|
|
|
  |
    |
הסדרי נגישות
 |
 |
| עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > חיים יהודיים בשנים 1945-1939 > נשים בשואה |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||
|
מאמר זה דן במצבן של האמהות בתקופת השואה ובדילמות שבפניהן ניצבו, בניסיונן להמשיך ולמלא את תפקידיהן על פי הערכי שלפיהם חיו ובתוך המסגרות החברתיות שבהן תפקדו לפני פרוץ המלחמה. המסגרת התיאורטית של מאמר זה נשענת על ספרו של הסוציולוג האמריקני ויליאם גוד המשפחה,1 המבקש להבין את מבנה המשפחה ואת תפקודיה על פי התבניות התרבותיות של החברה שבה חיה המשפחה, מתפקדת ומתפתחת. בצד גישה מרכזית זו, יש להוסיף גם את בחינת מעמדה החברתי של המשפחה ואת השפעתה על דרכי תפקודה, על מעורבות ההורים בתחומים שונים של חינוך ילדיהם, על הכשרתם לחיים עצמאיים, ועל חלוקת התפקידים בין ילדים להורים וגם בין המינים במשפחה. מסגרת תיאורטית נוספת תהווה גישתו של גוד אל הקשר שבין המשפחה ובין המערכת הכלכלית הסובבת. במבוא לספרו על המשפחה המודרנית, מדגיש גם הסוציולוג וולי סקומב, את התלות ההדדית שבין מבנה המשפחה למערכת הכלכלית. היהודים היו חלק מן המשק הכלכלי של החברה שחיו בה, אף על פי שהיו מוגבלים בתחומים שונים של הפעילות הכלכלית. אולם בעקבות הכיבוש הנאצי, ובמובן מסוים בגרמניה, כבר מאז תהליך ה'אריזציה' של הרכוש היהודי, (העברת בתי עסק ורכוש יהודי לבעלות ארית), הופרדו היהודים בהדרגה מן המערכת הכלכלית הסובבת. מאחר שהמשק הכלכלי של הגטו היה יחידה מבודדת, ניתן להיעזר בגישתו של סקומב להבנת תפקוד המשפחה והמבנה שלה בגטו.2 מכאן, שבחינתה של המשפחה היהודית והבנת האמהות את תפקידן ומעמדן בתוך המשפחה, קשורות מצד אחד למסורת הכללים הנורמטיביים בנושאים אלה, ומצד אחר, להשפעת הסביבה התרבותית שבה חיו היהודים. בנושא שלפנינו, יש לקחת בחשבון את השפעתם של תהליכי המודרניזציה על המשפחה היהודית ועל מעמד האישה בתוכה, וכן את הדמיון והשוני בין מערב אירופה למזרחה. במסורת היהודית נקבע למשפחה ולמשפחתיות מקום מרכזי. העובדה שמדי ערב שבת שר אבי המשפחה בתום הסעודה את המזמור "אשת חיל" (משלי, ל"א), היא בעלת משמעות נורמטיבית. הוא הדין בחוקים הרבים הקשורים בנאמנות למשפחה ובחוקי הטוהרה. מעמדה של האישה "כהדום לרגלי בעלה" מזה, ופעילותה המקיפה בתחום חיי הבית, גידול הילדים וכלכלת המשפחה מזה, היו מקובלים בחברה היהודית, אך בה בעת, הביאו גם להתנגשות עם ערכי החברה היהודית המסורתית. דברים אלה הם בעלי משמעות אנליטית במסגרת התיאורטית שבחרתי. במשפחה היהודית המודרנית לא חלו חריגות משמעותיות מחלוקת התפקידים המסורתית. הפרנסה הייתה בתחום אחריותו של הגבר, ניהול הבית וגידול הילדים – מנת חלקה של האישה, האם. אולם במאות ה- 19 וה- 20 בעקבות תהליכי המודרניזציה המואצים, חלו שינויים גם בחלוקת התפקידים המסורתית במשפחה, בעיקר בתחומים חדשים שנטלו נשים על עצמן, כחלק מובנה מפעילותן במשפחה ובחברה.3 בסוגיה זו היו הבדלים בין מזרח אירופה למערבה, ובין יהודים ממעמדות חברתיים שונים. במערב אירופה, משלהי המאה ה- 19, גדל מאד מספר היהודים שהשתייכו למעמד הבורגני ואשר שאפו להשוות את זכויותיהם לזכויות שקיבלו בני מעמדם בחברות שבתוכן חיו.4 במזרח אירופה היה תהליך ההתברגנות של החברה היהודית אטי יותר, ובשלהי שנות השלושים של המאה ה- 20 עדיין השתייכה רוב החברה היהודית למעמדות הנמוכים. ביניהם היו פועלים בשכר יומי או שבועי, סוחרים זעירים, בעלי מלאכה וכדומה. חלקה של האישה בפרנסת המשפחה היה נכבד יותר, ונוסף על תפקידיה בניהול הבית ובחינוך הילדים. במשפחות חסידיות במזרח אירופה, הושפע מעמדה של האישה וסדר החיים במשפחה מן הביקורים שנהגו חסידים לערוך בחצרות הרבנים בתקופות החגים. האבות והבעלים נעדרו מן המשפחה חודשים ארוכים, ובהיעדרם, נדרשו הנשים למלא תפקידים חדשים רבים ולהפעיל שקול דעת עצמאי. רבים מהחסידים היו סוחרים או רוכלים, שלרגל עבודתם נעו מעיר לעיר ולכן נעדרו מבתיהם. להיעדרות זו היו השפעות משמעותיות על חיי המשפחה בכלל ועל מעמדה של האישה בפרט. האישה לא הייתה עוד "בת מלך פנימה", כהגדרת המסורת, ולשינוי שחל במעמדה היו השלכות על המתרחש הן בספירה הפרטית והן בספירה הציבורית. מצב זה יצר עירוב גבולות בין שתי הספירות.5 בזיכרון ההיסטורי של יהודי מזרח מזרח אירופה נחרתה תקופת מלחמת העולם הראשונה כאחת התקופות הטראומטיות בתפקודה של המשפחה ובמעמד הנשים בתוכה. ואין הכוונה להשפעות הידועות של המלחמה על מעמדן של הנשים והעצמתו, אלא בעיקר להשפעת המלחמה על חוויית הגירוש מאזורי הגבול המערביים של האימפריה הרוסית, שחוו יהודי מזרח אירופה, ומשמעותם לגבי ציבור זה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה גורשו יהודים רבים מאזורי הגבול המערביים של האימפריה הרוסית מזרחה. משפחות איבדו את ביתן, גרו במבנים ציבוריים, נידונו לתקופה ארוכה של חיי פליטות, ולתלות בסיוע של ארגוני צדקה. מצב זה ערער את מעמדן הכלכלי של משפחות רבות, ונשים נדרשו לקחת חלק גדול יותר בפרנסת המשפחה ולשלוח ידן גם בעבודות מזדמנות. לאמהות רבות היה איבוד הבית אירוע שערער את מסגרת החיים הבסיסית שבה הורגלו לבטא את כישוריהן ואת זהותן כנשים וכאמהות.בעקבות המהפכה הבולשביקית וסיום המלחמה עם גרמניה, החלה ברוסיה מלחמת האזרחים. מלחמות בין קבוצות לאומיות שונות התחוללו בשטחי האימפריה הרוסית לשעבר. פוגרומים ביהודים, מלווים בשפיכות דמים, התחוללו באוקראינה, בגליציה המזרחית, ברוסיה הלבנה ובחלקים אחרים של האימפריה הרוסית לשעבר. כעבור עשרים שנה לערך, בראשיתה של מלחמת העולם השנייה, חזרה האימה מפני מוראות המלחמה ההיא. חרדה זו ניצבת במרכז עולמם של יהודים רבים שנולדו ובגרו בשנים 1919-1914. בנות הדור ההוא, נערות, נשים ואמהות יהודיות בפולין ובמדינות החדשות במזרח אירופה, נאלצו לא פעם להתמודד גם עם ההשלכות שהיו להשתלבות היהודית בחברה הבורגנית הכללית על חייהן, וכן עם תהליכי המודרניזציה שעברו משפחותיהם. השיפור ברמת החיים והשתלבות ילדיהם במערכת החינוך הכללית, חשפו את היהודים לתרבות הכללית ודחפו רבים מהם לקחת חלק פעיל בתרבות המקומית. בקרב המעמדות הנמוכים גדל חלקן של הנשים בפרנסת המשפחה. כרבע מן הנשים היהודית עבדו מחוץ לבית, ורבות מהן סייעו לעסק המשפחתי בבית עצמו. פולין, כמו מדינות אחרות באירופה בשנות השלושים, עברה משבר כלכלי קשה. חלקים ניכרים של האוכלוסייה היהודית התרוששו. כשליש מיהודי פולין נזקקו לתמיכה של ארגוני סעד, והשגת המזון למשפחה עמדה במרכז חייהן של אמהות רבות. הדימוי של 'אישה מצליחה' שהיה רווח בחברה היהודית, התקשר ליכולתה של האישה לבצע את תפקידי הבית השוטפים כגון הדאגה למזון ולניקיון. השמירה על הדימוי הזה נעשתה קשה יותר, בעיקר בקרב בנות המעמדות הנמוכים.6 בצד המסגרת התיאורטית שתוארה לעיל, וההקשר ההיסטורי התרבותי, אני מבקשת להציע גם את גישתו של בנג'מין שלסינג'ר, לפיה השנים הארוכות של חוויות מסוכנות שחוו משפחות יהודיות, יצרו מעין צופן יהודי פנימי של חרדה מיוחדת לשלומם של הילדים, שנטבע יותר באמהות מאשר באבות. הנחה זו תשמש תשתית לניתוח האמפירי של סוגיית האמהות בתקופת השואה.7 בהמשך אתייחס גם לבעיות שעמן נאלצו אמהות יהודיות להתמודד לפני פרוץ המלחמה ובמהלכה במזרח אירופה ובגרמניה תחת השלטון הנאצי. הדברים מבוססים על תיעוד ארכיוני, יומנים ומכתבים אישיים וזיכרונות. לחלקים נוספים של המאמר: הערות שוליים:
|
|||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||
| 123 |
