|
|
|
  |
    |
הסדרי נגישות
 |
 |
| עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואה > ירמיה |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
עם סיום חבורנו זה ראוי לשים לב לבטוי רגשי אחד של ברוך עצמו המובא בנבואה המכוונת אליו: "אמרת אוי נא לי כי יסף ה' יגון על מכאובי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי". ועל זה באה תשובת ה': "ואתה תבקש לך גדולות אל תבקש... ונתתי לך את נפשך לשלל" (מ"ה, ג, ה). תרגום יונתן מבאר "ומנוחה לא מצאתי" במובן של "ונבואה לא אשכחת". חז"ל, הרמב"ם במורה נבוכים ב', לב, רבינו יצחק אברבנאל ואחרים, שמים בפיו של ברוך תרעומת שלא זכה לנבואה ולא הגיע למעמד דומה של תלמידי נביאים אחרים, כגון יהושע משרת משה ואלישע משרת אליהו. הקדמונים הסתמכו בביאורם זה על הבטוי "ומנוחה", שיש בו רמז לרוח נבואה, ככתוב "ויהי בנוח עליהם הרוח ויתנבאו" (במדבר י"א, כה). בעלי האגדה מעמיקים חקר כדרכם בפסיכולוגיה של ברוך ואף נותנים לו אחרית טובה באגדות על ירידתו לבבל, אריכות ימיו ושיבתו לירושלים בימי כורש. אולם גדול הוא ערכו של ברוך בן נריה גם לפי הנגלה והפשט. ברוך בן נריה ובני חבורה של תלמידים סופרים דומים לו, הם ששמרו על המורשה הרוחנית של ישראל בימי המשבר של החורבן וגלות בבל. אילולא ברוך בן נריה הסופר היו משתמרים אך קטעים מעטים מדברי ירמיהו. ברוך היה איש צעיר בהצטרפו אל ירמיהו113 אפשר לפי התאריכים שבספר לקבוע שבמחצית השניה של פעילות ירמיהו, היינו כעשרים שנה בקרוב, התהלך אתו תלמידו הנאמן ברוך. לתופעה זו של נביא גדול ולו תלמיד גדול, שהוא גם סופר, נודעה השפעה רבה בתולדות הנחלת נבואת ירמיהו מדור לדור.
הגרעין הראשון של חבור זה היתה הרצאה על ברוך בן נריה בפגישת חוג העיון לתנ"ך בבית הנשיא מר ז. שז"ר, שנתקיימה לפני כשנתיים. עם השלמת ההגהה בדפוס של חבור זה, הגיעו אלי שני מחקרים על ברוך בן נריה: J. Muilenberg, Baruch the Scribe, "Proclamation and Presence" in honour of G.H. Davies, 1970. G. Wanke. Untersuchungen zur sogennanten Baruchschrift, 1972, BZAW, 122. מילנברג רואה את ברוך בראש ובראשונה כסופר על פני הרקע הכללי של פעילות סופרים מימי אשורבנאפל ועד כורש It was a scribal age, one age of many scribes. הוא מניח שברוך קבל השכלה כסופר ויש לו חלק נכבד בחבור ספר ירמיהו. מילנברג משער שקיים היה קשר בין ברוך ובין משפחת הסופרים בני שפן, ומציין את העובדה שברוך היה אישיות חשובה בימיו. הוא מוצא עדות לגודל השפעתו בכך ששימש נושא לספרות אפקריפית. אני תמים דעים עם מילנברג בנקודת המוצא שלו, ובהערכת אישיותו של ברוך כסופר דגול וכמחבר חלק ניכר מספר ירמיהו שבידינו. שני החבורים שלנו משלימים זה את זה. ונקה (Wanke) שהקדיש ספר לבקורת ההנחה על קיום ספר ברוך בירמיהו, מכריז במבוא לספרו, שדרך המחקר הנכונה היא שיטת הבקורת הספרותית, שנודע לה מעמד בכורה, ובלשונו: Vorrangstellung der Literaturkritik. הוא בודק במפורט שלשה גבושים ספרותיים על מעשיו של ירמיהו, והם:
ונקה רואה את פרק ל"ו, בעקבות נילסן וריצ'ל, כאמנות ספורית ולא כמקור הסטורי מוסמך. בהסתמכו בין השאר על העובדה, שאין לנו ספור מלא על גורלו של ירמיהו במצרים, מקום שם התגורר יחד עם ברוך, מסיק ונקה שאין לראות את ברוך כמחברם של הספורים על חיי ירמיהו. יש לדעתו, לחפש את המחבר בקרב בני הפמליה של גדליה בן אחיקם במצפה. ונקה, שאיננו שם לב כל עיקר לתואר סופר שנושא בו ברוך, לא העריך נכון, לדעתנו, עובדה זו של הופעת איש סופר כתלמידו של נביא. עם זאת נודעת חשיבות לתרומה הפרשנית של ונקה למספר פרקים ביוגרפיים בירמיהו, וחיבורו הוא אחד מחצי תריסר דסרטציות ומחקרים מקיפים על ברוך בן נריה הסופר, שהופיעו זה מקרוב.
לחלקים נוספים של המאמר: הערה:
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
| 123 |
