לפנינו סיפור דרמטי על כהונתו של רבן גמליאל בנשיאות ביבנה, כפי שהיא מצטיירת בעיניו של מספר אמוראי ארץ ישראלי. המספר בנה סיפור הנוגע להדחתו (הזמנית והקצרה) של רבן גמליאל מן הנשיאות, על פי הדימוי של התקופה בעיניו, ובראש וראשונה על רקע המאבקים בין בית הנשיא לחכמים שבהנהגה. מאבקים אלה עיצבו את דמות ההנהגה בתקופת יבנה ואיזנו את מרכיבי הכוח השונים בהנהגת חכמים. אני מסכים לדעתו של חיים שפירא, שבמקורות התנאיים כשלעצמם (לבד מסיפורנו) אין עדות להדחת רבן גמליאל מן הנשיאות ולמינוי רבי אלעזר בן עזריה במקומו. ואולם, בסיפור האמוראי שלפנינו אין להדחה שום משמעות היסטורית מעשית, שהרי בסיפור עצמו חזר רבן גמליאל למעמדו ולתפקידו תוך זמן קצר. סיפור ההדחה נועד לצרכים סיפוריים-דידקטיים בלבד, שהרי רבי אלעזר בן עזריה כמעט שלא כיהן למעשה בנשיאות, מלבד פרק זמן קצר (אולי בן יום או מספר ימים), שבו נתמנה 'בישיבה' במקומו של רבן גמליאל. מינוי זה נתפרש בעיני המספר (או מעיר אנונימי בגוף הסוגיה המדרשית) כמינוי לנשיא.108
כל מרכיבי הסיפור האגדי נחצבו, לדעתי, מתקופת יבנה ומהווייתה, כפי שהם משתקפים במקורות התנאיים. דמותה של הנשיאות הנשקפת בסיפור הולמת את הנשיאות ואת בית הנשיא בתקופת יבנה ולא בתקופת רבי יהודה נשיאה, כפי שטען ח' שפירא.109 שפירא נזקק במאמרו לטענה הטכנית והפורמלית, שרבן גמליאל דיבנה לא ירש את הנשיאות ישירות מאבותיו, ועל כן אי אפשר לטעון שבתקופת יבנה היתה הנשיאות בחזקתה של שולת בית גמליאל.
ניסיתי להוכיח את הזיקה השושלתית המובהקת של בית גמליאל אל בית הלל שבפני הבית במקורות התנאיים לא נזכר שהחכמים המרכזיים ערערו על זיקה זו, והיא אולי הסיבה המרכזית למינויו של רבן גמליאל כממשיך הלגיטימי בהנהגה. הסיפור חושף דווקא את המאבק על עיצובו של בית הנשיא, לאור המציאות המיוחדת של תקופת יבנה, ואת עיצובה של הנהגת החכמים לצדו של הנשיא, תוך מציאת איזון בין החכמים לנשיא. לדעת שפירא, הנושא העומד במרכז הסיפור הוא מעמדה של שושלת בית גמליאל וזיקתה לנשיאות. נסיבות הדחתו של רבן גמליאל נותנות למספר הזדמנות לבחון את השאלה: האם אדם שאינו מבית גמליאל יכול לכהן כנשיא לאורה של תקופת רבי יוחנן ורבי יהודה נשיאה? זאת ועוד: מה הם יחסי הגומלין המתקיימים בין החכמים לבית הנשיא? לפי שפירא, הסיפור האמוראי מציג מסר כפול, הרואה את תפקידם המרכזי של החכמים באיזון כוחו של הנשיא ובריסונו מחד גיסא, ואת ההכרה הברורה שאין תחליף לשושלת רבן גמליאל ולמנהיגותה המוכרת מאידך גיסא.110
אכן, נדמה שבעיצוב מעמדו של בית הנשיא בתקופת יבנה, כפי שהוא מצטייר לנגד עיניו של המספר האמוראי, נבחנת שאלת מעמדו של בית גמליאל וזיקתו לנשיאות, כמו גם שאלת מערכת היחסים בין הנשיא לחכמים. ואולם, מערכת זו נבחנת בסיפורנו לא על רקע המציאות ההיסטורית של המאה הג', אלא דווקא על רקע תקופת יבנה, כפי שהיא מצטיירת במקורות התנאיים. הסיפור האמוראי המצוי בידינו הוא אכן סיפור אגדה, אבל הוא משקף את המציאות של תקופת יבנה, כפי שראה אותה המספר האמוראי. הוא חצב את כל מרכיבי הסיפור מהשתקפותה של תקופת יבנה במקורות התנאיים. מכאן שהמספר האמוראי הארץ ישראלי נשאר נאמר בסיפורו למסורת התנאית על תקופת יבנה.
חשוב להדגיש אפוא, שגם אם אין אנו יכולים לטעון בוודאות שהיתה הדחה, הרי שעדיין משתקפות בסיפור הבעיות שאפיינו את הנהגת האומה בתקופת רבן גמליאל ביבנה, והסיפור הארץ ישראלי שומר במסורתו את עיקרי הוויותיה של התקופה כפי שהן משתקפות במקורות התנאיים. לאור הדיון כאן, המספר או העורך האנונימי של הסיפור פעל כמי שניסה לדבוק במסורת המסירה המצויה בידיו. ייתכן בהחלט שהוא שילב ביצירתו תוספות סיפוריות, אבל הוא שימר את אופי המחלוקות לאור המקורות שעמדו לפניו.
חלקי המאמר:
סיפור הדחת רבן גמליאל והמציאות ההיסטורית, חלק א: הגישות השונות
סיפור הדחת רבן גמליאל והמציאות ההיסטורית, חלק ב: נשיאותו של רבן גמליאל ביבנה
סיפור הדחת רבן גמליאל והמציאות ההיסטורית, חלק ג: רבי אלעזר בן עזריה
סיפור הדחת רבן גמליאל והמציאות ההיסטורית, חלק ד: חזרתו של רבן גמליאל לנשיאות
סיפור הדחת רבן גמליאל והמציאות ההיסטורית, חלק ה: סיכום (פריט זה)
מאמרים נוספים במאגר המידע פשיטא
הערות שוליים:
108. ראו לעיל, סעיף ב 2.
109. שפירא, עמ' 19-17.
110. שם, 23-19.
