הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > אזורים ומדינות בעולם > המזרח התיכון > סוריה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתישראל. משרד החינוך. המזכירות הפדגוגית


תקציר
דמשק, בירת סוריה, השוכנת בלבה של נאת מדבר, היא עיר עתיקה מאוד. חיים בה כ-3 מיליון תושבים והיא נחלקת לעיר עתיקה ולעיר חדשה. מצויים בה מוסדות השלטון של סוריה וכן אתרי תיירות מיוחדים.



דמשק
מחברים: יוני גרף; שושי זינגר


דמשק היא עיר הבירה של סוריה. בעיר עצמה חיים כשלושה מיליון תושבים, וביישובים שמסביבה כשני מיליון תושבים נוספים. היא ממוקמת בדרום מערב המדינה בנווה מדבר ובגובה 700 מ' מעל פני הים.

עורק החיים של דמשק הוא הנהר ברדה, החוצה אותה. במשך שנים רבות הבטיח הנהר את קיומה של העיר, אבל מזה כמה שנים מימיו של הנהר אינם מספקים עוד את צורכי העיר, והתושבים משתמשים גם במי תהום, הנשאבים מכ-20,000 בארות, אלא שגם המים האלה כבר נוצלו כמעט עד תום, ומליחותם הולכת וגוברת.

דמשק היא אחת הערים העתיקות בעולם ויש עדויות לקיומה כבר לפני 3,500 שנים. שמה השתנה מפעם לפעם במהלך ההיסטוריה. למשל, בתקופה של צמיחת האסלאם והתפשטותו קיבלה דמשק את השם "אלשאם", ובתקופת האימפריה הרומית היא כונתה "פנינת המזרח".

עמים רבים שלטו בדמשק במהלך השנים, וביניהם: הבבלים, המצרים, הפרסים, הרומאים, הביזנטים, הצלבנים והערבים. יתרונה הגדול של דמשק הוא במיקומה על דרך הים, ובקושי לעקוף אותה: מזרחה לה משתרעות ביצות, בצד אזורים נרחבים המכוסים סלעי בזלת, וממערבה מתנשאים הרי מול הלבנון.

בשנות קיומה הרבות דמשק תפקדה פעמים רבות כעיר בירה מחוזית, כאשר האזור נכבש על-ידי אימפריה כלשהי. בתקופת שלטון הח'ליפות המוסלמית של בני אומאיה היא שימשה כעיר הבירה של האומה המוסלמית כולה. בעיר העתיקה של דמשק נותרו מבנים שהם עדויות ארכיטקטוניות לשליטיה הרבים של העיר. אחד המפורסמים במבנים האלה הוא מסגד אומאייד, שנבנה על-ידי בני אומאיה בשנת 705 לספירה.

דמשק נחלקת לעיר עתיקה ועיר מודרנית. העיר העתיקה מחולקת לשלושה רבעים: מוסלמי, יהודי ונוצרי, ויש בה גם אזור המוקדש לשוק העירוני. בעיר המודרנית יש אזורים מבוססים מבחינה כלכלית ויש אזורים של עוני קשה, בעיקר בפרברים. אחד הרבעים העניים ביותר הוא מחנה הפליטים ירמוך.

בשנים האחרונות גדלה מאוד אוכלוסייתה של דמשק, עקב הריבוי הטבעי הגבוה וההגירה מן הכפר, ושטחה של העיר הולך ומתרחב ומקיף גם יישובים כפריים שבעבר לא נכללו בה. הגידול המהיר של אוכלוסיית העיר גרם גם לצמיחתם של פרברי עוני חדשים.

מאז שתעלת סואץ נפתחה לשיט, איבדה דמשק את מעמדה כעיר היושבת על הציר המרכזי של השיירות בין הים התיכון ובין חצי האי ערב ואסיה, ונלקח ממנה מקור הכנסה חשוב מאוד. היום כלכלתה של דמשק מתבססת בעיקר על היותה עיר בירה, ומקור ההכנסה של רבים מתושביה הוא בעבודות ממשלתיות. דמשק משמשת גם בסיס גדול של הצבא הסורי, ומרכז כלכלי לדרום סוריה. עוד יש בעיר תעשייה של ביגוד ומזון, וגם חקלאות הנהנית מאדמת נווה המדבר וממימי הנהר ברדה, אם כי בשנים האחרונות הולכים ומתמעטים שטחי החקלאות בעיר ובסביבתה.

בדמשק יש הרבה מאוד מוקדי תיירות מרתקים. חלקם מצויים בעיר העתיקה המוקפת חומה:

המסגד הגדול – המסגד המרשים בגודלו ובתכנונו נבנה בשנת 705 על-ידי החליף ואליד בן עבדול מאלכ משושלת בית אומייה, על שרידי מבנים מתקופת האימפריה הרומית והביזנטית ומן התקופה הארמית.

ארמון עאזִם – ארמון מפואר שנבנה במאה ה-18 על-ידי מושל דמשק. הארמון מרווח מאוד, וחלקו הפנימי בנוי משילוב של אבני בזלת מלוטשות, גיר ושיש. יש אומרים שהוא נראה כאילו נלקח מסיפורי אלף לילה ולילה.

מבצר דמשק – מבצר מן התקופה הסלג'וקית, שנבנה בשנת 1078. במבצר כמה מסגדים ובתי-מרחץ. בתקופה שבה שלטו הצלבנים בדמשק, שימש המבצר מעין עיר בתוך עיר.

בחלק החדש של דמשק שוכן המוזיאון הלאומי של סוריה, שאוצר בתוכו מוצגים ארכיאולוגיים מתקופות קדומות. בחלק זה נמצא גם מסגד אל טקיאן, מסגד מן מהתקופה העות'מאנית, שנבנה בשנת 1554 על-ידי סולימאן המפואר, שבנה גם את חומות ירושלים. המסגד מפורסם בשני צריחיו המיוחדים.

בעיר כמה בתי-מלון השייכים לרשתות בין-לאומיות, כגון שרתון ומרידיאן, וגם מלונות מקומיים, ובהם אל שאם ואלהא.


הבזאר הגדול של דמשק

ביבליוגרפיה:
כותר: דמשק
מחברים: גרף, יוני ; זינגר, שושי
שם  הפרסום מקורי: הלחימה בלבנון קיץ תשס"ו, 2006
תאריך: 2006
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך. המזכירות הפדגוגית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; ישראל. משרד החינוך. המזכירות הפדגוגית
הערות: 1. אסופת פריטי מידע בנושא הלחימה בלבנון קיץ תשס"ו, 2006. המידע מופק עבור משרד החינוך על ידי צוות הגיאוגרפיה של מטח.
הערות לפריט זה:

1. ייעוץ מדעי: ארנון סופר.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית