בידי הממשל מרוכזת עוצמה רבה הנובעת משליטתו על מגוון משאבים, שליטה זו עשויה להיות מנוצלת לקידום צרכי החברה או מנוצלת לרעה לקידום אינטרסים עצמיים של המכהנים בממשל. כדי להגביל את כוחו של הממשל וסמכויותיו נוצרו מנגנוני ביקורת פורמליים הפועלים מכוח חוק ולצידם קיימים מנגנונים בלתי פורמליים הפועלים ביוזמתם של אזרחים וקבוצות.
העיקרון גורס כי סמכויותיה של כל רשות שלטונית ומנהלית קבועים בחוק, ואין לה סמכות מעבר לכך. בייחוד יש חשיבות לכך כשמדובר בסמכות הכרוכה בפגיעה בזכות אדם כמו במקרה של מעצר או חיפוש. החוק (כלומר - האזרחים באמצעות נציגיהם בגוף המחוקק) צריך לקבוע מתי מותר להפעיל את הסמכות (ואילו נסיבות) מי מוסמך להפעילה ובאיזה אופן. כל סמכות שלטונית חייבת להיות מופעלת לשם קידום התכלית של החוק שהעניק את הסמכות ורק על יסוד שיקולים ענייניים.
דוגמאות
- הפרדת רשויות תכליתה למנוע ריכוז יתר של עוצמה בידי רשות אחת או גוף אחד. כך למשל, הרשות השופטת (בפועל בית-המשפט) יכולה לבטל חקיקה של הרשות המחוקקת שאינה עולה בקנה אחד עם חוקת המדינה ויכולה לבטל גם צווים או תקנות של הרשות המבצעת שאינם מתיישבים עם החוק.
- מנגנון פורמלי: בכל משטר דמוקרטי קיים מנגנון ממלכתי שתפקידו לבקר את המערכות השלטוניות והציבוריות. משרד זה, מכונה "מבקר המדינה" ותפקידו העיקרי מתרכז באיתור ובחשיפת קלקולים של שלושת הרשויות (כמו גם גופים ציבוריים שונים) כך יכול הציבור לשפוט את מעשי השלטון על יסוד בדיקה אובייקטיבית ובלתי אינטרסנטית, וכך יכולים גופי השלטון לתקן את דרכי התנהלותם.
- חוקה דמוקרטית מגבילה את השלטון בשני תפקידיה העקריים: שמירה על זכויות האדם והאזרח וקביעת ההסדרים המשטריים והשלטוניים. בשני המקרים היא קובעת את סמכויותיהם של מוסדות השלטון אבל גם מגבילה את חופש הפעולה של רשויות השלטון השונות. כמו-כן, חוקה קובעת את צביון המדינה.
- בחירות דמוקרטיות: הבחירות מגבילות את השלטון בכך שנושאי התפקידים הנבחרים עומדים לבחירה מחדש מדי מספר שנים ונדרשים לזכות מחדש באימון הציבור על-מנת להישאר בשלטון. מערכת הבחירות מאפשרת לאזרחים להכתיב התנהגות נורמטיבית לנבחריו.
- מנגנון בלתי פורמלי: קיומה של תקשורת (ציבורית ופרטית) שתפקידה לדווח לציבור על מעשי השלטון. לא בכדי ישנם המכנים את התקשורת כ"רשות הרביעית" או "המעצמה השביעית" בהיותה לא רק הכרחית לקיום משטר תקין, אלא גם בגלל היותה לעיתים שוות כוח ליתר שלושת הרשויות הממלכתיות.
- דוגמאות נוספות לגורמים ומעשים המגבילים את שלטון הם: כללי הצדק הטבעי, החובה המוטלת על השלטון לבדוק כהלכה את הנתונים העובדתיים המהווים בסיס לפעולה ואת דרכי הפעולה האפשריות לפני בחירה במי מהן. וכמובן, ארגונים וולונטריים, הפגנות, מחזות ביקורתיים, עצומות.
