עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > האוכלוסיות המקומיות > מציליםעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > הצלה > חסידי אומות עולם
כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור


תקציר
חסידת אומות העולם, אירנה סנדלר, הצילה בתקופת השואה את חייהם של 2,500 ילדים יהודיים בפולין, תוך סיכון חייה וחיי משפחתה. במאמר מספרת אירנה על מעצרה בידי הגסטאפו.



היא נתנה להם חיים: אירנה סנדלר, ה"אמא" של ילדי גטו ורשה: המעצר
מחברת: אנה מישקובסקה


אירנה סנדלר: "בתקופת המלחמה לא היה נהוג לקיים חגיגות ומסיבות. לאיש לא היה ראש פנוי לקבלות פנים. למרות זאת, ב- 20 באוקטובר, יום השם שלי, באו לדירתי ברחוב לודוויקי 6 בשכונת וולה, שם גרתי עם אמי החולה, דודתי וגם ינינה גרבובסקה, אחת הקשריות הטובות שלי. שוחחנו עד שלוש לפנות בוקר. הדודה והקשרית נשארו ללון בשל העוצר שהחל בשמונה בערב. חבטות נמרצות על הדלת העירו תחילה את ינינה. כשגם אני התעוררתי, התכוונתי להשליך מיד את הגליל מבעד לחלון, אבל ראיתי שאנשי גסטאפו מכתרים את הבית. זרקתי את כל הכרטסת לקשרית שלי, ינינה, ויצאתי לפתוח את הדלת. אחד-עשר גברים במדים פלשו לדירה. שלוש שעות נמשך החיפוש שכלל הרמת הרצפה וקריעת הכרים. במשך כל אותו זמן נמנעתי מלשלוח מבט לעבר אמי או לעבר הקשרית; חששתי מפני תגובה לא רצויה. ידעתי שהדבר החשוב ביותר הוא הכרטסת. ינינה תחבה אותה לתוך הלבנים שלה, מתחת לבית השחי. כיוון שלבשה את חלוק הבית שלי, שהיה גדול עליה בכמה מספרים, הסתירו השרוולים הארוכים את הניירת. ידעתי שאני יכולה לסמוך על ינקה גרבובסקה.

"מוזר ובלתי אמין ככל שהדבר נשמע, הייתי מאושרת כאשר אנשי הגסטאפו ציוו עלי להתלבש. ידעתי שרשימת הילדים לא תיפול לידיהם. כל כך מיהרתי עד שיצאתי החוצה בנעלי בית. ינקה רצה אחרי עם הנעליים ביד. הגרמנים התירו לי לנעול אותן.

"כשעברנו דרך החצר הארוכה חשבתי רק על הצורך לשלוט בעצמי, שהרי אסור היה שהנאצים יבחינו בפני המפוחדות. למען האמת, הפחד מפני הבאות חנק את גרוני. בו בזמן היה לי ברור שקרו לנו שלושה נסים: הראשון – הם לא מצאו את הכרטסת, לילדים לא צפויה כל סכנה. השני – באותו יום החזקתי בבית סכום כסף גדול וכתובות של כל אלה שלהם הם נועדו. היו גם תעודות לידה ותעודות זהות, אמיתיות ומזויפות. כל זה היה חבוי במיטתי שקרסה בעת החיפוש. למזלי, הגרמנים היו כה עסוקים בפרימת הכרים ובהוצאת חפצים מתוך הארון עד שלא שמו לב למיטה השבורה. יכולתי אפוא לשמור על השקט הפנימי, דבר לא קל באותן שעות. הרי ידעתי שזו רק ההתחלה, רק הלילה הראשון.

"הנס השלישי קרה כאשר בדרך לבניין הגסטאפו בשדרות שוחה עלה בידי להשמיד רשימה חשובה של שמות הילדים, שלהם הייתי אמורה להביא כספים למחרת היום. הרשימה היתה בכיס המקטורן שלבשתי. הייתי בטוחה שלא אתחמק מחיפוש אישי, שכנראה יפשיטו אותי לחלוטין. את הדף המסגיר הצלחתי לקרוע לחתיכות קטנות שהשלכתי מחלונה של המכונית הדוהרת בחוצות ורשה. איש לא שם לב למעשי. השעה היתה שש בבוקר; הגרמנים נמנמו. היו עייפים. הייתי רגועה בקשר לגורל הילדים. על הגורל הצפוי לי לא ידעתי."

לחלקים נוספים של המאמר:
היא נתנה להם חיים: אירנה סנדלר, ה"אמא" של ילדי גטו ורשה: לשם מה הוקמה ז'גוטה
היא נתנה להם חיים: אירנה סנדלר, ה"אמא" של ילדי גטו ורשה: כך הצילה האחות יולנטה את ילדי גטו ורשה
היא נתנה להם חיים: אירנה סנדלר, ה"אמא" של ילדי גטו ורשה: המעצר (פריט זה)

ביבליוגרפיה:
כותר: היא נתנה להם חיים: אירנה סנדלר, ה"אמא" של ילדי גטו ורשה: המעצר
שם  הספר: היא נתנה להם חיים: אירנה סנדלר, ה"אמא" של ילדי גטו ורשה
מחברת: מישקובסקה, אנה
תאריך: 2009
בעלי זכויות : כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור
הוצאה לאור: כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור
הערות: 1. מפולנית: רומן פריסטר
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית