עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > שארית הפליטה
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה



תקציר
הסיבה להופעתם המאוחרת של הארגונים היהודיים במחנות העקורים נעוצה בעובדה שכוחות בעלות-הברית סירבו להתיר לארגונים אזרחיים לפעול באזורי שליטתם, לפחות בשלושה או בארבעה החודשים הראשונים שלאחר השחרור.



אכזבת הניצולים במחנות העקורים מהופעתם המאוחרת של הארגונים היהודיים
מחבר: יהודה באואר


פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

נחזור לאכזבתם של הניצולים בשל הופעתם המאוחרת של הארגונים היהודיים במחנות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שכוחות בעלות-הברית סירבו להתיר לארגונים אזרחיים לפעול באזורי שליטתם, לפחות בשלושה או בארבעה החודשים הראשונים שלאחר השחרור. ולכן הגיעה המשלחת הקבועה הראשונה מטעם הג'וינט לאזור האמריקני במינכן רק ב-4 באוגוסט, 1945, ונציגי הקונגרס היהודי העולמי וארגונים אחרים - אף מאוחר יותר.

הבעיה העיקרית שניצבה בפני גופים אלה, ובמיוחד בפני הג'וינט, שאנשיו היו בבחינת שליחיה של יהדות אמריקה להגשת סיוע לאחיהם בעולם, הייתה הבעיה החוקית. גופים אלה לא היו ערוכים לפעילות בלתי חוקית, וההסבר שניתן לכך בדיעבד היה, שכניסה בלתי חוקית תהיה למעשה בלתי מועילה, שכן לא יהיה ניתן היה להגיש שום עזרה משמעותית בדרך זו. ויתרה מזו, צעד כזה עלול לסכן את הפעילות החוקית שהייתה חשובה יותר לאין ערוך.

ניתן לקבוע בביטחון שבכל מה שנוגע לסוכנות היהודית, לא הציע איש גישה אחרת זולת פנייה לשלטונות הצבאיים בבקשה להרשות שיגור משלחת; וזו אכן יצאה לדרכה בנובמבר 1945, לאחר שקיבלה אישור לכך. ואילו החברים הראשונים של ההגנה, שהגיעו לאירופה באופן "פרטיזני" בלא שמפקדת ההגנה תכיר בהם כבשליחים, החלו בפעולתם בהונגריה ובצ'כוסלובקיה כבר ביוני וביולי. התמונה הכוללת היא, אפוא, שאסירי המחנות שוחררו בידי חיילים לא יהודים, קיבלו טיפול טוב או גרוע מידי צבא לא יהודי, וזכו לעזרה רוחנית נפשית מידי חיילים יהודים בצבאות בעלות הברית ומן הרבנים הצבאיים וחיילי היחידות הארצישראליות.

רגשות זעם עזים ותחושת התמרמרות עמוקה באים לידי ביטוי בספרות התקופה ובזכרונותיהם של ניצולי המחנות ואנשי תנועת "הבריחה" ממזרח-אירופה. מנהיגם הכריזמטי של ניצולי ברגן-בלזן, יוסל רוזנזאפט, כמו גם אבא קובנר וחבריו סברו שכשם שהניצולים הצליחו בסופו של דבר להקים קשר עם יהודי ארץ-ישראל, כך יכלו גם יהודי ארץ-ישראל להקים קשר עימם. מתוך חכמה שלאחר מעשה טענו הניצולים, ששליחים יחידים היו עשויים להושיט עזרה רוחנית-נפשית, שיכלה להיות לה השפעה מכרעת. מבחינה חומרית הייתה העזרה אפסית, שכן בפני הארגון העיקרי לא נפתחה שום דרך לכניסה בלתי חוקית רבת-היקף, לאירופה, ששוחררה זה מקרוב.

יהיו העובדות האובייקטיביות אשר יהיו, ברור לחלוטין שאי הופעת הארגונים היהודיים בזירת הפעילות השאירה חותם בל יימחה על הניצולים. רגשות הזעם על העולם היהודי שנטשם היו עזים ומפעפעים.

לקריאה נוספת:
עקורים
מעדותו של אלעזר אדלר על יצר החיים במחנות העקורים
מזיכרונותיה של מאשה גרינבאום על מחנה העקורים בברגן-בלזן

באתר יד ושם:
מחקרים נוספים בנושא שארית הפליטה
שושנה ואברהם רומקובסקי – מחנות העקורים
מערך שיעור – כאב השחרור והחזרה לחיים



אל האסופה שארית הפליטה והחזרה לחיים3

ביבליוגרפיה:
כותר: אכזבת הניצולים במחנות העקורים מהופעתם המאוחרת של הארגונים היהודיים
מחבר: באואר, יהודה
שם  הספר: מחנות הריכוז הנאציים : מבנה ומגמות, דמות האסיר, היהודים במחנות
עורכי הספר: גוטמן, ישראל; מנבר, רחל
תאריך: 1980
בעלי זכויות : יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
הוצאה לאור: יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
הערות: 1. הרצאות ודיונים בכינוס הבינלאומי הרביעי של חוקרי השואה, ירושלים, שבט תש"ם ינואר 1980.
הערות לפריט זה:

1. מתוך: "העקורים היהודים ממחנות הריכוז ובעיות שארית הפליטה".


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית