מתוך "זכויות האדם בישראל לאור סעיפי ההכרזה דצמבר 1948 – דצמבר 1998" דו"ח האגודה לזכויות האזרח בישראל, דצמבר 1998
"לא ייאסר אדם, לא ייעצר ולא יוגלה באופן שרירותי" (סעיף 9)
"כל אדם זכאי, מתוך שוויון גמור עם זולתו, למשפט הוגן, פומבי, של בית דין בלתי תלוי, וללא משוא פנים, בשעה שבאים לקבוע את זכויותיו וחובותיו ולברר כל אשמה פלילית שהובאה נגדו" (סעיף 10)
"אדם שנאשם בעבירה פלילית חזקתו שהוא זכאי, עד שלא הוכחה אשמתו כחוק במשפט פומבי שבו ניתנו לו כל הערובות הדרושות להגנתו" (סעיף 11)
 |
זכויות עצורים |
חוק הסנגוריה הציבורית, שנחקק לאחרונה, מהווה התקדמות חשובה בהבטחת זכות להליך הוגן. מבטיח ייצוג משפטי לנאשמים ולחשודים, אשר אינם מסוגלים לנהל את משפטם לבד (קטינים, בעלי מוגבלות נפשית או שכלית), או שאינם מסוגלים לממן יצוג משפטי, בשל מצבם הכלכלי, או שהם נאשמים או חשודים בעבירה חמורה.
חוק המעצרים החדש, שהתקבל בכנסת לפני שנים אחדות, ביטא מהפכה בהגנה על זכויות חשודים עצורים במדינת ישראל, בעקבות מצב שבו מדינת ישראל התאפיינה בכמות מעצרים עצומה, ללא כל פרופורציה לגודל האוכלוסייה. הישגי חוק זה עומדים כעת בסימן שאלה, לאור מערכה שמנהלת משטרת ישראל לשינוי החוק.
|
מעצרים מינהליים |
בישראל נעשה שימוש נרחב במעצר מינהלי, בו מוחזקים אנשים במעצר לתקופות ארוכות, מבלי שהואשמו בהליך פלילי, ומבלי שניתנה להם ההזדמנות להוכיח את חפותם. כתשעים פלסטינים תושבי השטחים עצורים כיום בישראל במעצר מינהלי. רבים מהם מוחזקים תקופות ממושכות ואחדים מוחזקים במעצר מינהלי כבר כמה שנים.
כ- 21 אזרחים לבנונים עצורים כיום בישראל במעצר מינהלי ממושך ביותר (עד 11 שנים), לא משום שנשקפת מהם סכנה לביטחון המדינה, אלא כ"קלפי מיקוח" לצורך משא ומתן עתידי על החזרת חיילי צה"ל הנעדרים. בכלא אל-חיאם, בדרום לבנון, המוחזק על ידי צבא דרום לבנון, הנתון לפיקוח ושליטה ישראלים, כלואים כיום - ללא משפט - כמאה עצורים.
|
גירוש מהארץ |
בעיות קשות קיימות בהליכים לפיהם נקבע כי אדם שוהה בישראל ללא אשרה תקפה. בעיות אלו חלות על שתי קבוצות עיקריות: עובדים זרים, ואנשים שעלו לפי חוק השבות ונטען נגדם כי עלו על סמך מצג שווא. בהליכים אלה לא ניתנת לאדם ההזדמנות לטעון את טענותיו בעניין שלילת זכויותיו. אנשים שהוצא נגדם צו גירוש מהארץ מוחזקים במעצר שבועות ואף חודשים עד לגירושם. בין הממתינים לגירוש שישה פליטים עיראקים המוחזקים במעצר זה למעלה מארבע שנים, משום שטרם נמצאה מדינה שתסכים לקלוט אותם.
