עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > אנטישמיות וגזענות > אנטישמיות נאצית
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה



תקציר
"הושלמה כמעט כיבושה הכלכלי של אירופה בידי היהודים... המטרה הסופית של מאבק הקיום היהודי היא שעבודם של העמים היצרניים..." קטעים מתוך "הספר השני" של היטלר, 1923.



קטעים מתוך "הספר השני" של היטלר, 1923


פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

…היהדות היא עם בעל גרעין, שאיננו לגמרי אחיד מבחינה גזעית, אך כעם הוא בעל תכונות מיוחדות, המבדילות אותו מכל יתר העמים עלי אדמות. היהדות איננה עדה דתית, כי ההתקשרות הדתית של היהודים ביניהם לבין עצמם היא למעשה חוקתו המדינית של העם היהודי בשעה זו. ליהודי לא הייתה אף פעם מדינה משלו המוגדרת בתחום מסוים, כמו למדינות אריות. עם זאת מהווה התאגדותם הדתית מדינה אמיתית, כי היא מבטיחה את קיומו של העם היהודי, את התרבותו ואת עתידו. והרי אלה הם תפקידי המדינה בלבד. העובדה, שמדינה זו איננה נתונה להגבלה טריטוריאלית, כמו אצל מדינות אריות, עובדה זו קשרוה למהותו של העם היהודי, שאין בו הכוחות היצרניים הדרושים להקמתה ולקיומה של מדינה טריטוריאלית משלו.

כפי שאצל כל עם מגמת היסוד של כל פעילותו בעולם הזה מעוגנת ביצר הקיום שלו ככוח מניע, כן גם אצל היהדות. אך מאבק הקיום שונה בצורותיו משל העמים האריים, כפי שהתכונות הטבועות בהם מלידה שונות מעיקרן. היסוד למאבק החיים של הארי הוא האדמה שהוא עובד אותה; היא נעשית בסיס כללי לכלכלתו; כלכלה זו מספקת, במחזור פנימי, את צורכי העם עצמו על-ידי כוחות הייצור שבו.

העם היהודי, בהעדר כוחות ייצור משלו, איננו יכול לבנות מדינה בעלת אופי טריטוריאלי, אלא הוא זקוק לעבודתן ולפעילותן היצרניות של אומות אחרות – כבסיס לקיומו הוא. וכך נעשה קיומו בקרב עמים אחרים קיום טפילי. המטרה הסופית של מאבק הקיום היהודי היא שעבודם של העמים היצרניים. להשגת מטרה זו, המאפיינת למעשה את מאבק הקיום של היהדות בכל הדורות, משתמש היהודי בכל כלי הנשק התואמים את קווי אופיו.

במדיניות פנים הוא נאבק בקרב העמים הבודדים, תחילה על שוויון זכויות ולאחר מכן – על זכויות יתר. כלי נשקו הן תכונותיו: ערמה, פקחות, תככנות, רמאות, העמדת פנים – כל אלה מושרשים במהות לאומיותו (Volkstum). אלה הם תחבולות מלחמתו, במאבק קיומו, כמו תחבולות עמים אחרים בקרב.

במדיניות חוץ הוא מנסה לעורר אי-שקט בעמים, להסיר אותם מדרך האינטרסים האמיתיים שלהם, לחרחר מלחמה ביניהם ולהשתלט עליהם בדרך זו לאט, בעזרת הכסף והתעמולה.

מטרתו הסופית היא מחיקת האופי הלאומי של העמים האחרים, ערבובם, “מימזורם", הורדת רמתה הגזעית של העילית, והשתלטות על בליל גזעים זה על-ידי חיסול האינטליגנציה הלאומית והחלפתה בבני עמו.

על כן יהיה סופו של מאבק עולמי יהודי זה תמיד בולשביזציה עקובה מדם, שהיא לאמיתו של דבר השמדת שכבות העילית הרוחנית של כל עם ועם; כך יעלה הוא עצמו לשלטון על האנושות חסרת המנהיגות.

טיפשות, פחדנות ורשע, הולכים אתו יד ביד. בממזרים הוא מבטיח לעצמו ראש-גשר לפריצה אלך תוך גופו של עם זר.

סופו של כל שלטון יהודים יהיה, אפוא, תמיד נפילה של כל תרבות ולבסוף, טירוף דעתם של היהודים עצמם, כי בהיותו טפיל בין הגויים, מביא ניצחונו לא רק למות הקרבן, אלא לאחריתו הוא.

עם התמוטטותו של העולם העתיק התייצבו מול היהודים עמים צעירים בלתי מושחתים עדיין, ובעלי אינסטינקט גזעי בטוח – שעמדו נגד חדירתם של יהודים אל קרבם. היהודי היה זר, וכל השקרים והעמדת הפנים לא הועילו לו במשך כמעט אלף חמש מאות שנה.

רק שלטון הפיאודלים ומשטר הנסיכים יצרו מצב כללי, שאיפשר ליהודי להצטרף אל המאבק של שכבה חברתית מדוכאה, ותוך זמן קצר לעשותו למלחמתו שלו. במהפכה הצרפתית קיבלו היהודים שוויון זכויות אזרחי. זה היה הגשר, עליו צעד לקראת כיבוש הכוח המדיני בקרב העמים.

המאה ה- 19 מעניקה לו עמדה שליטה בכלכלת העמים על-ידי הרחבת ההון לאשראי, המתבסס על עקרון הריבית. בעקיפין, באמצעות השימוש במניות, הוא רוכש את הבעלות על חלק גדול ממפעלי הייצור, ובעזרת הבורסה, נעשה שליט אט אט, לא רק בחיים הכלכליים אלא, לבסוף , גם בחיים הפוליטיים. הוא מבצר שלטון זה על-ידי ניוונם הרוחני של העמים בעזרת "הבונים החופשים" ופעולת העיתונות התלויה בו. במעמד הרביעי העולה של הפועלים מגלה הוא כוח פוטנציאלי להריסת המשטר הרוחני-בורגני, כמו שאותה בורגנות שימשה בעבר מכשיר להפלת השלטון הפיאודלי. טמטום בורגני, השפלות שבהעדר כל השקפה, תאוות הבצע והפחדנות הולכים אתו יד ביד. הוא מעצב את המעמד המקצועי של הפועלים למעמד פוליטי מיוחד ומטיל עליו את המלחמה באינטליגנציה הלאומית. המרקסיזם היה לאביה הרוחני של המהפכה הבלושביסטית. הוא גם נשק הטרור שהיהודי משתמש בו בברוטליות וללא התחשבות.

בשלהי המאה הושלמה כמעט כיבושה הכלכלי של אירופה בידי היהודים. עתה מתחיל הוא בביצור שלטונו הפוליטי. כלומר, הניסיונות הראשונים להשמדת האינטליגנציה הלאומית בדרך של מהפכות.

המתיחות הקיימת בין עמי אירופה, שיש לזקוף אותה על חשבון מצוקת מרחב המחיה, וכל מה שנובע ממנה, מנוצלים היטב לטובתו בהסתתו במכוון למלחמת עולם.

היעד הוא הריסת רוסיה, האנטישמית מבפנים, וכן חורבן הרייך הגרמני שבצבאו ובמינהל שלו קיימים עדיין מוקדי התנגדות ליהודי. מטרה נוספת היא הפלתן של אותן שושלות, שעדיין אינן כפופות לשלטון דמוקרטי התלוי ביהודי.

מטרה זו של מלחמת היהדות הושגה במלואה, לפחות במגזרים מסוימים. הסירו את הצאר ואת הקיסר הגרמני. בעזרת המהפכה הבולשביסטית נכרתה, תוך מעשי אכזריות ועינויים בלתי-אנושיים, השכבה העליונה הרוסית והאינטליגנציה הלאומית הרוסית. מספר הקרבנות במלחמה יהודית זו על השלטון ברוסיה מסתכם לגבי העם הרוסי ב- 28 – 30 מיליון בני אדם, פי 15 ממה שהקריבה גרמניה במלחמת העולם. אחרי הצלחת המהפכה התיר היהודי כל מוסרות הסדר, המוסר הנוהג וכו', ביטל את מוסד הנישואין והכריז במקומם על הזדווגות כללית, במטרה להגביר בדרך זו של “מימזור” ללא רסן את הבליל האנושי פחות- הערך, שאינו מסוגל להצמיח מקרבו מנהיגים, ועל-כן לא יוכל עוד לוותר על היהודי כיסוד רוחני יחיד.

מה מידת ההצלחה, ובאיזו מידה יוכלו כוחות תגובה טבעיים עדיין לבטל את תוצאות הפשע האיום ביותר בתולדות האנושות – ימים יגידו.

בשעה זו מכוונים מאמצי היהודים להגיע למצב דומה ביתר המדינות. בשאיפותיו ובפעולותיו תומכות וכן מכסות עליהן המפלגות הלאומיות הבורגניות, האיגודים הפטריוטיים, כביכול ואילו כיחידות מחץ מופיעים המרקסיזם, הדמוקרטיה ומה שמתקרא המרכז הנוצרי.

כעת מתקיים המאבק המר מכולם לניצחון היהדות בגרמניה. כאן קמה התנועה הנאציונאל-סוציאליסטית, שהיא היחידה שפתחה במאבק נגד פשע איום זה כנגד האנושות…

לקריאה נוספת:
מין קמפף
קטעים מתוך "מיין קאמפף" ("מלחמתי") מאת היטלר
היטלר, אדולף (1945-1889)

באתר יד ושם:
מקורות רשמיים נוספים בנושא אנטישמיות וגזענות
מבחר חומרים בנושא אנטישמיות וגזענות
חומר עזר לכתיבת עבודות חקר בנושא אנטישמיות וגזענות



אל האסופה אנטישמיות וגזענות3

ביבליוגרפיה:
כותר: קטעים מתוך "הספר השני" של היטלר, 1923
שם  הספר: השואה בתיעוד : מבחר תעודות על חורבן יהודי גרמניה ואוסטריה פולין וברית המועצות.
עורכי הספר: ארד, יצחק; גוטמן, ישראל; מרגליות, אברהם
תאריך: תשל"ח
בעלי זכויות : יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
הוצאה לאור: יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית