בהדפס זה של דוד שריר מתואר חלום יעקב (בראשית כ"ח 11- 13). בתחתית התמונה שוכב יעקב על גבי גבעה ועליה ארבע אבנים. על אחת מהאבנים מניח יעקב את ראשו, ושאר האבנים מסודרות לימינו, לשמאלו ולרגליו; נראה כי סדר זה משקף את הכתוב בפסוק 14: ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה. מעליו מתנשא סולם, ובחלקו העליון של הסולם מתוארים מלאכים, אשר יותר מאשר נדמים כעולים ויורדים על גבי הסולם, נדמים כמעופפים בשמים. מלאכים אלו אינם מתוארים כפי שאנו רגילים לראות מלאכים באמנות (דמויות אדם שלגבן כנפיים) אלא כייצור אגדי בעל ראשים מזוקנים ונוצות.
הציור נבנה באמצעות אלמנטים גיאומטריים. ניתן לראות דוגמה לכך בדמותו של יעקב: שערו או כובעו הם מלבן בעל גוון אחיד – כלומר, צורה גיאומטרית שאינה מקבלת הצללות המחקות את המציאות, אלא היא שטוחה לגמרי; אזור האור על המצח נראה כמשולש, האף כמלבן צר, העיניים כשתי צורות גיאומטריות גם כן, וכך הלאה. כמו הגיאומטריזציה, כך גם החזיתיות של הציור מרחיקה אותנו מתחום יצירת האשליה, שכן יעקב שוכב על הקרקע, אך למרות זאת הוא כמו "מורם" כך שנראה אותו מהחזית, פניהם של המלאכים פונים אלינו, האבנים מולנו וכן הלאה. הציור כולל דגמים, עיטורים, לדוגמה: הקפלים בחצאיתו של יעקב שהופכים לדגם החוזר על עצמו, וכך גם נוצותיהם של המלאכים.