הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > היסטוריה במבט רב-תחומיעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > חיים יהודיים באירופה בין שתי מלחמות העולם > יהודי קרקוב בשנים 1939-1918


תקציר
על יחסם האוהד של חוגים חרדיים בקרב יהודי קראקוב לספורט ולפעילות גופנית.



אהבת העם לספורט
מחבר: אריה בראונר


על אהבתם של חוגים עממיים רחבים בקרב יהודי קראקוב לספורט ולפעילות גופנית ועל חלקם והישגיהם בתחום זה הורחב הדיבור בקובץ זה במקום אחר. ברצוני להעלות כאן רק כמה אפיזודות מזכרונות ימי ילדותי, משנות העשרים, המעידות על פופולריותו של הספורט אפילו בחוגים החרדים הקיצוניים כביכול, שלמראית עין שללו נושא זה, היאה, לדעתם, ל"שקצים" ול"עמהארצים" קלי-דעת.

בין חברי ללימודים בביה"ס האגודאי "יסודי-התורה" (מדובר בגילים 11-8) לא מעטים היו שחקני כדורגל נלהבים, שהיו מביאים לבית-הספר את ה"שמאטע-קויל" – כדור-הסמרטוט המפורסם (עשוי מגרב ממולא סמרטוטים) והיו בועטים בהפסקות, למרות שהמלמדים אסרו עלינו עיסוק זה ובשיחות המוסר, שהיו מנהלים לעתים בכתה, היו מטיפים נגד משחקי הספורט למיניהם. הנערים לא הסתפקו, כמובן, במשחק בהפסקות בלבד. בשבתות אחה"צ היו מתכנסים על הדשא שעל גדת הויסלה, בקרבת מגרש "מכבי", והיו מבלים עד שעות החשכה במשחק. היו ביניהם בקיאים בנושא בכלל, שידעו את שמותיהם של שחקנים ידועים, תוצאות של משחקי הליגה והשתמשו במונחים מקצועיים בשיחותיהם של עניני הספורט. היו גם מסתננים תכופות למגרשים, במיוחד למגרש "מכבי", כדי לחזות במשחקים. בין חברי בלט במיוחד כבקי וכמנהיג הקבוצה הנער גולדמן, בנו של בעל מסעדה ומלון בפנת הרחובות דיטלה וקראקובסקה.

בשנת 1926 (ואולי 1927 – איני זוכר בדיוק) נתן הופעה במגרש "מכבי" הגבור היהודי המפורסם, זישא ברייטברד. ההופעה התקיימה, כרגיל, בשבת אחה"צ. משפחתנו כולה, אבא, אמא, שני אחי הגדולים ואני, ניצלנו את ההזדמנות, שסבא התגורר ברחוב דיטלה מס' 15, בקומה השלישית, ומחלונות דירתו אפשר היה להשקיף על הנעשה במגרש "מכבי" שממול.

רחוב דיטלה וסביבתו היה, כידוע, מאוכלס רובו ככולו אוכלוסיה דתית. וראה זה פלא: כל החלונות בסביבה היו מלאים, ולא רק בני-נוער, אלא גם מבוגרים, מזוקנים וחובשי שטריימל. רבים מהם באו, כמונו, ממקומות מרוחקים, אל קרובים או ידידים. כדי לזכות בחזיון נדיר זה של מין "שמשון הגבור" בן זמנם, המכופף במו ידיו מוטות ברזל ופסי רכבת וקורע שלשלאות כבדות, כמו חוטי תפירה פשוטים.

משעמדה להיפתח בסוף שנות העשרים הישיבה המפורסמת של חכמי לובלין. שנוסדה ע"י הגאון ר' מאיר שפירא זצ"ל, רבה של פיוטרקוב ולובלין, נפוצה בציבור השמועה, שזו תהיה ישיבה מודרנית ותלמידיה יקדישו זמן לפעילות-חובה גופנית וספורטיבית, והעיקר, ישחקו בכדורגל.

ועוד מקרה, אם כי פעוט: בשנת 1936 פנו אל דודי, שהחזיק בבית-מלאכה בחצר של "בית-זיסר" המפורסם (הגוש שבין הרחובות קראקובסקה-מייזלסא-אוגוסטיאנסקה) כמה צעירים, שהציגו את עצמם כמארגני קבוצת ספורט דתית, והציעו לו לאפשר להם את השימוש בחדר אחד מבית-המלאכה כבמועדון למפגשיהם בשעות הערב ובשבתות, אגב ציון, שהמקום ישמש להם גם כ"מניין" לתפלה. דודי, שהיה חסיד בובוב, לא התנגד לעניין עקרונית, אך בשל צרכי עסקו לא יכול לוותר על המקום לשעות הערב והעיסקה לא יצאה אל הפועל.

ביבליוגרפיה:
כותר: אהבת העם לספורט
מחבר: בראונר, אריה
שם  הספר: היהודים בקראקוב: חייה וחורבנה של קהילה עתיקה
עורך הספר: לזר, שלמה
תאריך: 1981
בעלי זכויות : ועדת ההנצחה של יוצאי קראקוב בחיפה
הוצאה לאור: ועדת ההנצחה של יוצאי קראקוב בחיפה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית