים לטיפול בנושא.


 

מקורות נייחים


המזהם הראשי - תחנות כוח
את מקורות הפליטה של מזהמי האוויר נהוג לחלק למקורות נייחים (תעשייה ותחנות כוח) ולמקורות ניידים - כלי רכב. המקור הנייח העיקרי לפליטת מזהמי אוויר בארץ הן תחנות הכוח של חברת החשמל. לכלל מערך יצור החשמל בארץ יש יכולת יצור נקובה של 8,874 מגוו"ט. מתקני הייצור העיקריים נמצאים בחדרה (2,500 מגוו"ט), באשקלון (1,700 מגוו"ט), באשדוד (1,206 מגוו"ט), בתל אביב (528 מגוו"ט) ובחיפה (426 מגוו"ט). בנוסף, קיימות טורבינות גז סילוניות ותעשייתיות במספר אתרים ברחבי הארץ (2,398 מגוו"ט).
מתחנות הכוח הללו נפלטים גופרית דו-חמצנית (SO2), תחמוצות חנקן (NOx) וחלקיקים. תרומת תחנות הכוח לזיהום האוויר בישראל: כ- 75% מהפליטה השנתית הכללית של גופרית דו-חמצנית, כ40%- מפליטת תחמוצות חנקן וכ37%- מפליטת החלקיקים מדי שנה.

דרושה בדחיפות חקיקה כוללת וברורה.
הפתרונות הקיימים כיום בתחנות הכוח בארץ, אינם עומדים בסטנדרטים שקבעה הקהילה האירופית. הפתרונות כוללים ארובות גבוהות, שימוש בפחם דל גופרית (בחדרה ובאשקלון) ומערכות בקרה לסירוגין, בתנאים מטאורולוגיים בעייתיים.
פתרונות אלו היו מקובלים במדינות המפותחות עד שנות ה70-. אבל משהתבררה תופעת ההסעה למרחוק של מזהמי אוויר ותרומת הגופרית הדו-חמצנית לגשם החומצי, השתנתה הגישה בנושא זה לחלוטין.
היום, אמנות בינלאומיות דורשות ביצוע הפחתה של 20% בכמויות פליטת גופרית דו-חמצנית לאטמוספירה עד שנת 2000, לעומת הכמות ב1980-. למטרה זו הוקמו במדינות המפותחות מאות מתקנים מיוחדים לסילוק (סולקנים)SO2 מגזי הפליטה. מתקני הסילוק מונעים למעלה מ90%- מפליטת הגופרית הדו-חמצנית.
בארץ נמצא מתקן אחד כזה בשלבי בנייה ויופעל תוך מספר חודשים בתחנת הכוח החדשה באשקלון.
אין בארץ תקינה הקובעת ברור את רמות הפליטה המותרות ואת תקני הפליטה למפעלי תעשייה, והם נקבעים באמצעות צווים אישיים וכחלק מהתנאים ברשיון העסק. יש צורך בחקיקה כוללת, הקובעת את המותר והאסור לגבי פליטת מזהמי אוויר, כדוגמת חוק אוויר נקי בארה"ב. עד אז, יש לאמץ ולאכוף את תקני הפליטה המקובלים באירופה לתחנות כוח ולתעשייה, תקנים שכיום נוטים להסתמך עליהם בארץ באופן חלקי. בכך, תקטן באופן משמעותי פליטת מזהמי האוויר הנובעים ממקורות נייחים.
בינואר 98' נחתמה אמנה בין המשרד לאיכות הסביבה לבין התאחדות התעשיינים בישראל, ליישום תקנים בדבר פליטת מזהמים לאוויר. האמנה וולונטרית ואינה מחייבת את כלל התעשייה ואף לא את המפעלים חברי ההתאחדות עצמם, למעט מפעלים שהצטרפו אליה מרצון.


 

מקורות ניידים


כלי רכב – פליטת תערובת מזהמים פעילים לאטמוספירה
כלי הרכב בארץ גורמים לזיהום אוויר בעייתי אף יותר מזה הנגרם ממקורות נייחים. הסיבה לכך היא, שהמזהמים נפלטים בגובה נמוך, ואפשרות המהילה שלהם באטמוספירה מוגבלת יחסית לפליטה מארובות גבוהות. בנוסף, תערובת המזהמים הנפלטת מכלי רכב היא ראקטיבית במיוחד, ומהווה גורם עיקרי ביצירת זיהום אוויר פוטוכימי, זיהום המתבטא ביצירת רמות אוזון (O3) גבוהות.
בעיות זיהום האוויר מתחבורה חמורות במיוחד בנתיבי תחבורה ראשיים ובמרכזי הערים. בגוש דן, במרכז ירושלים ובחיפה נמדדו בשנה האחרונות מאות חריגות מתקני הסביבה וריכוזים מדאיגים של תחמוצות חנקן, עד פי 3 מהתקן! הדבר מעלה משמעותית את האפשרות לסכנות בריאותיות חמורות, במיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות, כילדים וקשישים, ובקרב אנשים הסובלים מבעיות בדרכי הנשימה.
הקטנת פליטת המזהמים מכלי רכב עם מנועי בנזין נעשית כיום באמצעות ממירים קטליטים. זמן הפעולה של ממיר קטליטי מוערך בכ150-200- אלף ק"מ, ואף פחות מזה בארץ, בגלל איכות הדלק הירודה. יעילות הממיר הקטליטי גם פוחתת עם הזמן, ולאחר 80 אלף ק"מ, מגיעה לכ50%- מהיעילות המקורית.

הפתרונות:
הקמת מערכת הסעת המונים, הגבלת התנועה, מודל לחיזוי הזיהום
כדי לפעול לצמצום זיהום האוויר מכלי רכב, נדרשת כיום פעולה מקבילה במספר כיוונים:
1. הפתרון החשוב ביותר הוא שינוי סדרי העדיפויות. שינוי זה מחייב עידוד התחבורה הציבורית, באמצעות הרחבת רשת מסילות הברזל והקמת מערכת יעילה של הסעת המונים, בשלב ראשון בגוש דן. כל שיפור בתחבורה הציבורית יתבטא בצמצום כלי הרכב הפרטיים ובהפחתת פליטות המזהמים. עידוד הגדלת הנפח של התחבורה הציבורית משמעו גם עידודה לנקוט בצעדים להפיכתה לבלתי מזהמת. אגודת 'אדם טבע ודין' עתרה לבג"ץ במטרה לחייב את התקנתם של אמצעים למניעת זיהום אוויר באוטובוסים של הקואופרטיבים הגדולים 'אגד' ו'דן', ולחייבם להשתמש בסולר נקי (סיטי דיזל).
2. שיפור איכות הדלקים והתאמתם לתקנים המקובלים במדינות אירופה וארה"ב.
נציג 'אדם טבע ודין' משתתף בוועדת המומחים המקדמת את התאמת איכות הדלקים למקובל בעולם.
3. מעבר להנעה בדלקים אלטרנטיביים, כגון חשמל וגז, שהם דלקים בעלי פוטנציאל זיהום אוויר נמוך בהשוואה לדלקים המשווקים כיום.
4. מניעת זיהום אוויר מהרכב הבודד - יש לשנות את תקנות התעבורה ולהסדיר מחדש את תקני הפליטה למזהמי אוויר הנפלטים מכלי הרכב. לתחמוצות חנקן - אחד המרכיבים הבעייתיים בזיהום אוויר מכלי רכב - אין היום תקן פליטה.
אגודת 'אדם טבע ודין' עתרה לבג"ץ במטרה לגרום להתקנת תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב), שמטרתן אכיפת תקני פליטה עדכניים על כלי רכב בשולי הדרכים.
5. מידע לציבור הרחב - יש לדאוג לכך שהמידע על זיהום אוויר יגיע לאוכלוסייה רחבה ככל האפשר, כדי שהציבור יוכל לכלכל את צעדיו בהתאם. לשם כך יש להרחיב את מערך הניטור (מדידת זיהום האוויר) הקיים, ולערוך ניטור בקרבת מוקדים של עומסי תנועה. בנוסף, יש להעביר את נתוני הניטור לגורמים היכולים להביאם לידיעת הציבור בזמן אמיתי, כמו רשתות הרדיו למשל. כיום נתונים אלה מתפרסמים רק בדיעבד.
כמו כן, יש להפעיל מערכת לחיזוי זיהום אוויר, לפי התנאים המטאורולוגיים הצפויים. מודל כזה, הקיים במקומות רבים בעולם, יכול לחזות את זיהום האוויר הצפוי ברמת דיוק של שעות ודרגות חומרה. החיזוי יאפשר לכל תושב לנקוט צעדים ברמה האישית (הימנעות משהייה במקום בו צפוי הזיהום, ובשעה שבה הוא צפוי). כן יאפשר החיזוי נקיטה של צעדי מניעה על ידי הרשויות המקומיות, כגון הגבלת תנועת רכב כבד באזורים בעייתיים.
6. נקיטת אמצעים על ידי הרשויות לצמצום זיהום האוויר - בהסתמך על המידע בדבר קיום זיהום אוויר, והיכולת לחזות זיהום עתידי, יוכלו הרשויות השונות (עיריות, המפקח על התעבורה) לנקוט באמצעים שונים, כמו הגבלת תנועה לפי שעות או לפי סוגי כלי הרכב.
כל הפתרונות הללו צריכים, כמובן, להיות מגובים בחקיקה מתאימה.


 

היעד – 'חוק אוויר נקי'


מעבר לשינויים הדרושים בחוקים קיימים בנושאי איכות האוויר, ראוי להסדיר נושא חשוב זה באופן כולל ומקיף, ולחוקק גם בישראל 'חוק אוויר נקי', שמטרתו שמירה על איכות האוויר. במסגרת חוק זה:
 יעודכנו תקני הסביבה הקיימים משנת 92' ויתווספו תקנים למזהמים נוספים.
 יקבעו תקני פליטה של מזהמי אוויר לתעשייה ולתחנות כוח, וכן לכלי רכב לסוגיהם.
 יוסדר נושא פרסום תחזית איכות האוויר.
 תשופר איכותו של הדלק המשווק לתחבורה, במיוחד זה המשווק לתחבורה הציבורית ולמובילים הגדולים.
 יטופל נושא פליטות אדי הדלק. כל מערכות השינוע של הדלק יחויבו בהתקנת מערכות משוב.
 יוגבל הייצור והשימוש בחומרים בעלי פוטנציאל של פגיעה אזורית וגלובלית.
 תופעל תוכנית לניהול תחבורתי בערים הצפופות, שתאפשר לרשויות להגביל את תנועת כלי הרכב ולצמצם את זיהום האוויר בתחומן.
 יוקם מערך אכיפה מסודר ואפקטיבי.


ביבליוגרפיה:
כותר: זיהום אוויר
מחבר: -
שם  הפרוספקט: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה - נייר עמדה
מחבר: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
הוצאה לאור: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
הערות לפריט זה: נייר עמדה של אגודת אדם טבע ודין
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית