עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > העולם והשואה > העולם היהודיעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > יהודים בתפוצות > יהודים בארצות הבריתעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > ישראל מדינת העם היהודי > יחסי ישראל תפוצות > ארגונים
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורהספרית פועלים



תקציר
ארגון יהודי שנוסד ב-1906, במטרה להגן על זכויותיהם האזרחיות והדתיות של היהודים בכל העולם. על דרך הפעולה של הוועד ביחס למשטר הנאצי במלחמת-העולם השנייה.



'הועד היהודי האמריקני'


פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

(American Jewish Committee, AJC). ארגון יהודי שנוסד ב-1906, במטרה להגן על זכויותיהם האזרחיות והדתיות של היהודים בכל העולם. הוועד היה אוליגרכי ומספר חבריו הוגבל ל-60, כולם ממוצא יהודי-גרמני ומשכבת החברה הכלכלית והחברתית הגבוהה של יהודי ארצות-הברית. ב-1931 הוגדל מספר החברים ל-350. ב-1944 הוקמו סניפים, ובאמצעותם גדל מספר החברים לאלפים.

בשנות ה-30 היה כרש (סירס) אדלר נשיא הוועד. במות אדלר ב-1940 בא תחתיו לשנה אחת סולומון סטרוק, ואחריו מוריס ורטהים עד 1943, כשנבחר השופט יוסף מאיר פרוסקאואר. כל התקופה ההיא נהג הוועד בדרך-כלל במדיניות לא-ציונית, הן בפעולתו הפנימית והן בעמדתו מול השלטון הנאצי בגרמניה. בנשיאותו של ורטהים נטתה המדיניות יותר לקו הציוני, אך בשנים הראשונות לנשיאותו של פרוסקאואר נטתה לקו אנטי-ציוני.

דרך הפעולה של הוועד ביחס למשטר הנאצי הייתה של דיפלומטיה שקטה, בניגוד למחאות ולהפגנות ההמונים שארגנו הקונגרס היהודי האמריקני וארגונים אחרים בארצות-הברית. ב-1933 פנה הוועד, עם ארגונים אחרים לנשיא, פרנקלין דלנו רוזולט, ולשר החוץ, קורדל הל, בבקשה שמשרד החוץ ימחה בפני ממשלת גרמניה על יחסה ליהודים שבארצה. שני המנהיגים הביעו אומנם את אהדתם, אך דחו את הבקשה.

הוועד פעל לפרסום מידע על הנעשה בגרמניה, אך העדיף שלא-יהודים יפרסמוהו ויפעלו בעקבותיו. לפיכך התנגד הוועד לכינוס העצרת האנטי-נאצית שיזם הקונגרס היהודי האמריקני במרס 1933, ונמנע מהשתתפות בעצרות אחרות שכונסו אחר-כך. הוועד התנגד גם לתנועת החרם על קניית מוצרים מגרמניה בתחילת שלטון הנאצים (ראה חרם אנטי-נאצי).

במלחמת-העולם השנייה המשיך הוועד בדרך הפעולה הדיפלומטית שלו, ואולם, לאחר הצטרפות ארצות-הברית למלחמה בדצמבר 1941 והגעתן של ידיעות לארצות-הברית בדבר רציחתם של יהודי אירופה, גדלה נכונותו ליטול חלק במחאות משותפות עם ארגונים אחרים. קרוב לשנה, מסוף סתיו 1942 עד תחילת סתיו 1943, שיתף הוועד פעולה עם הקונגרס היהודי האמריקני ועם גופים אחרים בהגישו לממשלה תוכניות הצלה מיידיות והצעות לתקופה שלאחר המלחמה. הוועד היה אחד משמונת הארגונים שב'וועדת החירום המיוחדת לענייני יהודי אירופה' (Joint Emergency Committee On European Jewish Affairs) שהוקמה במרס 1943. הוועדה ההיא הגישה תוכנית הצלה בת 12 נקודות ל’ועידת ברמודה’ וארגנה עצרות המונים כדי לפרסם ברבים את דבר טבח היהודים בידי הנאצים.

באפריל 1943 הסכים ה'וועד' להצטרף לועידה היהודית האמריקנית כדי לקדם את אחדותה של יהדות ארצות-הברית בקביעת מדיניות נוכח האסון שפקד את יהודי אירופה. ואולם, בעקבות החלטתה של הוועידה ב-1 בספטמבר 1943 הקוראת להקים מדינה יהודית בארץ-ישראל, פרש הוועד מן הוועידה. במחאה נגד צעד זה פרשו מהוועד עשירית מחבריו.

הוועד המשיך בפעולות הנוגעות לבעיות היהודים אחרי המלחמה, וב-1944 הקים מכון מחקר לבעיות השלום והבעיות שאחרי המלחמה, בהנהלת ד"ר מקס גוטשלק, כדי להכין הצעות להבטחת זכויות היהודים בעולם שאחרי המלחמה. לוועד נודעה השפעה בחוגי הממשל, והוא וה'ועידה היהודית האמריקנית' היו שני הארגונים היהודיים שמשרד החוץ בוושינגטון הזמינם להיות יועצים למשלחת ארצות-הברית לוועידת היסוד של ארגון האומות המאוחדות בסן-פרנסיסקו באפריל 1945. הוועד היה מיוצג גם בוועידת השלום בפריס ב-1946 שבה נדונו הסכמי השלום עם איטליה, בולגריה, הונגריה, פינלנד ורומניה.

לקריאה נוספת:
ג’וינט
ארצות-הברית
הישוב והשואה

באתר יד ושם:
ערכי לקסיקון נוספים בנושא העולם והשואה
משפטי נירנברג
ה- 27 בינואר – יום הזיכרון הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה



אל האסופה העולם והשואה3

ביבליוגרפיה:
כותר: 'הועד היהודי האמריקני'
שם  הספר: האנציקלופדיה של השואה
עורך הספר: גוטמן, ישראל
תאריך: 1990
הוצאה לאור: יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה; ספרית פועלים
הערות: 1. כרך א: א-ב
2. כרך ב: ג-ז
3. כרך ג: ח-מ
4. כרך ד: נ-צ
5. כרך ה: ק-ת
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית