הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > ספרות ושירה > ספרות > אישים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית



תקציר
המידע בדף זה עוסק בתולדות חייו ויצירתו של הסופר והמחזאי שלום עליכם. בין יצירותיו המפורסמות: הסיפור "לו הייתי רוטשילד" והמחזה "טוביה החולב".



שלום עליכם (1859-1916)
מחברת: מתיה קם



תולדות חיים


כינויו הספרותי של שלום רבינוביץ, סופר יהודי שנולד ברוסיה ונפטר בארצות הברית.
שלום עליכם נולד למשפחה יהודית מסורתית – אך משכילה, והוא קיבל חינוך יהודי מסורתי וגם חינוך כללי. שליטתו בעברית, גרמנית ורוסית אפשרה לו לקרוא ספרות יפה גם מקורית וגם מתורגמת.
בעקבות נישואיו לאולגה, בתו של בעל אחוזה יהודי, נכנס שלום עליכם לעולם העסקים והבורסה. בעסקים נחל כישלון, הפסיד את כל כספו, ובמשך תקופה ארוכה סבל ממצוקה כלכלית.
שלום עליכם כתב בעיקר ביידיש – שפתם של יהודי מזרח אירופה – כדי לאפשר להמוני היהודים לקרוא יצירות ספרות ברמה גבוהה. יצירתו המגוונת כוללת רומנים וסיפורים, מחזות ופיליטונים, שבהם תיאר בלעג מהול בכאב ובחיבה את חייהם של יהודי העיירה.
בצוואתו ציווה: "בכל מקום אשר אמות אל ישכיבוני בקברות רמי המעלה, מיוחסים או גבירים, אלא דווקא בין המוני היהודים בעלי המלאכה, בתוך עמי. והייתה המצבה אשר יקימו אחרי כן על קברי לכבוד ולתפארת לקברים הדלים סביבותי, והקברים הדלים יפארו את מצבתי, כאשר… פיארו המוני העם… את סופרם בחייו."*

* מתוך: שלום עליכם, חיי אדם, הוצאת דביר – מהדורת ידיעות אחרונות, תשט"ז – 1956, עמ' תקפג. תרגם מיידיש י"ד ברקוביץ (חתנו של שלום עליכם). © כל הזכויות שמורות למתרגם ולאקו"ם. http://www.acum.org.il



לו הייתי רוטשילד


"לו הייתי רוטשילד" הוא סיפור קצר שכתב הסופר שלום עליכם, אחד מאותם סיפורי אוצרות העוסקים בחלום ובתשוקה להפוך לעשיר. ולא לעשיר סתם - אלא לעשיר מופלג. ולא באמצעות עבודה קשה ומפרכת - אלא בדרך קלה, פלאית ומהירה, באמצעות זכייה בהגרלה, למשל.
"לו הייתי רוטשילד" שייך לסיפורי אוצרות שבהם החלום על התעשרות מבוסס על דמויותיהם של עשירים ואילי ממון שחיו באותה תקופה, כמו משפחת פוליאקוב ברוסיה או משפחת רוטשילד במערב אירופה.

"לו הייתי רוטשילד" אינו סיפור של ממש - אלא מונולוג, נאום, של יהודי עני מן העיירה כתרילבקה, המספר לקורא כיצד היה פותר את כל בעיותיו הכלכליות ואת בעיות הקהילה ואפילו את בעיות העולם כולו - אילו היה רוטשילד…

"לו הייתי רוטשילד" הוא גם שמו של שיר הנושא במחזמר "כנר על הגג", שנכתב לפי מחזהו של שלום עליכם - "טוביה החולב". המחזמר "כנר על הגג" הוצג בניו יורק בגרסה אנגלית, ובישראל, בעברית - על במות שונות החל בשנות ה- 60 של המאה ה- 20.

בקטע שלפניך מְסַפֵּר היהודי העני מכתרילבקה מה היה יכול לעשות לטובת עצמו ולטובת אחרים – לוּ היה רוטשילד. תחילה הוא מספר כיצד היה פותר את המצוקות הכלכליות שלו ושל משפחתו; אחר-כך הוא מפרט כיצד היה מסייע לקהילת היהודים בעיר – וגם לכלל היהודים בעולם; ולבסוף הוא מסביר כיצד היה מסייע לכל מדינות העולם. וכל זה היה מתאפשר - לוּ היה רוטשילד...:

"- לוּ הייתי רוטשילד – נתן פורקן ללבו מלמד (=מורה) כתרילבקאי פעם, ביום חמישי, בעת שאשתו תבעה ממנו [כסף] להוצאות השבת – ולא היה לו.
- אוי, לוּ הייתי רוטשילד! נחשו מה הייתי עושה?
ראשית חכמה, הייתי קובע לכם מנהג, שהאישה יהיו תמיד בידיה שלושה רובל, בכדי שתחדל לבלבל את הראש כשמגיע יום חמישי ואין להוצאות השבת...
והשנית, אני פודה מבית המשכון את הקַפּוֹטָה* השבתית, או לא, מוטב את מעיל פרוות החתול של האישה – שתחדל לנקר לי בראש שקַר לה! וקונה את הבית הזה כולו, על כל שלושת חדריו, עם המבוא והמזווה והמרתף ועם ה"בּוֹיְדֵעם", עם הכול בכול כול... אין דאגות פרנסה, אין צורך להקדיש מחשבה איפה לוקחים [כסף] לשבת...
לאחר שאני מַשִׂיא (=מחתן) את כל הבנות... מה חסר לי? מתחיל אני להתבונן קצת בעיר. דבר ראשון אני תורם גג חדש לבית המדרש הישן, שיחדל לטפטף על הראש בשעה שהיהודים מתפללים... את ההקדש (=בית לעניים) בוודאי מוכרחים להרוס ולהקים "ביקור חולים"... עם מיטות, עם דוקטור, עם תרופות, עם מרק עוף כל יום בשביל החולים, כפי שמקובל בערים הגונות. ו"מושב זקנים" אני מקים... וחברת "מלביש ערומים", שילדי עניים לא יסתובבו להם, במחילה מכבודכם, עם ה"פופיק" בחוץ...
וכיוצא באלו חברות אני מקים בכתרילבקה. אבל מה... דווקא רק אצלנו בכתרילבקה? בכל מקום שמצויים בו אחינו בני ישראל אני מקים לכם חברות כאלו, בכל מקום, ברחבי כל העולם! ובכדי שזה יתנהל בסדר, כנדרש – נחשו מה אני עושה? אני מקים מעל לכל החברות האלו חברה אחת גדולה, חברת צדקה גדולה, המשגיחה על כל החברות, על כל היהודים, כלומר על כלל ישראל. שיהודים בכל אשר יפנו תהיה להם פרנסה... באשר פרנסה, אתם שומעים, זה העיקר שבעיקר; בלי פרנסה אין אחדות; בעבור פת לחם... יורד איש לחיי רעהו... פרנסה מביאה לידי קנאה, קנאה מביאה לשנאה, ומזה... באות כל הצרות לעולם, כל האסונות... עם כל הרדיפות, עם כל ההריגות, עם כל הרציחות ועם כל המלחמות...
אוי המלחמות, המלחמות!... לוּ הייתי רוטשילד, הייתי שם קץ למלחמות, ולחלוטין אמנם... רק בעזרת הכסף..."**


* קָפּוֹטָה: מעיל ארוך עשוי משי שנהגו ללבוש יהודים ממזרח אירופה בשבתות ובמועדים ובאירועים חגיגיים במיוחד. גם בימינו לובשים מעיל זה רבים מן היהודים החרדים. או: המנהג ללבוש מעיל זה קיים גם בימינו בקרב רבים מן היהודים החרדים.
** כתבי שלום עליכם, אנשים קטנים בעלי השגות קטנות, ספריית פועלים, תשמ"ח - 1989, עמ' 97 – 99. תרגם מיידיש אריה אהרוני. בעיבוד קל. © כל הזכויות שמורות למתרגם ולאקו"ם. http://www.acum.org.il




אוצרות ומטמונים ביצירתו של שלום עליכם


חוקר הספרות, דן מירון, עוסק במוטיב מרכזי ביצירת שלום עליכם - מוטיב האוצרות והמטמונים.* מירון מציין, כי למוטיב זה יש "שורשים עמוקים ומסועפים באגדות העמים, במדרש, בסיפור היהודי העממי, באגדה החסידית וכו' ". מבחינת ההיבט הכמותי - "אצל שום סופר אין הכמיהה לעושר הניסיי או הזכייה בעושר הניסייי מופיעה הופעה תכופה ומרובה כמו אצל שלום עליכם. במקרים כאלה ממילא נהפכת הכמות לאיכות חדשה… ההזיות הנרקמות סביבו (=סביב העושר הניסיי) פושטות את לבושן העממי-הפיאודלי ונוטלות את חומריהן מתום ה"מיתוס" הקפיטליסטי: דמויותיהם של אדירי ממון אגדיים מרחפות כאן בתודעתם של הגיבורים."
מוטיב האוצרות ביצירתו של שלום עליכם הוא אחד מסימני ההיכר של החברה היהודית במזרח אירופה בשלב המעבר לעולם התעשייתי, הקפיטליסטי.

* מתוך: דן מירון, שלום עליכם - מסות משולבות, הוצאת הסופרים העבריים בישראל ליד הוצאת מסדה, תש"ל - 1970, פרק לג - אוצרות, עמ' 159-163.



קטע מספרו האוטוביוגרפי של שלום עליכם - "חיי אדם"


בספרו האוטוביוגרפי "חיי אדם" מתאר שלום, הנער היהודי, את פגישתו עם חברו לשעבר שהתנצר – עם ברל בן האלמנה שהפך לגוי.
"...הגוי גוי קטן הוא... שלום מתבונן מתוך סקרנות רבה אל הגוי הקטן הזה ואל כל תנועות גופו כשהוא עמל ושוקד על עבודתו, עבודת פרך... ושלום מתקרב אליו יותר ומסתכל רגע בפניו המגושמים והמפוחמים - ונרתע לאחוריו נרעש ונפעם: נדמה לו כי הפנים האלה ידועים לו... ולא הפנים, אלא העיניים... אמנם כן: פניו מגושמים ומפוחמים כפני גוי, ידיו גסות וצבות (=נפוחות) - "הידים ידי עשו"... ואולם עיניו ידועות לו, עיניים של יהודי...
והוא מפשפש בזכרונו ומעלה במחשבתו את כל הנערים אשר ראה בימי חייו... ופתאום מנצנץ במוחו זכר אחד החברים... ברל בן האלמנה, הוא ברל בעל השיניים החזקות... האמנם ברל הוא זה? לא, דבר כזה לא ייתכן לעולם! אבל הלא הפנים פני ברל והעיניים עיני ברל!...
הגוי הקטן, שהרגיש פתאום כי מתבוננים אליו ביותר, הוריד את כובעו השעיר עד לעיניו והציץ מן הצד על הנער העומד ממולו. עיני שניהם נפגשו - שניהם הכירו זה את זה.
פגישת פתאום זו הסעירה את לב שלום ועוררה בו המון מחשבות מטרידות ושאלות מסובכות: ובכן ברל הוא זה, והוא גוי? יהודי שנהפך והיה לגוי?... והוא נזכר כי אמנם שמע... כי ברל בן האלמנה ניאץ את אלוהי אבותיו והמיר את דתו... כיצד אפשר לו לבן-אדם להחליף את נשמתו היהודית בנשמה אחרת, נשמה זרה?..."

מתוך: שלום עליכם, חיי אדם, הוצאת דביר – מהדורת ידיעות אחרונות, תשט"ז – 1956, עמ' רמד-רמה. תרגם מיידיש י"ד ברקוביץ (חתנו של שלום עליכם). © כל הזכויות שמורות למתרגם ולאקו"ם. http://www.acum.org.il

בהקדמה לסיפורו "חיי אדם" כותב שלום עליכם:
"ואולם לא מלאכה נקייה וקלה היא לאדם לכתוב את דברי ימיו עלי אדמות - לספר דברים כהווייתם, דברי אמת ומציאות, בלי אשר יימשך אחר שעשועי הדמיון ותעתועיו... ולא זו בלבד. קשה לסופר בשר ודם, הבא לדבר על עצמו ולספר לעולם את דברי ימי חייו... אשר יהיה די עוז בנפשו להתגבר על יצרו ולכבוש את גאוותו בלבו... לכן נמלכתי בנפשי ובחרתי לעצמי דרך חדשה לרשימת קורות חיי, דרך ישרה ופשוטה, דרך הסיפור המקובל, הרומן. וזאת אעשה: כשאספר על עצמי, לא אהיה מדבר בעדי, אלא מספר על גוף נסתר, כלומר - אני, הסופר שלום עליכם, אספר לכם בזה דברי אמת על חיי האדם שלום עליכם - דברים כהווייתם, בלא כחל ושרק ובלא תוספת הדמיון, והיה הדבר בעיניכם, כאילו סיפר לכם זאת, למשל, אדם אחר זולתי, אדם זר מן החוץ, ורק אדם כזה, אשר לא זזה ידו מתוך ידי... והתענה עמי בכל אשר התעניתי אנוכי, ועבר אתי את כל שבעת מדורי הגיהנום" (ההדגשות במקור).

מתוך: כל כתבי שלום עליכם, כרך ראשון - חיי אדם, עמ' י - יא. תרגם מיידיש י"ד ברקוביץ. © כל הזכויות שמורות למתרגם ולאקו"ם. http://www.acum.org.il

ביבליוגרפיה:
כותר: שלום עליכם (1859-1916)
מחברת: קם, מתיה
שם  הספר: מחויבות חברתית דרך סיפור רות המואבייה
מחברת: קם, מתיה
תאריך: 1999
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. המידע שלפניך הוא לקט המבוסס על תוכנית מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך. כתבה: מתיה קם. המידע והתמונות במאגר זה מיועדים לשימוש אישי, לצורכי לימוד בלבד.
בעלי זכויות נוספים בפריט זה: אקו"ם
הערות לפריט זה:

 


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית