לפי מקורה הלטיני, לגיטימיות משמעותה חוקיות. אולם משמעותה המודרנית רחבה מכך, והיא "אמון אזרחי בשלטון". כלומר לגיטימיות היא הכשרות הניתנת לשלטון כדי לשלוט; היא הבסיס לסמכותו של השלטון, ובהיעדרה לא תיתכן שליטתו.

במשטר דמוקרטי, לגיטימיות השלטון נובעת מהאופי ההסכמי של החיים בצוותא, מ"האמנה החברתית" המקנה לאנשים זכויות, אך גם מטילה עליהם חובות. ההסכמה המשותפת על תנאי "החוזה" כוללת גם הסכמה על הכלי שיאכוף אותו – השלטון. החוקה או חוקי יסוד הם הביטוי הממשי להסכם זה ולתנאיו.
הבעת האמון בשלטון במשטר דמוקרטי ממומשת בראש ובראשונה באמצעות הבחירות ההוגנות והחופשיות, אך היא מסתייעת גם במוסדות לא נבחרים כמו היועץ המשפטי לממשלה, מערכת המשפט ומבקר המדינה, הנהנים מיוקרה מקצועית והתורמים לאמינותו של השלטון.