עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > היישוב בארץ ישראל טרם הקמת המדינה > היישוב בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי [1917 - 1948]עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ-ישראל > תקופת המנדט הבריטיעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ ישראל > תקופת המנדט הבריטי
זמנים : רבעון להיסטוריה


תקציר
המאמר בוחן מה היה טיב היחסים בין הקהילות השונות בארץ-ישראל במחצית הראשונה של המאה העשרים וכיצד הוצגה מערכת יחסים זו על ידי היסטוריונים. בסיכום המאמר טוענת פרופ' חלמיש כי המחקרים החדשים בתולדות ארץ ישראל המנדטורית לא משנים את תמונת המציאות של חברה דואלית ואף שהם מפרים את הדיון ההיסטוריוגרפי, אין בהם כדי לחולל מהפכה מחקרית.



ארץ ישראל המנדטורית : חברה דואלית או מציאות קולוניאלית : סיכום
מחברת: ד"ר אביבה חלמיש


המחקרים על תולדות ארץ-ישראל המנדטורית לדורותיהם ההיסטוריוגרפיים מציגים ביסודו של דבר, בצורה גורפת או באופן מסויג, סיפור של חברה דואלית. הערעור והביקורת על הגישה הדואלית מפרים אמנם את המחקר והדיון, אך הם לא התגבשו, עד כה בכל אופן, לכלל חלופה מחקרית מקיפה וכוללת לגישה הדואלית. הם אינם מחוללים מהפכה מחקרית, אלא רק מציעים תיקונים ושיפורים. ומאחר שישנה הסכמה, מפורשת או מובלעת, שהמציאות הייתה ביסודה דואלית, המחלוקת ממוקדת בשני עניינים: מה היה ההיקף של המגעים והקשרים בין הצדדים, באילו תחומים הם התקיימו ובאיזו מידה של אינטנסיביות; ומי יצר את המצב הדואלי. בדרך-כלל מופנית האצבע לעבר ההנהגה הציונית ומנהיגות היישוב, בראש ובראשונה אל תנועת העבודה (מפא"י). לערבים ולבריטים כמעט שלא יוחד תפקיד ביצירת המציאות הדואלית.

מוצג אפוא לפנינו מצב א-סימטרי. אם נסתייע פעם נוספת במטפורה הגאומטרית, הרי הקטנה מבין שתי השוקיים במשולש הארץ-ישראלי עיצבה את צורתו יותר משעשו זאת הבסיס הבריטי והשוק השנייה, הערבית. האם א-סימטריה זו אכן התקיימה בפועל, במציאות של תקופת המנדט, או שהיא תולדה של מצב המחקר? או שמא של מצאי החומר העומד לרשות החוקרים? עניין זה מאיר תופעה רחבה יותר: שפע התיעוד, שהציונות והיישוב מעמידים לרשות החוקרים, הוא למרבה האירוניה עושר השמור לרעת בעליו, מגרעת שהנזק שלה לצד היהודי בסיפור הארץ-ישראלי מועצם בגלל חסרונם של מסמכים מן הצד הערבי, וגם כאשר אלה מצויים, לא כל החוקרים שולטים בשפה הדרושה כדי לפענחם מכלי ראשון. קשה לחרוץ, האם א-סימטריה זו של המקורות ושל המחקר משקפת את המציאות או מעוותת אותה, אך ברור שהיא מקשה על שרטוטה של תמונה מקיפה של יחסי יהודים-ערבים בארץ-ישראל המנדטורית, ואולי אף אינה מאפשרת זאת – לפחות לא בשלב הנוכחי.

בהטלת כל כובד האחריות, או רובו, על הצד היהודי, או הטלת כל האשמה עליו ליצירת הדואליות ולבניית הגבולות, יש מעין מעשה בלעם מהופך: אלה שעושים זאת ביקשו לברך, להציג חברה משותפת, וסופם שנמצאו מקללים. הם גם מדגישים את הדואליות וגם, בהאשימם את היהודים באחריות ליצירתה, מציגים את הערבים כגורם פסיבי וחסר-אונים בעיצוב גורלם. נוסף לכך, וכאן יש לצרף לתמונה את הטענה בדבר אופייה הקולוניאלי של המציאות בארץ-ישראל המנדטורית, הם מתעלמים מחלקו של השלטון הבריטי, שהוא זה שראוי לתווית הקולוניאלית, אם לא באורח בלעדי לפחות בשותפות עם היהודים או בווריאציה ייחודית למשטר המנדטורי.

הפולמוס והמחלוקת – גם אם מניחים בצד את המניעים האידיאולוגיים-הפוליטיים – נובעים בחלקם מהבדלי דיסציפלינה ומתודולוגיה. ההיסטוריון מנסה לשחזר את התקופה על ייחודיותה וחד-פעמיותה; איש מדעי החברה נוטה להכללות, להשוואות, לעבודה על-פי מודלים ופרדיגמות. בבדיחות הדעת מדברים על ההיסטוריון שיודע הכול אך אינו מבין מאומה, ועל איש מדעי החברה העובד על-פי תזה, מודל, תאוריה או פרדיגמה, וחלילה לעובדות לבלבלו. חשיבותו העיקרית של הפולמוס המחקרי על ארץ-ישראל המנדטורית הוא בתרומה ובהפריה ההדדיות של הדיסציפלינות השונות, בהוספת הממד ההשוואתי על מושגיו האוניברסליים לדיון שהייתה בו מידה גדושה של ראיית המקרה הארץ-ישראלי כייחודי, פרטיקולרי, כמעט יחיד במינו. עם זאת, עלינו להיות ערים לגבולותיה ולחסרונותיה של המתודה ההשוואתית, ולבחון בכל נקודה ושלב את התועלת שהיא מביאה למחקר. ודאי וודאי שאסור לנסות לכופף את המציאות לפרדיגמה.

מאחר שמוסכם, כי היהודים והערבים לא היוו מסגרת חברתית אחת, הרי שאלת המחקר הבסיסית בבחינת קורותיה של ארץ-ישראל המנדטורית כמכלול, היא, עד כמה השפיעה החברה האחת על התפתחותה של האחרת. האם האחת חיונית להבנת האחרת, ובאיזו מידה? האם מקור ההשפעה על האחת הוא עצם נוכחותה של האחרת, או שמדובר בהשפעה פעילה? ואולי עיקר חשיבותה של כל אחת מן החברות היא בפעילות שהיא ייצרה אצל זולתה במאמץ להיבדל, להיפרד, להתנתק ואף לדחוק?

לחלקים נוספים של המאמר:
ארץ ישראל המנדטורית : חברה דואלית או מציאות קולוניאלית?
ארץ ישראל המנדטורית : חברה דואלית או מציאות קולוניאלית : זו ליד זו : חברה דואלית
ארץ ישראל המנדטורית : חברה דואלית או מציאות קולוניאלית : ייחודו של התחום הכלכלי
ארץ ישראל המנדטורית : חברה דואלית או מציאות קולוניאלית : זו מעל זו : מציאות קולוניאלית
ארץ ישראל המנדטורית : חברה דואלית או מציאות קולוניאלית : זו עם זו : חיים משותפים
ארץ ישראל המנדטורית : חברה דואלית או מציאות קולוניאלית : סיכום (פריט זה)

לקריאה נוספת:
חגי ארליך, "ערביי ארץ-ישראל בשנות העשרים", יחידה 4 של הקורס המזרח התיכון בין מלחמות העולם, כרך ב, האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב 1993 .
פנחס גינוסר, אבי בראלי (עורכים), ציונות: פולמוס בן זמננו – גישות מחקריות ואידיאולוגיות, ירושלים 1996.
דן הורוביץ ומשה ליסק, מישוב למדינה: יהודי ארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי כקהילה פוליטית, תל-אביב 1977.
אביבה חלמיש, מבית לאומי למדינה בדרך – היישוב היהודי בארץ-ישראל בין מלחמות העולם, כרך א, האוניברסיטה הפתוחה (יחידות 1-4), תל-אביב 2004; כרך ב (יחידות 5-7), רעננה 2004.
דני יעקובי (עורך), ארץ אחת ושני עמים בה, ירושלים 1999.
ממשלת בריטניה, הרצאת הוועדה המלכותית לפלשתינה (א"י), יולי 1937, מסמך פרלמנטרי 5479 (נוסח עברי).
עמנואל סיון, "ממיתוס להיסטוריה", מיתוסים פוליטיים ערביים, תל-אביב 1988, 173-209.
אילן פפה (עורך), ערבים ויהודים בתקופת המנדט: מבט חדש על המחקר ההיסטורי, חיפה 1995.
טוביה פרילינג (עורך), תשובה לעמית פוסט-ציוני, תל-אביב 2003.
אורי רם (עורך), החברה הישראלית: היבטים ביקורתיים, תל-אביב 1993.
Deborah S. Bernstein, Constructing Boundaries: Jewish and Arab Workers in Mandatory Palestine, Albany 2000.
Nahum Karlinsky, "Beyond Post-Zionism", Israel Studies, vol. 9 (2004), no. 3, 169-181.
Jacob Metzer, The Divided Economy of Mandatory Palestine, Cambridge.

מקורות האיורים:
תמונות בעמודים 17, 23 (משמאל): לשכת העיתונות הממשלתית, צלם: זולטן קלוגר
תמונה בעמוד 23 (מימין): לשכת העיתונות הממשלתית, צלם: הנס פין

תודתי לפרופסור יעקב מצר על הערותיו המועילות.

ביבליוגרפיה:
כותר: ארץ ישראל המנדטורית : חברה דואלית או מציאות קולוניאלית : סיכום
מחברת: חלמיש, אביבה (ד"ר)
תאריך: סתיו 2005 , גליון 92
שם כתב העת: זמנים : רבעון להיסטוריה
בעלי זכויות : אוניברסיטת תל אביב; מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי; האוניברסיטה הפתוחה
הוצאה לאור: אוניברסיטת תל אביב; מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי; האוניברסיטה הפתוחה
הערות: 1. הרבעון להיסטוריה זמנים נוסד בבית-הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב ביזמתם של הפרופסורים צבי יעבץ, שאול פרידלנדר וחיים שקד בשנת 1979. שנים רבות ערכה את כתב העת ד"ר עדית זרטל, ואחריה ד"ר נעמה שפי, והוצאת זמורה-ביתן הוציאה אותו לאור. החל מגיליון 86 (אביב 2004) יוצא כתב העת בשיתוף פעולה בין בית-הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה ומרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, ובחסות החברה ההיסטורית הישראלית. עורכים את כתב העת מרצים מן החוגים להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה הפתוחה, ובראשם פרופסור מירי אליאב-פלדון, ובית ההוצאה לאור של האוניברסיטה הפתוחה הוא המו"ל של הרבעון להיסטוריה במתכונתו החדשה.
הערות לפריט זה:

1. ד"ר אביבה חלמיש, מן המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה, עומדת בראש המרכז לחקר ארץ-ישראל ויישובה של האוניברסיטה הפתוחה בשיתוף יד יצחק בן-צבי. דוא"ל:vivaha@openu.ac.il


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית