עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שואה > אנטישמיות וגזענות > אנטישמיות נאצית
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה



תקציר
"אם ינצח היהודי, בעזרת האני מאמין המרקסיסטי שלו, את עמי תבל, אזי יהווה ניצחונו אות לגסיסת האנושות, וכדור הארץ ישוב לנוע באתר ריק מאדם, כמו לפני אלפי שנים." קטעים מתוך "מיין קאמפף" ("מלחמתי") מאת היטלר.



קטעים מתוך "מיין קאמפף" ("מלחמתי") מאת היטלר


פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

…תורת המרקסיזם היהודית דוחה את העיקרון האריסטוקרטי של הטבע, ושמה תחת זכות היתרון הנצחית של הכוח והעוצמה את ההמון על משקלו הדומם. כך היא מתכחשת לערך האישיות שבאדם, מערערת על משמעות של לאומיות וגזע ומפקיעה בכך מן האנושות את היסוד לקיומה ולתרבותה… וכשם שיישומה של תורת [כזב] זו ביקום כולו היה מביא אך לתוהו ובוהו, כן היה סופו עלי אדמות אובדן תושבי כדור הארץ.

אם ינצח היהודי, בעזרת האני מאמין המרקסיסטי שלו, את עמי תבל, אזי יהווה ניצחונו אות לגסיסת האנושות, וכדור הארץ ישוב לנוע באתר ריק מאדם, כמו לפני אלפי שנים.

הטבע הנצחי נוקם ללא רחם על פגיעה בחוקיו. לפיכך מאמין אני היום, שאני פועל ברוחו של בורא העולם הכל יכול. בכך אני מתגונן בפני היהודי ונאבק למען פועל ידו של אדון עולם.

…איבת היהודי מופנית נגד כל מי שאיננו דומה לו ברוחו. מאחר שהיהודי איננו הנתקף אלא התוקף, נחשב כאויבו לא התוקף בלבד אלא גם המתנגד לו. הכלי שבאמצעותו הוא מנסה לשבור נשמות ישרות, אבל נועזות, אינו המאבק הגלוי כי אם השקר וההשמצה.

הוא לא נרתע משום דבר ובשפלותו מגדיל לעשות עד כי לא ייפלא, אם בקרב עמנו מתגלם השטן, סמל כל הרע, בדמותו המוחשית של היהודי.

בערות ההמון הרחב באשר למהותו הפנימית של היהודי, וצרות המוח והאטימות היהירה של השכבות הגבוהות, הופכים על נקלה את העם קרבן למסע השקרים היהודי. בעוד השכבות הגבוהות בפחדנותן הטבעית מפנות עורף לאדם המותקף על-ידי היהודי, בשקרים ובהשמצה, מאמין ההמון הרחב לכל דבר ברוב טיפשותו או תמימותו. שלטונות המדינה, לעומת זאת, מתעטפים בשתיקה, או כדי לשים קץ לתעלולי העיתונות היהודית, רודפים את המותקף שלא בצדק – בעיני לבלר מטומטם נחשב הדבר כשמירה על סמכות המדינה והבטחת השקט והסדר.

אט אט יורד כחלום בלהות על נפשם ומוחם של האנשים ההגונים, הפחד מפני הנשק המרקסיסטי של היהדות. בכך שנאחזים בחיל ורעדה מפני האויב הנורא, נופלים לו לבסוף קרבן. שליטתם של היהודים במדינה נראית עתה כה בטוחה, שהוא יכול לא רק להציג עצמו כיהודי; יתירה מזו, הוא מודה בהלכי המחשב הלאומניים (völkisch) והפוליטיים שלו ללא רתיעה. חלק מגזעו מודה בגלוי על היותו עם זר, אך גם בכך טמון שקר. כי בעוד הציונות מנסה לאחז את עיני העולם באומרה שהרהורי התשובה הלאומיים של היהודים ימצאו סיפוקם ביצירת מדינה פלשתינאית – מערימים היהודים פעם נוספת על ה"גויים" המטומטמים. הם אינם מתכוונים כלל לבנות מדינה יהודית בארץ ישראל (Palästina) כדי להתיישב בה, אלא כל שאיפתם היא להקים מרכז ארגוני למעשי ההונאה שלהם בממדים בינלאומיים; מרכז ריבוני מוגן בפני התערבותן של מדינות אחרות, כלומר, מקלט לנבלים ובית-ספר גבוה לטיפוח נוכלים. זה סימן לאמונם וביטחונם הגובר, שהם מציגים עצמם בגלוי ובחוצפה כגזע יהודי, בעוד שחלק אחר מהם מחקה במרמה את הגרמני, הצרפתי או האנגלי.

באיזו מידה הם רואים כבר את הניצחון הקרב ובא, אפשר להסיק מדרך התייחסותם הנוראה אל עמים אחרים.

הנער היהודי, שחור השער, אורב במשך שעות כששמחה שטנית על פניו, לנערה תמימה, מטמא אותה בדמו וכך גוזל אותה מעמה. בכל הדרכים הוא מנסה להשחית את התשתית הגזעית של העם שבכוונתו להכניעו. וכפי שהוא עצמו משחית במכוון נשים ונערות, איננו נרתע מלהרוס את מחיצות הדם בפני אחרים. היו אלה והינם היהודים, שהביאו את הכושי אל גדות הריינוס, במטרה הנסתרת והברורה להרוס את הגזע הלבן השנוא ולהורידו מרמתו התרבותית הפוליטית, על-ידי המימזור הבלתי נמנע, ובעצמם לעלות לדרגת שליט.

כי עם טהור גזע המודע לדמו, לא ישועבד לעולם על-ידי היהודי. בעולם הזה יהיה היהודי אדונם של ממזרים בלבד.

ולכם הוא מנסה במתוכנן, להוריד את הרמה הגזעית על-ידי הרעלתם של היחידים לאורך ימים.

בתחום הפוליטי הוא מתחיל להמיר את הרעיון הדמוקרטי בדיקטטורה של הפרולטריון.

בהמון המאורגן של המרקסיזם הוא מצא את כלי נשקו, המאפשר לו לוותר על הדמוקרטיה, ובמקום זה לשעבד עמים באגרוף של ברזל ו"למשול" בהם כרודן.

ועתה הוא פועל לפי תכנית להפיכה כפולה: הפיכה כלכלית ומדינית.

את העמים, המגיבים מבפנים בתקיפות יתירה על התקפתו, הוא לוכד ברשת אויבים הודות להשפעותיו הבינלאומיות, מסית אותם למלחמה, ולבסוף, אם עדיין דרוש הדבר, מניף בשדות הקרב את נס המהפכה.

בתחום הכלכלי הוא מזעזע את המדינות זמן כה רב, עד שהן מפקיעות את המפעלים הסוציאליים שנעשו בלתי-רווחיים, ומעמידות אותם תחת פיקוחו הכספי.

מבחינה פוליטית הוא מונע מן המדינות את המשאבים לקיום עצמאי, מחריב את יסודות האוטונומיה וההגנה העצמית, הורס את האמון בהנהגה, מכתים את ההיסטוריה והעבר ומשפיל כל דבר שבגדולה.

מבחינה תרבותית הוא מזהם אמנות, ספרות ותיאטרון, מבלבל את החושים הטבעיים, מערער כל המושגים על היפה, הנשגב, האציל והטוב, ומדרדר את האדם לתהום מעשיו החזיריים.

את הדת הוא שם לצחוק, נוהג ומוסר נחשבים על ידו כדבר שאבד עליהם כלח, עד כי יתערערו עמודי התווך האחרונים של רוח הלאומיות הנאבקת על קיומה בעולמנו. ועתה מתחילה המהפכה הגדולה האחרונה. עם השגת העוצמה הפוליטית הוא משליך מעליו את המסווה האחרון שעוד נותר לו. היהודי העממי הדמוקרטי נעשה ליהודי הדמים, עריץ הדמים. במשך שנים מעטות הוא מנסה להשמיד את נושאי האינטליגנציה הלאומיים, ובגוזלו מן העמים את מנהיגותם הרוחנית הטבעית, גוזר עליהם גורל של עבדות ושעבוד תמידי.

הדוגמה הנוראה ביותר לכך משמשת רוסיה, בה הוא גורם להריגתם או הרעבתם של כשלושים מיליון בני אדם, בפראות שטנית תוך ענויי תופת. בכך רצה להבטיח את השליטה על עם גדול, לקומץ ספסרי בורסה ואנשי עט מושחתים מגזע יהודי.

אולם הסוף יביא לא רק קץ לחירותם של העמים המשועבדים ליהודים, אלא גם לקצו של אותו פרזיט העמים עצמו. עם מות קרבנו מת במוקדם אות במאוחר גם ערפד זה.

…"הפרוטוקלים של זקני ציון", השנואים שנאה כה עמוקה על-ידי היהודים, מציגים בצורה מובהקת ויחידה עד כמה כל ישותו של עם זה מבוססת על שקר אחד רצוף. "מסמכים אלה הם תוצאה של זיופים" נאנח וזועק העיתון Frankfurter Zeitung כל שבוע אל תוך העולם, וזו ההוכחה הטובה ביותר שאמנם הם אמיתיים ,,, כאשר ספר זה ייהפך ברבות הימים לנחלת הכלל, תתבטל הסכנת היהודית.

לקריאה נוספת:
מין קמפף
היטלר, אדולף (1945-1889)
קטעים מתוך "הספר השני" של היטלר, 1923

באתר יד ושם:
מקורות רשמיים נוספים בנושא אנטישמיות וגזענות
מבחר חומרים בנושא אנטישמיות וגזענות
חומר עזר לכתיבת עבודות חקר בנושא אנטישמיות וגזענות



אל האסופה אנטישמיות וגזענות3

ביבליוגרפיה:
כותר: קטעים מתוך "מיין קאמפף" ("מלחמתי") מאת היטלר
שם  הספר: השואה בתיעוד : מבחר תעודות על חורבן יהודי גרמניה ואוסטריה פולין וברית המועצות.
עורכי הספר: ארד, יצחק; גוטמן, ישראל; מרגליות, אברהם
תאריך: תשל"ח
בעלי זכויות : יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
הוצאה לאור: יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית