הקמת גדר הצפון במרד הערבי ושאלת כישלונה : בחינה מחודשת : מדיניות הביטחון הבריטית - הוויכוח העקרוני על דיכוי בכוח של המרד הערבי

כבר מראשית המרד הערבי בארץ-ישראל, שפרץ באפריל 1936, התעורר ויכוח בין הנציב העליון ווקופ לבין מפקד הכוח האווירי בארץ-ישראל ובעבר הירדן, ריצ'ארד פיירס (Peirse), שהיה הממונה על הביטחון בארץ-ישראל, בנושא מדיניות הפעלת הכוח נגד המרד הערבי. פיירס סבר שיש להכריע את המרד בכוח, על ידי הטלת משטר צבאי, צעד שמשמעותו הייתה העברת סמכויות הנציב העליון לידי הפיקוד הצבאי בארץ-ישראל ונקיטת צעדים קיצוניים נגד המורדים. ואילו הנציב העליון ווקופ, שהיה גנרל בעברו ועתה ראש המערכת האזרחית, דחה עמדה זו בטענה שנקיטת צעדים כאלה תגביר את התמרמרות בקרב התושבים הערבים, תקשה מאוד להגיע לפתרון פוליטי וכן תקשה לשלוט עליהם בטווח הארוך.²⁴ על כן יישם ווקופ מדיניות של הפעלת כוח מוגבל.

בספטמבר 1936 החליט הקבינט הבריטי על דיכוי המרד בכוח, ולצורך כך שלח לארץ-ישראל דיוויזיה בפיקודו של גנרל ג'ון דיל (Dill), וכן קיבל הקבינט החלטה עקרונית להחיל בארץ-ישראל משטר צבאי בשעת הצורך. כאשר הגיע הגנרל דיל לארץ-ישראל הוא העלה מחדש את הדרישה להטיל משטר צבאי ולשנות את מדיניות הביטחון באופן דרסטי, כולל הקמת בתי דין צבאים. ווקופ דחה את דרישתו בדחיות חוזרות ונשנות, אם כי החריף את הענישה וכלל בה עונשים קיבוציים, פיצוצי בתים ועונשי מוות על פעולות אלימות, אך הסמכות נותרה בידיו כרשות האזרחית.²⁵ ווקופ סבר שבהיותו גנרל לשעבר הוא מבין בנושא הביטחוני לא פחות ממפקד הצבא, מה עוד שדרגתו הייתה גבוהה מזו של דיל.²⁶ משרד המושבות חלק על ווקופ, בעיקר לאחר פרסום דוח של ועדת פיל, שביקרה את הנציב העליון על שלא קיים את חובתו להבטיח את ביטחון הציבור. שר המושבות אורמסבי-גור צידד בנקיטת צעדים קשים נגד המורדים, כפי שדרש מפקד הצבא, ותמך בגישה שיש לשים קץ לטרור ללא קשר לפתרון הפוליטי לבעיית ארץ-ישראל.²⁷ בקבינט הוחלט להעביר את ווקופ מתפקידו ולהביא במקומו נציב עליון חדש.²⁸ בכך הכריעה הממשלה הבריטית בשאלת מדיניות השימוש בכוח נגד הטרור. שלושה חודשים לאחר אשרור המדיניות נשלח טגארט לארץ-ישראל. הוא הגיע לשני ביקורים, מדצמבר 1937 עד יוני 1938, ומספטמבר 1938 עד מאי 1939.

הערות שוליים:

M. Cohen, 'Sir Arthur Wauchope, the Army and the Rebellion in Palestine, 1936', MES, 9 (1973), pp. 19-34 אייל (לעיל, הערה 4), עמ' 90-88, 137-136.
אייל (שם), עמ' 203.
י' פורת, ממהומות למרידה: התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929, תל-אביב תשל"ט, עמ' 283.
אייל (לעיל, הערה 4), עמ' 312.
פורת (לעיל, הערה 26), עמ' 283.