הסדרי נגישות
עמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > היסטוריה של מדינת ישראל > ביטחון מלחמות ושלום
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתישראל. משרד החינוך. המזכירות הפדגוגית


תקציר
על הגבול בין ישראל ומצרים נערכו עימותים צבאיים קשים, עד שנת 1979, אז נחתם הסכם השלום בין שתי המדינות.



הגבול בין ישראל למצרים
מחבר: משה הורוביץ


רקע: מאז ההכרזה על הקמת מדינת ישראל שרר מצב מלחמה בין ישראל ובין מצרים. עד שנת 1979, השנה בה נחתם הסכם השלום בין שתי המדינות, הן נלחמו ביניהן במלחמת העצמאות, במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום כיפור. לאחר מלחמת יום כיפור חתמו ישראל ומצרים על הסכם להפסקת אש ולהפרדת כוחות. המשא-ומתן לשלום המשיך בשיחות בין מנהיגי שתי המדינות, שהתנהלו בתיווך אמריקני בקמפ דייוויד שבארצות-הברית, והגיעו לשיאן בהסכם שלום שנחתם בין ישראל ובין מצרים ב-26 במרס 1979. ההסכם קובע את סיום מצב המלחמה בין ישראל ובין מצרים ומשרטט את קו הגבול הקבוע בין שתי המדינות. ישראל מתחייבת בהסכם להסיג את כל כוחותיה ולפנות את כל בסיסיה ויישוביה אל מעבר לקו הגבול המוסכם. בהסכם מפורטים גם הסוגים וסדרי הגודל של הכוחות הצבאיים שכל צד רשאי להחזיק ברצועות שטח מוגדרות משני צדי הגבול. עוד קובע ההסכם כי הפיקוח על יישומו יתבצע על-ידי כוחות מטעם האו"ם.

תוואי הגבול: תוואי הגבול שנקבע בהסכם השלום בין ישראל ובין מצרים עובר בקו ישר כמעט בין אילת ובין רפיח, והוא דומה, למעֵט כמה אזורים מפורזים, לתוואי הגבול שנקבע בשנת 1906 בין האימפריה העות'מאנית, ששלטה באותו זמן בשטח מדינת ישראל של היום, ובין האימפריה הבריטית, ששלטה אז במצרים. למעשה, הגבול הזה שימש כבר כקו הפסקת אש בין הצדדים בין השנים 1949–1967.

נקודות בעיתיות: מספר נקודות בעייתיות צצו במהלך קביעת תוואי הגבול ויישום ההסכם בין שתי המדינות:

  • טאבה: במהלך יישום ההסכם ושרטוט תוואי הגבול במפרץ אילת נתגלעה מחלוקת בין הצדדים לגבי השתייכותה של טאבה, אתר תיירותי מדרום לאילת. ישראל, שהניחה שהאזור יישאר תחת שליטתה, הקימה באזור מלון ומתקני תיירות. מצרים, לעומת זאת, טענה כי על ישראל לסגת גם מן האזור הזה. הסכסוך הפך למשבר של ממש בדרך למימוש ההסכם בין שתי המדינות. המשבר נפתר בעזרת בוררות בינלאומית, אשר קבעה שהשטח שייך למצרים. במקום הוקם מעבר גבול, המאפשר מעבר תיירים בין סיני ובין אילת.
  • העיר רפיח: בשנת 1906, שורטט "קו עקבה–רפיח" כקו הגבול בין האימפריה העות'מאנית ובין האימפריה הבריטית. במרוצת השנים, גם לאחר כיבושה על-ידי ישראל בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, רפיח הלכה וגדלה משני צדי קו הגבול הזה. עקב השימוש בקו הגבול הישן כבסיס לקו הגבול שנקבע בהסכם השלום בין מצרים ובין ישראל, התברר כי לאחר נסיגת ישראל מסיני, רפיח בעצם נחצתה בין שתי המדינות. בשנות האינתיפאדה, העיר הייתה מוקד להברחות רבות של נשק ממצרים לרצועת עזה, למרות שצה"ל ניסה בדרכים שונות למנוע אותן. בשנת 2005, לאחר נסיגת ישראל מרצועת עזה והעברת הרצועה לשליטת הרשות הפלשתינאית, נערך הסכם מיוחד בין ישראל ובין מצרים, ומצרים קיבלה את האחריות לפקח ולמנוע הברחות דרך קטע הגבול בינה ובין הרשות הפלשתינאית, שעובר בתוך רפיח.
  • הברחות: לאור העובדה שהגבול בין ישראל ובין מצרים ארוך יחסית, ואינו מגודר ברובו, המעקב אחר הפעילות לאורכו בעייתי במיוחד, והאזור משמש נתיב הברחות מועדף. כמות גדולה מאוד של הסמים והנשים המיועדות לתעשיות המין מוברחים לישראל דרך הגבול הזה.
ביבליוגרפיה:
כותר: הגבול בין ישראל למצרים
מחבר: הורוביץ, משה
שם  הפרסום מקורי: הלחימה בלבנון קיץ תשס"ו, 2006
תאריך: 2006
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך. המזכירות הפדגוגית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך. המזכירות הפדגוגית
הערות: 1. אסופת פריטי מידע בנושא הלחימה בלבנון קיץ תשס"ו, 2006. המידע מופק עבור משרד החינוך על ידי צוות הגיאוגרפיה של מטח.
הערות לפריט זה:

1. ייעוץ מדעי: פרופ' ארנון סופר.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית