הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > חוק ומשפטעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > כלכלה וחברה > יחסי עבודהעמוד הבית > ישראל (חדש) > שלטון וממשל > חוקים וזכויות
המרכז המשפטי לילדים ולנוער



תקציר
חוק חופשה שנתית קובע שלכל עובד מגיעה חופשה בכל שנה. אורך החופשה יהיה לפי מספר השנים שהעובד עובד בחברה.



חוק חופשה שנתית
מחבר: עופר חכמון


מירב ומשפחתה מצפים זמן רב לקיץ, שאז יוכלו לצאת יחדיו לטיול ארוך ברחבי ארץ ישראל היפה. מדוע הם מחכים זמן כה רב? כי אמא של מירב, יהודית, עובדת כל השנה. אך למרות שהמעסיק שלה היה מעדיף שהיא תמשיך לעבוד כל הימים, הרי שלפי החוק היא זכאית לצאת לחופשה.

פעמים רבות, חוזרת יהודית הביתה ומספרת לכולם על מאבקה במעסיק שלה: כשהיא הגיעה לעבודה בפעם הראשונה, כמו בכל פעם שנקלטים במקום עבודה חדש - היא והמעסיק חתמו על חוזה עבודה, שמסביר את תנאי העבודה של יהודית - מה מותר ומה אסור לכל אחד מהם לעשות. לפי החוק, אסור למעביד לכתוב בחוזה העבודה שלא מגיעה ליהודית חופשה שנתית. מדוע אסור? כי למעביד יש כוח רב יותר מאשר לעובד, והוא יכול לאיים בפיטורים או אפילו לא לשכור עובד לעבודה אצלו אם העובד לא יוותר על החופשה השנתית, ותנאי זה אינו הוגן. כך החוק מגן על זכותו של העובד לחופשה.

לכל עובד מגיעה חופשה בכל שנה. אורך החופשה יהיה לפי מספר השנים שיהודית עובדת בחברה: כשמלאו ארבע שנים לעבודתה של יהודית, היא היתה זכאית ל-14 ימי חופשה. בשנה החמישית - היתה זכאית ל-16 יום. בשנה השישית היתה זכאית ל-18 יום, בשביעית ל-21 יום, והחל מהשנה השמינית והלאה - ייתה זכאית ל-28 ימי חופשה.

מעבידה של יהודית מתעקש בכל זאת: כבר יצאת לחופשה! היה לך שבוע שישבת בו "שבעה" על אמך, היו לך ימים שהיית חולה, היו כל החגים, היה יום שבו כל העובדים נסעו לים המלח, וגם היתה לך חופשת לידה כשילדת את אחיה הקטן של מירב! וחוץ מזה, גם לעובדים הגברים בחברה אני מכליל בחופשה את ימי המילואים (כשהם יוצאים לשרת בצבא ואינם באים לעבודה).

ושוב עונה לו יהודית בלשון החוק: אתה טועה! במסגרת ימי החופשה לא כוללים את כל סוגי הימים שציינת: ימי מילואים, חופשת לידה, חגים וכו'. החופשה היא זכות נפרדת, ומגיעה לי חופשה שלמה!

בחוזה העבודה שלה, ביקשה יהודית שהחופשה תהיה רציפה – כלומר, שכל הימים יהיו קבוצה אחת, ביחד, ולא מפוזרים או מחולקים לאורך השנה. החוק מחייב שמתוך ימי החופשה המפוזרים יהיו שבעה ימים רצופים.

בסופו של דבר, יהודית הצליחה להגיע להסדר עם המעביד, והוא ביקש ממנה רק דבר אחד, שמותר לו לפי החוק לבקש: שהיא תודיע לו 14 יום לפני המועד שהיא מתכננת לצאת בו לחופשה, כדי שיוכל למצוא עובד אחר למלא את מקומה. בימי החופשה עדיין מגיע ליהודית שכר זהה לשכר שהיא מקבלת בעד יום של עבודה.

כך, יצאה משפחתה של מירב לטיול, אחרי הזמן הארוך שחיכו, והכול בזכות חוק חשוב זה המגן על החופשה השנתית שמגיעה לכל עובד ועובדת.

לנוסח החוק המלא.

ביבליוגרפיה:
כותר: חוק חופשה שנתית
מחבר: חכמון, עופר
שם  הספר: חוקי המשחק : זכותי לדעת את חובתי
עורכת הספר: אלוני-סדובניק, רוני
תאריך: 2007
בעלי זכויות : המרכז המשפטי לילדים ולנוער
הוצאה לאור: לשכת עורכי הדין בישראל
הערות: 1. הזכויות על האיורים שמורות לדניאל פוירשטיין.
2. בראש השער: המרכז המשפטי לילדים ולנוער.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית