|
|
|
  |
    |
הסדרי נגישות
 |
 |
| עמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > דמוקרטיה > עקרונות הדמוקרטיה > זכויות אדם ואזרח |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
"רוצה לרקוד, רוצה לשיר ממש כמו בשיר, כולנו רוצים לפעמים לשיר, לרקוד, לצעוק, לדבר על מה שחשוב לנו - "לפרוש כנפיים" ולתת ביטוי לעולם הפנימי שלנו. היכולת שלנו לעשות זאת חשובה לנו, כבני אדם, החיים בחברת בני אדם אחרים, והיא דרך מרכזית שבה אנו מגשימים את עצמנו כפרטים. חופש הביטוי הוא הזכות הבסיסית המגינה על היכולת שלנו לעשות זאת: להביע את עצמנו, את מחשבותינו, רעיונותינו ואמונותינו, בכל דרך שנמצא לנכון. לכל בן אדם, מעצם היותו אדם, צריכה להינתן האפשרות להביע את עצמו, את עולמו הפנימי, כאשר הוא רוצה לעשות זאת ובדרך שבה הוא, או היא, בוחרים לעשות זאת. דרך חשובה שבה משתמשים בני אדם כדי להביע את עצמם היא התקשורת המילולית. תקשורת מילולית יכולה להיעשות בעל פה, ואז חופש הביטוי מגן על זכותו של אדם לדבר ולהביע רעיונות, דעות ואמונות. היא יכולה להיעשות בכתב, ואז חופש הביטוי מגן על הזכות לפרסם ספר, מאמר, שיר וכו`. אך קיימות דרכים נוספות לביטוי עצמי, למשל בתחום האמנות. כאן, חופש הביטוי מגן על הזכות להסריט סרט, להציג הצגה, לרקוד ריקוד, להתלבש בצורה מסוימת, לצייר ציור וכו`. נקודה שחשוב להזכיר היא שחופש הביטוי לא חל רק על זכותו של האדם המבצע את הביטוי, אלא גם על זכותו של הקהל להאזין לו. כך למשל, כאשר משרד הפנים אסר על כניסתו של זמר אפריקאי לארץ, טענה האגודה לזכויות האזרח, כי איסור הכניסה פגע גם בזכותם לחופש הביטוי של אזרחי מדינת ישראל, שהיו מעוניינים בהופעתו של הזמר.
חופש הביטוי נחשב לאחת מזכויות האדם החשובות ביותר. בני האדם חיים ופועלים בתוך חברה. היכולת שלנו, כבני אדם, להגשים את עצמנו, תלויה פעמים רבות בכך שנוכל לשתף את הסובבים אותנו בהישגינו ובמעשינו ולקבל את תגובתם לכך. יכולת זו תלויה בקיומו של חופש ביטוי המאפשר לנו לעשות זאת. נוסף על כך, חופש הביטוי הוא מרכיב חיוני בקיומו של משטר דמוקרטי. חופש הביטוי מאפשר לאזרחי המדינה לשמוע דעות ומידע ולהשמיע את דעתם בקשר למועמדים או למפלגות השונות בבחירות, ובכך הוא מאפשר את השתתפות האזרחים בבחירות מתוך עמדה של ידע והבנה את האפשרויות העומדות בפניהם. בחירות ללא חופש ביטוי עשויות להיות הצגה ולא יותר.
ציינו שחופש הביטוי כולל את זכותו של אדם להביע עצמו בכל אופן המתאים לו. האם משמעות הדבר היא שאדם יכול להגיד כל דבר בכל עת ובכל צורה? בואו נדמיין לרגע תלמיד שקם באמצע שיעור, צועק ומתפרץ לדברי המורה ומפריע למהלך התקין של השיעור. בתגובה המורה מענישה את התלמיד על התפרצותו. האם תגובת המורה מוצדקת, או שהיא פוגעת בחופש הביטוי של התלמיד? התלמיד זכאי לחופש ביטוי. העונש שקיבל מיועד לגרום לכך שלא יתפרץ לדברי המורה פעם נוספת. בכך פוגעת המורה בחופש הביטוי של התלמיד. אולם בכך לא סיימנו לבדוק את האירוע. השאלה החשובה שעלינו לשאול היא, האם הפגיעה בחופש הביטוי של התלמיד הייתה מוצדקת או לא. לשם מתן תשובה לשאלה זו עלינו לבדוק מה עמד מאחורי תגובתה של המורה. מהי הסיבה לכך שפגעה בחופש הביטוי של התלמיד? נראה שהסיבה החשובה ביותר היא הגנה על זכותם של התלמידים האחרים בכיתה לחינוך. שהרי, אם כל תלמיד יקום ויתפרץ לפי רצונו, אי אפשר יהיה לקיים שיעור בכיתה, ושאר הכיתה לא תוכל ללמוד את חומר הלימוד. לכן אפשר להסכים שהדרך והצורה שבהן בחר אותו תלמיד לביטוי אינן ראויות לזכות בחסינות, והפגיעה בחופש הביטוי הנובעת מכך שהמורה מונעת עוד הפרעות באמצעות הענשת התלמיד (בתנאי שהעונש סביר) היא מוצדקת. כאמור, האיסור על ביטוי מסוג זה יהיה, אמנם, כשלעצמו, פגיעה בחופש הביטוי של אותו אדם, אך זוהי פגיעה מוצדקת. אנו רואים, אם כן, שכמו כל זכויות האדם, גם הזכות לחופש ביטוי איננה מוחלטת ויש לה גבולות הקובעים את היקפה. חופש הביטוי לא מגן על כל סוג ואופן של ביטוי, אלא רק על ביטוי שאינו מכיל פגיעה שאינה מוצדקת בזכויות אחרות, או בערכים חברתיים אחרים. מהי "פגיעה שאינה מוצדקת"? בית המשפט העליון עסק רבות בשאלה זו וקבע כללים שונים להגבלת חופש הביטוי בתחומים שונים: חופש הביטוי וביטחון הציבור פסק דין "קול העם", שקבע את חופש הביטוי כזכות יסוד במשטר הדמוקרטי של מדינת ישראל, עסק בסוגיה הזו בדיוק. שופטי בית המשפט קבעו אז, שפגיעה בחופש הביטוי בגלל חשש לפגיעה בביטחון מדינת ישראל (ערך חברתי חשוב) תהיה מוצדקת רק אם ישנה הסתברות גבוהה מאוד שהפגיעה אכן תתממש (הסתברות "קרובה לוודאי"), ורק אם הפגיעה הזו תהיה קשה וחמורה מאוד. חופש הביטוי ורגשות הציבור פסק דין יצחק לאור הוא דוגמא לרגישות הגדולה הטמונה בחופש הביטוי. בית המשפט, שדן בעתירה לביטול החלטה שפסלה את הצגתהמחזה "אפרים חוזר לצבא" (מחזה העוסק במותו של מפגין פלסטיני מירי חייל ישראלי), קבע שחופש הביטוי האמנותי והשמירה על הסדר הציבורי הם שני ערכי יסוד במשטר מדינת ישראל. נקבע, בהתאם לפסק-דין קול העם, כי "נוסחת האיזון" בין ערכים אלו היא, שהגבלת חופש הביטוי מוצדקת כאשר הסכנה לשלום הציבור חמורה וההסתברות שתתממש "קרובה לוודאי". כן נקבע, שאיסור על הצגת המחזה הוא הכלי האחרון שיש להשתמש בו כדי למנוע סכנה לשלום הציבור, וכי תחילה יש לנסות להשתמש בכלים אחרים, כגון הגבלת גיל הצופים, או השמטת קטעים מסוימים מהמחזה. מעניין לקרוא את דבריו של השופט אהרון ברק (כתוארו דאז):
"...אכן, הקטע המופיע במחזה עשוי לפגוע ברגשות הציבור היהודי. בודאי הוא עשוי לפגוע ברגשותיו של אותו ציבור שחווה את השואה על גופו ונפשו. אני עצמי, ילד הייתי בשואה, וחציתי גדירות וגבולות הנשמרים על ידי הצבא הגרמני כאשר על גופי דברים שהעברתם אסורה. ההקבלה בין חייל גרמני העוצר ילד זה לבין חייל ישראלי העוצר נער ערבי צורבת את לבי. עם זאת, אנו חיים במדינה דמוקרטית, אשר בה צריבת לב זו היא לב ליבה של הדמוקרטיה. כוחה של זו אינה ההכרה בזכותי לשמוע דברי נועם, הערבים לאוזני. כוחה של זו בהכרה בזכותו של הזולת להשמיע דברים הצורמים את אוזני והצובטים את לבי..." סדרה ארוכה של פסקי דין עסקה בהגבלות של חופש הביטוי מסיבות אחרות. לאחרונה נדרש בית המשפט לעסוק בעניין סביב המתקפה האמריקאית בעיראק, בעתירה שהתנגדה לכוונת משרד התקשורת לחסום את שידורי הטלוויזיה בערוצים הזרים במקרה של התקפת טילים נגד מדינת ישראל. בית המשפט קבע שמשרד התקשורת לא יוכל לחסום את שידורי הערוצים הזרים.
חופש הביטוי מעוגן במספר אמנות בין-לאומיות, ובראש בראשונה בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם: "סעיף יט. כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, לבקש ידיעות ודעות, ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות." במשפט של מדינת ישראל לא זכה חופש הביטוי להיכלל באחד מחוקי היסוד, שהם הבסיס למשפט החוקתי בישראל (אם כי קיימת הצעת חוק בעניין). יחד עם זאת, נראה שבפסיקת בית המשפט העליון קיימת מגמה לפרש את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כמגן, מכוח ההגנה על כבוד האדם, גם על הזכות לחופש הביטוי. בנוסף על כך, קיימים בישראל מספר חוקים המסדירים את מעמדו של חופש הביטוי מול ערכים אחרים או זכויות אחרות, דוגמת חוק איסור לשון הרע (תשכ"ה-1965).
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 123 |
