עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > חיים יהודיים באירופה בין שתי מלחמות העולם > יהודי קרקוב בשנים 1939-1918


תקציר
בית הכנסת ה'גבוה' הוא השלישי שנבנה בקז'ימייז', כנראה אחרי שנת 1556, אך לא יאוחר משנת 1563. הכינוי 'הגבוה' ניתן לבית הכנסת בגלל מיקומו של אולם התפילה בקומה השנייה של הבניין – מיקום חריג, שייתכן שהוכתב על ידי הרצון להרחיק את אולם התפילה מן הרחוב הסואן. ייחודו האדריכלי בזוג דלתות המקושטות מבחוץ בתבליט של הנשר הפולני, ומצופות בצידן הפנימי בתבליט עופרת של המנורה בת שבעת הקנים ושל שולחן לחם הפנים.



בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת 'הגבוה'
מחבר: אוגניוש דודה


בית הכנסת 'הגבוה' ניצב בתוך גוש מבנים צפוף בצד הצפון-מזרחי של רחוב יוזפה, בין הרחובות יקובה (Jakuba) ושרוקה. חזיתו הדרומית, הפונה לרחוב יוזפה, נתמכת על ידי ארבעה מתמכים ונחתכת על ידי כרכוב בגובה קומת הקרקע. בין המתמכים, בגובה הקומה העליונה, קבועים שלושת החלונות של אולם התפילה הקדום, ולהם משקוף קשתי; ומקבילים להם בקומת הקרקע – במבט ממזרח – שני חלונות ישרי זוויות ודלת הקבועה בשער רנסנסי.

הבניין מכוסה בגג דו-שיפועי גבוה, בעל פסגה מזוגגת, ששיפוליו בולטים הרבה מעבר לקירות. ממזרח וממערב צמודים אליו הבתים שבחזית הרחוב (יוזפה), ואילו מצפון הוא גובל בעורפם של בתי רחוב צ'יימנה (Ciemna).

לפי סדר הזמנים, היה זה בית הכנסת השלישי שנבנה בקז'ימייז', אחרי בית הכנסת הישן ובית הכנסת רמ"א. הוא נבנה אחרי שנת 1556,73 אך לא יאוחר משנת 1563 – שאז הוא נזכר בתעודה כשוכן ליד בית האבן של היהודי פליקס,74 שעמד בפינת הרחובות יוזפה ויקובה של היום. רחובות אלה סימנו בימים ההם את גבולה הדרומי והמערבי של השכונה היהודית בקז'ימייז', ובמקום הצטלבותם ניצב השער הראשי של השכונה.75 הכינוי 'הגבוה' ניתן לבית הכנסת בגלל מיקומו של אולם התפילה בקומה השנייה של הבניין – מיקום חריג, שייתכן שהוכתב על ידי הרצון להרחיק את אולם התפילה מן הרחוב, הסמוך לשער העיר היהודית, שהיה מן הסתם סואן במיוחד.

מיקומו של בית הכנסת בחזית רחוב יוזפה, בין בתים החוסמים אותו ממזרח וממערב, לא אפשר את שינוי צורתו המלבנית המקורית, וגם צמצם את אפשרויות הרחבתו לצדדים על ידי הוספת מבני לוואי, כפי שנעשה בבית הכנסת הישן וברמ"א. אלה לא יכלו להיווסף אלא מאחוריו, בצמוד לכותל הצפוני.76 כיוון התפתחות זה עולה מתכניות בית הכנסת מסוף המאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20,77 ומן התיאורים הצנועים והתמונות המעטות של בית הכנסת ב'מדריכים' של מאיר בלבן78 ושל אוזיאש מאהלר לקרקוב היהודית.79 אלה והבניין עצמו, שבמצבו כיום אין לו הרבה מן המשותף עם מצבו מלפני 1939, הם מקורות המידע היחידים באשר לארכיטקטורה המקורית של בית הכנסת.80

בהסתמך על אלה, ניתן להניח שעד לאמצע המאה ה- 17 בקירוב היה קיים רק המבנה המלבני המקורי של בית הכנסת. אולם התפילה הגבוה, שתפס את מלוא שטח הקומה הראשונה והשנייה, היה מכוסה בקמרון חביתי בעל אשנבים, שאינו קיים עוד, שנשען על תבליטי פסים מקומרים הצונחים על עמודים שליד הקירות.81 האור חדר לבית הכנסת דרך חלונות קבועים באופן סימטרי – שלושה בצד דרום ושלושה בצד צפון. ארון הקודש המקורי, שנשתמר באופן חלקי, היה נתון במסגרת של חצאי עמודים מחורצים בעלי כותרות קורינתיות – מסגרת המוכרת מבית הכנסת רמ"א ומבתי כנסת קדומים אחרים בקרקוב. אלה סמכו את תקרתו המעוטרת בטבלה מרובעת, הנושאת תבליט של שני דרקונים העומדים זה מול זה כשזרועותיהם המורמות מחזיקות כתר. ברווח שביניהם חקוקה הכתובת: 'כתר תורה'. כל מתחם הארון היה מוקף סורג ברזל.82 ייחודו בזוג דלתות, שיוצרו בתחילת המאה ה- 17 על ידי האחים זלמן וחיים, בני אהרון: הדלתות מקושטות מבחוץ בתבליט של הנשר הפולני, ומצופות בצידן הפנימי בתבליט עופרת של המנורה בת שבעת הקנים ושל שולחן לחם הפנים.83 זוג דלתות נוסף, שהיה שמור בבית הכנסת, בעל קישוטים דומים לאלה המתוארים לעיל, נמצא היום במוזיאון ישראל בירושלים.84

אולם התפילה היה מקושט במאה ה- 17 בציורי קיר צבעוניים, בהם נשזרו קטעי תפילות הנאמרות בציבור נתונות במסגרות פוליכרומיות מעוצבות בדרכים שונות. שרידים שלהם נראים עתה על הקיר הדרומי ועל מבלטי חלונותיו.

הכניסה לבית הכנסת היתה בניצב לרחוב, דרך הפלוש, שתפס את חלקה המערבי, הצר, של קומת הקרקע.

למן המחצית השנייה של המאה ה- 17 מופיע ליד חלקה המזרחי של החזית הצפונית מבנה נוסף.85 נראה כי בקומתו השנייה היתה עזרת הנשים.

המאה ה- 18 לא הביאה עמה שינויים מפליגים במבנה בית הכנסת. תמורות של ממש חלו במחצית השנייה של המאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20, בתקופת ההתפתחות האורבנית המואצת של קרקוב ושל קז'ימייז'.

תכנית בית הכנסת משנת 1874 86 מאשרת את קיומה של עזרת נשים בקומה השנייה של מבנה הלוואי הצפוני. מבנה זה היה בנוי בצורת האות L, ובשטח שנסגר בין הצלעות לבין הקיר הצפוני של בית הכנסת נוצרה חצר פנימית קטנה.

בית הכנסת זכה להרחבת שטחו עקב סמיכותו לבית שעמד מצד מערב, בפינת הרחובות יוזפה ויקובה, במקום בו עמד בשעתו ביתו הנזכר של היהודי פליקס. בשנת 1790 הוריש אליהו הירשלוביץ' את הבית שהיה אז בבעלותו לחברת 'נר תמיד' של בית הכנסת 'הגבוה'.87 סמוך לשנת 1884 נהרס הבית ובמקומו נבנה בית חדש בן שתי קומות.88 גם בבית זה מצאה לה מקום חברת 'נר תמיד'. בקומתו הראשונה של הבניין נבנו סמוך לשנת 1900 עזרת נשים בצד דרום ואולם תפילה נוסף בצד צפון. אלה חוברו לבית הכנסת הגבוה על ידי פתחים שנפרצו בקירו המערבי.89

עזרת הנשים החדשה תפסה רק קטע מחלקו הדרומי של הבניין. כעבור זמן קצר התברר שהיא קטנה מדי. תכניות מן השנים 1911 90 ו- 1912 91 מלמדות שהיא הוגדלה בהדרגה עד שתפסה את כל החלק הדרומי.

על סף המאה ה- 20 שוקם גגו הרעוע של בית הכנסת.92 נבנה גג חדש, ששדרתו הקבילה לרחוב יוזפה, כיוון שאפיין גם את הגג הישן. בו-בזמן נבנו גם מדרגות שהוליכו מן הפלוש שבקומת הקרקע לזה של אולם התפילה.

האיורים המועטים של פנים בית הכנסת, הכלולים ב'מדריכים' של בלבן ושל מאהלר, מציגים תמונה חלקית של מצבו בתקופה שבין המלחמות. מתברר כי ציורי הקיר הצבעוניים מן המאה ה- 17 הוחלפו בציורים חדשים שצוירו במאה ה- 19 ובין שתי מלחמות העולם.93 ציור הווילון העוטף את ארון הקודש – שכדוגמתו מצוי גם בבית הכנסת 'הישן'94 ובבית הכנסת 'קופה',95 הוא מן המאה ה- 19. ציורי המזלות על האפריזים של הכתלים המזרחי והמערבי, וציורי תיבת נח, עקדת יצחק, 'על נהרות בבל', מנורת המקדש ושולחן לחם הפנים, התלויים על הקירות בתוך מסגרות מרובעות, הם מן המאה ה- 20.96 זוהי סדרת ציורים מסורתית המופיעה בבתי כנסת בפולין בתקופות שונות. סדרות דומות מן התקופה שבין שתי המלחמות אפשר לראות בבתי הכנסת 'קופה', 'פופר' ו'רמ"א'.

אין בידינו ידיעות מספיקות על גורלו של בית הכנסת בתקופת מלחמת העולם השנייה ובשש השנים שלאחריה, אך אין ספק שהיתה זו תקופה של שפל והרס למבנה ולציודו; כל הספרים ותשמישי הקדושה האמנותיים יקרי הערך נשדדו ופוזרו.97

בשנת 1951 הוכנה תכנית להפיכת בית הכנסת והבית הצמוד לו למשכן לתיאטרון הקרקובאי 'גרוטסקה'.98 עזרת הנשים הצפונית כבר לא עמדה באותה עת על מכונה, ובמקומה תוכננה בניית מרפסת גדולה. אף על פי שהתיאטרון לא שוכן בבית הכנסת, התכנית לאיחוד שני הבניינים מומשה בשנת 1966: הם שופצו והותאמו לצרכיו של הסניף הקרקובאי של החברה לשימור עתיקות. אולם התפילה כוסה בתקרה שטוחה במקום הקמרון שהתפורר, והוא חובר לבניין שממזרח, במהלך עבודות השיפוץ נחשפו באולם התפילה קטעי פרסקו צבעוניים, ובחדר המדרגות הוצבה קופת הצדקה העתיקה, שעמדה בעבר באולם התפילה, ליד הכותל המערבי. הבניין, שמצבו הטכני שפיר עתה, הועבר לשימושן של הסדנאות לשימור העתיקות.

לחלקים נוספים של המאמר:
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת 'הישן' (ה'אלטשול')
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת רמ"א
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת 'הגבוה' (פריט זה)
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת של וולף פופר
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת של ר' אייזיק ר' יעקל'ס
בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת 'קופה'

הערות שוליים:

  1. היא השנה שבה העניק המלך זיגמונט אוגוסט את ההיתר לבניית בית הכנסת 'החדש' (רמ"א), השני לפי סדר הזמנים.
  2. Krasnowolski (above, note 3), p. 89
  3. שם, עמ' 78, ציור 2.
  4. כיוון זה של הרחבת בית הכנסת מתועד במחקר המשחזר את התפתחותה הטריטוריאלית של העיר היהודית למן המאה ה-16 ועד למאה ה-18, שחובר על ידי ב. קראבנובולסקי, שם, עמ' 90: ציור 3 (העיר היהודית בתקופת פריחתה – המאה ה-16 עד אמצע המאה ה-17); עמ' 93: ציור 4 (העיר היהודית בתקופת שקיעתה – אמצע המאה ה-17 עד המאה ה-18).
  5. תכניות מן השנים 1874 ו-1900 – Apm.K, ABM, I.s. 267, Dz. VIII – תכניות מן השנים I.s. 175, Dz. VIII – 1912, 1911, 1886 .
  6. Balaban (above, note 1), vol. I, pp. 288, 304, 320, 336, 352, 368, 412; Idem (above, note 7), p. 35
  7. Mahler (above, note 8), p. 48
  8. Krasnowolski (above, note 3), p. 90, fig. 3
  9. הקמרון, שאינו קיים עוד, נראה בחתך רוחבי משנת 1900 – ApmK, ABM, I.s. 267, Dz. Viii, וכן באיור ב'מדריך' של בלבן (הערה 7 לעיל, עמ' 36).
  10. ראה תמונת ארון הקודש בספרו של בלבן, תולדות היהודים בקרקוב ובקז'ימייז' (בפולנית), כרך א, עמ' 288. (ראה גם להלן במאמרה של איריס פישוף – המערכת).
  11. שם, עמ' 288, 304 (תמונות), 412 (תיאור).
  12. ראה להלן במאמרה של אירס פישוף (המערכת).
  13. Krasnowolski (above, note 3), p. 93, fog. 4
  14. AP.m.K, ABM, I.s. 267, Dz. VIII
  15. Bałaban (above, note 7), p. 35
  16. APm.K, ABM, I.s. 266, Dz. VIII
  17. Ibid., I.s. 267, Dz. VIII
  18. Ibid., I.s. 266, Dz. VIII
  19. Ibid., I.s. 175, Dz. VIII
  20. ראה הערה 89 לעיל.
  21. Bałaban (above, note 1), vol. I, p. 288
  22. שם, עמ' 32.
  23. ראה להלן, בפרק על בית הכנסת 'קופה'.
  24. Mahler (above, note 8), p. 48
  25. 'גנזי' בית הכנסת מתוארים ב'מדריך' של בלבן (בפולנית) (הערה 7 לעיל, עמ' 39-37). מבין הכלים העתיקים שרד פמוט פליז מן המאה ה-17. פמוט זה נלקח בשעתו על ידי הגרמנים למעונו של הנס פרק על הוואוול. אחרי המלחמה הוא היה שמור באוסף הממלכתי של המוזיאון על הוואוול. בשנות השבעים הועבר למוזיאון היהודי בבית הכנסת 'הישן'.
  26. הצעת תכנית לבנייתם מחדש של הבניינים ברחוב יוזפה 40-38 בקרקוב, כדי שישמשו משכן לתיאטרון, 16 במרס 1951. חתום: האדריכל סטפן שווישצ'ובסקי, APm.K, ABM, I.s. 267, Dz. VIII
ביבליוגרפיה:
כותר: בתי הכנסת העתיקים בקרקוב : בית הכנסת 'הגבוה'
מחבר: דודה, אוגניוש
שם  הספר: קראקא- קז'ימייז'- קרקוב : מחקרים בתולדות יהודי קרקוב
עורך הספר: ריינר, אלחנן
תאריך: 2001
בעלי זכויות : אוניברסיטת תל-אביב. המכון לחקר התפוצות. המרכז לחקר תולדות היהודים בפולין ומורשתם
הוצאה לאור: אוניברסיטת תל-אביב. המכון לחקר התפוצות. המרכז לחקר תולדות היהודים בפולין ומורשתם
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית