ככל מפלגה, גם המפלגות הדתיות פועלות בכנסת בהתאם לכללי המשחק הדמוקרטי, שותפות להסכמים קואליציוניים ונוטלות חלק במאבקים פוליטיים. אך יש היבט אחד המייחד את המפלגות הדתיות ממפלגות חילוניות וגם מבדיל את המפלגות הדתיות זו מזו. היבט זה הוא הזיקה הקיימת בין ההנהגה הפוליטית של הציבור שהמפלגה מייצגת לבין ההנהגה הרוחנית שציבור זה כפוף לה. בלשון המפלגות הדתיות מכונה זיקה זו בשם דעת תורה ומשמעותה פנייה מצד מנהיגי המפלגה לרבנים המזוהים אתה בשאלות הפוליטיות השונות העומדות על הפרק.
במפלגות החרדיות – למשל, "אגודת ישראל" או ש"ס, המרות על ההנהגה הדתית היא מוחלטת ואין לערער עליה. גדולי התורה הם המחליטים מי יהיו נציגי המפלגה בכנסת ומתי יוחלפו נציגים אלה בנציגים אחרים ולכן אין בחירות פנימיות. גדולי התורה הם גם המחליטים כיצד על נציגי המפלגה להצביע בכנסת בכל שאלה ושאלה.
אגודת ישראל (אגו"י) מקבלת את מרותה של "מועצת גדולי התורה" 1 ופועלת על-פי פסיקותיה. ל"דגל התורה" יש מועצת גדולי תורה משלה ובראשה עמד הרב שך עד לפטירתו בשנת 2001. ש"ס מקבלת את דעת "מועצת חכמי התורה" 2 – ובמיוחד את דעת הרב עובדיה יוסף, העומד בראשה.
היטיב לבטא זיקה זאת אריה דרעי, 3 שהיה מראשי ש"ס: "אני מודה ומתוודה שכאשר הרב עובדיה יוסף יגיד לי להצביע עבור שמעון פרס אצביע בעד שמעון פרס. אם הוא יגיד לי להצביע עבור ביבי נתניהו אצביע עבור נתניהו ואם הוא יגיד לי להצביע עבור פלוני אצביע עבורו. אני את דעתי מבטל מפני שיקול דעתו. עכשיו תגידו לי שזה לא לגיטימי ושאסור לו להביע דעה כיוון שהוא שולל ממני את חופש הבחירה?
רבותי, אני בחרתי מרצון לשמוע לרב עובדיה יוסף. אני חושב שכיהודי חלק ממצוות התורה זה 'ועשית ככל אשר יורוך לא תסור מן הדברים ימין ושמאל'... אתם לא מוכנים לקבל שיש במדינת ישראל ציבור שמוכן לנהוג כך מרצונו. אף אחד לא מאלץ אותו לנהוג כך... זוהי הדמוקרטיה האמיתית" 4
לעומת הקבלה המוחלטת של "דעת תורה" על-ידי המפלגות החרדיות, המפד"ל מעדיפה להתייחס לעמדת הרבנות הראשית כאל הנחיות בלבד. על אף שהמושג "דעת תורה" השתרש גם בציבור הדתי-לאומי וניכרת עלייה במעמדם של הרבנים, במיוחד בחלק החרד"לי, אין בציבור זה קבלה מוחלטת של פסיקות הרבנות הראשית, לא על-ידי יחידים ולא על-ידי המפד"ל כהנהגה פוליטית.
שלא כמו במפלגות החרדיות, במפד"ל מתקיימות בחירות פנימיות, ויש בה מקומות מובטחים לנשים. נציגי המפד"ל בכנסת מייצגים את הגוונים השונים הקיימים בחברה הדתית-לאומית. עמדותיהם משקפות את יחסן של הקבוצות השונות לרבנים ואת המתיחות המתמדת המתקיימת בין עמדותיה של המפלגה כהנהגה פוליטית לבין מחויבותה הדתית לציית לפסק הלכה.
הערות שוליים
1. מועצת גדולי התורה היא גוף שנוסד בשנת 1923 כמוסד רבני עליון, שכלל רבנים וראשי ישיבות שנבחרו בידי מועצות הרבנים של תנועת אגודת ישראל בכל ארץ וארץ. כיום מהווה מועצת גדולי התורה גוף מקביל למועצת הרבנות הראשית, שאגו"י לא מכירה בסמכותה. הדמות התורנית הנחשבת לסמכות המכרעת במועצת גדולי התורה הוא האדמו"ר מגור, העומד בראש הקבוצה החסידית הגדולה ביותר בישראל.
2. מועצת חכמי התורה היא המוסד העליון של תנועת ש"ס. בראשה עומד מאז הקמתה בשנת 1984 הרב עובדיה יוסף, והחלטותיה מחייבות את נציגי ש"ס בכל פעולותיהם. הרב עובדיה יוסף הוא גם הבוחר את הרבנים המשמשים במועצת החכמים.
3. אריה דרעי נולד בשנת 1959 במרוקו ובגיל 9 עלה לארץ. הוא למד בישיבת "פרת יוסף" הספרדית ולאחר מכן בישיבת חברון הליטאית. הוא החל את פעילותו הפוליטית בשנת 1984 כאחד ממקימי ש'ס וכמזכ"ל שלה. בשנת 1986 התמנה למנכ"ל משרד הפנים ולדמות פוליטית רבת השפעה. דרעי פרש מהחיים הפוליטיים לאחר שהורשע בקבלת שוחד וריצה עונש מאסר.
4. הדברים נאמרו בפני ועדת הבחירות המרכזית ב-1988.
