הסדרי נגישות
עמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > יהודים בתפוצותעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > יהודים בתפוצות > יהודים בארצות האסלאם במאות 20-18עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > המזרח התיכון > מדינות ערב
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח


תקציר
בסוף שנות ה- 30 של המאה ה- 20 הורעו היחסים בין היהודים במצרים לרוב המוסלמי-קופטי. במאמר תיאור התמורה החברתית-כלכלית שעברה על מצרים לאחר מלחמת העולם הראשונה והשפעתה על ההקצנה הפוליטית.



עלייתה ושקיעתה של קהילת קאהיר : התמורה החברתית-כלכלית והפוליטית במצרים, 1936 - 1952
מחבר: גודרון קרמר


היחסים בין המיעוט היהודי לרוב המוסלמי-קופטי נעשו גרועים בסוף שנות השלושים, ולאו דווקא בגלל התפתחויות חדשות בקהילה היהודית עצמה, אלא משום שחלו תמורות עמוקות במיבנה החברתי והפוליטי של החברה המצרית בכללה. השפעות ה'מודרניזאציה' הכלכלית והתיעוש, על כל תוצאות-הלוואי החברתיות-כלכליות שלהם, הגל הגואה של הלאומנות, שנשא במידה גוברת והולכת אופי של התנגדות לזרים, השפעת התעמולה הפאשיסטית והנאצית, ואחרון אחרון, השפעת הבעיה הארץ-ישראלית על הציבור המצרי – כל אלה, בסופו של דבר, מוטטו כליל את המסד של המערכת החברתית-פוליטית המסורתית, ועמו גם את מעמד המיעוטים הזרים המקומיים.

בפרק-הזמן הנדון חיו עדיין שלושה-רבעים מאוכלוסי מצרים באזורים כפריים. המעמד העליון היה מורכב ממיספר מצומצם של משפחות, רובן ממוצא תורכי-אלבאני, אשר במאה ה- 19 קיבלו מהח'דיב אחוזות גדולות, ומאז ריכזו בידן עושר משולב בעוצמה, בתורת בעלי-קרקעות גדולים, אנשי-רשות רמי-מעלה וסוחרים עשירים. בתווך ניצב 'המעמד הבינוני' של ראשי-כפרים (עומדה) באזורים הכפריים, ושל שכירים, עובדי-מדינה נמוכים, אומנים וחנוונים בערים. 'המעמד הבינוני' והמעמד הנמוך של פועלי תעשייה מזה והמוני המובטלים העירוניים והמועסקים חלקית מזה, התרחבו בהתמדה מאז מלחמת-העולם הראשונה.

בתוך מערכת זאת של חלוקה בלתי-צודקת מאוד של קרקע, הכנסה ועוצמה החלו המתחים צצים על-פני השטח עוד לפני מלחמת-העולם הראשונה, והם התבלטו יותר לאחריה. אולם אי-שביעות הרצון הוסיפה להיות מכוונת נגד המעצמה הקולוניאלית בלבד, ובמידה פחותה יותר – נגד הזרים והמיעוטים, שהבריטים הגנו עליהם.41 המעמד העליון התורכי-מצרי ראה יתרון לעצמו בשיתוף-הפעולה עם המיעוטים הזרים המקומיים בהקמת תעשייה מצרית,42 ואנשי-עסקים יהודיים בולטים - כמו: יוסף אצלאן קטאווי, יוסף סיקורל וסר ראלף הררי – מילאו תפקיד חשוב באירגונם, במימונם ובניהולם של המפעלים החדשים.

הטראנספורמאציה החברתית-כלכלית של האזורים הכפריים במצרים הביאה לזרימת פלאחים רבים לעבר הערים. אולם כיוון שהבריטים עמדו על עקרון הליבראליזם הכלכלי ועל-ידי כך הכשילו את ראשיתה של תעשייה מקומית בקנה-מידה בינוני, וכיוון שהזרם המקומיים העדיפו להעסיק במיפעליהם את בני המיעוטים, לא מצאו המהגרים החדשים מאזורי הכפר תעסוקה מספקת. בעיית איכלוס-היתר ושיעור התעסוקה הנמוך מדי הועברה, אפוא, מאזורי הכפר אל הערים, ושם היא היתה לחומר-נפץ פוליטי.

ככל שחוגים רחבים יותר ויותר נסחפו לפעילות פוליטית, השתנה סגנון הויכוחים הפוליטיים. למשולש העוצמה המסורתי – המלך, ה'וַפְד' והנציבות הבריטית – ניתוספו החל מאמצע שנות השלושים תנועות-נוער צבאיות-למחצה, כמו 'החולצות הירוקות' ('מצרים הצעירה')43 ו'החולצות הכחולות' הופדיסטיות. חשובים יותר מאלה נעשו 'האחים המוסלמים', אשר בשנות הארבעים המוקדמות הפכו להיות לתנועה המונית.44 בסוף שנות השלושים יצאה הפוליטיקה אל הרחובות. המאבק, שדמותו נקבעה בהפגנות-המונים, בקרבות-רחוב וברציחות, נוהל בעיקר בידי תלמידים של בתי-ספר תיכוניים וסטודנטים, אשר בגלל השכלתם הגבוהה יותר והעתיד חסר-התקווה הנשקף להם היוו את המיגזר בעל התודעה הפוליטית המפותחת ביותר בחברה המצרית.45

לחלקים נוספים של המאמר:
עלייתה ושקיעתה של קהילת קאהיר
עלייתה ושקיעתה של קהילת קאהיר : טראנספורמאציה של קהילה
עלייתה ושקיעתה של קהילת קאהיר : האירגון הקהילתי
עלייתה ושקיעתה של קהילת קאהיר : מעמד היהודים בחברה
עלייתה ושקיעתה של קהילת קאהיר : התמורה החברתית-כלכלית והפוליטית במצרים, 1936 - 1952 (פריט זה)
עלייתה ושקיעתה של קהילת קאהיר : לאומיות, פאן ערביות ופאן-אסלאמיות
עלייתה ושקיעתה של קהילת קאהיר : פעילויות נאציות במצרים והיהודים
עלייתה ושקיעתה של קהילת קאהיר : הסכסוך הארץ-ישראלי ויהודי מצרים
עלייתה ושקיעתה של קהילת קאהיר : מלחמת הערבים בישראל, 1948

הערות שוליים:

  1. עד האמנה האנגלו-מצרית משנת 1936 שמרו הבריטים לעצמם בכל האמנות שחתמו עם ממשלת מצרים – שלפחות באורח פורמאלי היתה ממשלה עצמאית מאז שנת 1922 – את תפקיד ההגנה על מיעוטים.
  2. Marius Deeb, ‘Bank Misr and the Emergence of the Local Bourgeoisie in Eqypt’, Middle Eastern Studies 12, no. 3 (October 1976), pp. 69-83; Robert L. Tignor, ‘The Egyptian Revolution of 1919 – New Directions in the Egyptian Economy’, MES 12, no. 3, pp. 41-67
  3. James P. Jankowsky, Egypt’s Young Rebels – ‘Young Egypt’: 1933-1952, Stanford 1975; Idem, ‘The Egyptian Blue Shirts and the Egyptian Wafd, 1935-1938’ MES 6, no. 1 (1970) pp. 77-95
  4. Richard P. Mitchell, The Society of the Muslim Brothers, London 1969
  5. א-מאראיאטי מדבר על 'כוח הנעורים' (שם, 60), על הפוליטיקה כ'דת-תחליף'. ראה: Walter Laqueur, Communism and Nationalism in the Middle East, London 1956, pp. 14ff. Raoul Makarius, Le jeunessa intellectuelle d’Egypte au lendemain de la deuxie’me guerre mondiale, Paris 1960 [להלן: לקויר]
ביבליוגרפיה:
כותר: עלייתה ושקיעתה של קהילת קאהיר : התמורה החברתית-כלכלית והפוליטית במצרים, 1936 - 1952
מחבר: קרמר, גודרון
תאריך: תשמ"א 1981 , גליון 7
שם כתב העת: פעמים : פרקי עיון במורשת ישראל במזרח
בעלי זכויות : מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
הוצאה לאור: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
הערות: 1. פעמים הינו רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, מיטב ההישגים המדעיים החדשים בכל התחומים של יהדות ספרד, אגן הים התיכון והמזרח בכתיבה בהירה ובליווי איורים רבים.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית