|
|
|
  |
    |
הסדרי נגישות
 |
 |
| עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואה > ירמיה |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
שואף אני בחבור זה להתבונן בכוחות שיצרו ומסרו לדורות את ספר ירמיהו שבידינו. כנקודת מוצא ישמשו החלקים הביוגרפיים שבספר מעשה ידי איש ירא ה', תלמידו של הנביא. אשתדל לעמוד על היחסים שבין הפרקים הביוגרפיים לבין דברי ירמיהו עצמו, וכן על רושם השפעת ה"ביוגרפיה" של ירמיהו על תולדות התקדשותו של הספר. בספר ירמיהו נזכרה ארבע פעמים כתיבת מגילות או ספרים שונים1. בפרק ל"ו נזכר שמו של ברוך בן נריה, כמעתיק חזונות ירמיהו נביאו ורבו. ברוך הוא גם האדם שירמיהו הפקיד בידו ספר קנין השדה בענתות (פרק ל"ב). ספר ירמיהו שונה מספר ישעיהו ויחזקאל בכך שיש בו ספורים ביוגרפיים על חיי הנביא; מוזכרת בספר במפורש, או ברמז, אישיות פעילה בעניני כתיבה. לאישיות זו – ברוך בן נריה הסופר – יוקדש עיקר דיוננו, כי תופעה זו מיוחדת ומאלפת בתולדות חיי הרוח בישראל ובתרבות עמי קדם. ברוך בן נריה הסופר הוא המעתיק היחיד של דברי נביאים הידוע בשמו בכל המקרא. בכך פרץ את האנונימיות האופפת את הסופרים, מעתיקי ספרות התורה, החכמה והנבואה בכלל, ודברי הנביאים האחרונים בפרט.
ברוך בן נריה היה בן למשפחה מיוחסת של שרים ופקידים, וקבל הכשרה של סופר, לפי המקובל בימים ההם בישראל, באשור ובבבל. אפשר להניח שהתואר החילוני – סופר, שנשא ברוך בן נריה, קדם לתפקיד של מתנדב להתהלך בעקבות ירמיהו ולהתענות יחד עמו. ברוך בן נריה ממלא את התפקיד של "משרת" לנביא בדומה ליהושע משרת משה ולאלישע משרת אליהו, אולם ערכו של ברוך לדורות הוא בעיקר בכך שהיה סופר והעתיק דברי החזון משל רבו ונביאו, ושמר והנחיל חזונות אלה לתלמידים אחרים ולדורות הבאים. ברוך התעלה אף מעל לדרגת סופר מעתיק, והיה למחבר-יוצר, לביוגרף המתאר לפי מיטב האמנות הספורית המקראית, פרטים אופייניים מן המתרחש מסביב לרבו, ובכך היה ברוך – כפי שנוכיח להלן – לחלוץ הכותבים של ספרות ביוגרפית על אישיות רוחנית, שאיננה נמנית על מלכים ומושלים, וקדם בכך כ-200 שנה לראשית הספרות הביוגרפית ביון. בתולדות מסירת דברי הנביאים מדור לדור, ברוך בן נריה הוא איש הביניים, בין "למודים"-סופרים, בני חבורה של החטיבה המוגדרת במסורה כנביאים אחרונים בימי בית ראשון, לבין עזרא הסופר וחבורת הסופרים "המבינים", חותמי כתבי הקודש בתקופת בית שני. סובר אני שספר ירמיהו נשתמר תחילה בידי התלמיד הנאמן ברוך בן נריה כ"ארכיון פרטי"; בראשונה הוכרו דברי הנביא כדבר אלהים רק בקרב חבורה מצומצמת של יראי ה', שהתרכזה מסביב לברוך, והללו הם ששמרו על המגילות והעריכו את חשיבותן וקדושתן. ורק בראשית גלות בבל נתקבלו כדבר אלהים קדוש לכל האומה; הארכיון שנודעה לו תחילה חשיבות רק לחבורה מצומצמת נהיה ליסוד מוסד של תוכחה ותקווה לכל בני הגולה. אגב התבוננות בחלקו של ברוך בשמירת ספר ירמיהו – נדון על מקומם של אוספי הספרים הפרטיים והצבוריים ובתולדות ההנחלה של ספרות הנביאים האחרונים. בקשר לכך נשים לב לבעיה הכללית של עילום-שם וידוע-שם של מחברים ומעתיקים בספרות המקראית ובספרות העולמית של ימי קדם. הפרופ' י. קויפמן, הגיע לכלל מסקנה שדברי ירמיהו נרשמו מגילות מגילות בזמנים מסויימים עוד בימיו. מגילות אלו נשתמרו בילקוטים מגובשים ונאספו לתוך הספר כמו שהן. קויפמן אומר: "בנבואות ובספורים (חוץ מפרק נ"ב), לא נרמז שום מאורע בזמן מאוחר שברוך לא יכול היה להיות עד ראיה. ולפיכך נתנה רשות לומר, שלספר ירמיהו יש רק שני מחברים: ירמיהו וסופרו הנאמן ואין בו (חוץ מפרק נ"ב) שום מלה שנוספה במכוון מיד אחר"2. תפיסה זו של הפרופ' קויפמן היתה נר לרגלי בחבור זה. אם כי ברור שהפתיחה "דברי ירמיהו" וכן הפתיחה והכותרות לילקוטים השונים נכתבו על ידי סופרים-תלמידים שונים, ייתכן גם שנתווספו פה ושם מלים אחדות של תוספת הסבר בידי הסופרים ומעתיקים, הרי שריר וקיים הכלל שקבע קויפמן שבמכוון לא יוחסו לירמיהו דברים של אחרים. לעומת תפיסה מסורתית זו שולטת במחקר המודרני הדעה, שירמיהו שבידנו הוא פרי יצירתם של אנשים רבים במשך זמן ארוך3. מקוה אני שתוך כדי התדיינות עם הדעות הללו, ובמיוחד על ידי נתוח מפורט של דרך הכתיבה הביוגרפית שבספר ירמיהו, אפשר יהיה לתרום לחזוק ההנחה של קויפמן, המבוססת על התפיסה המסורתית, שהטכסט של ירמיהו שבידינו, הוא רק מידי שני אישים – הנביא וברוך. אבסס את דברי בראש ובראשונה על מסורות הסטוריות, שנשתמרו מחוץ לירמיהו, על עניני ספרות ירמיהו, וכן אזדקק להשוואה לדרך העבודה שהיתה נקוטה בידי סופרים בבבל ובאשור ולתופעות דומות בתרבות יון. לצערי לא עלה בידי להציע פתרונות ברורים לבעיה הקשה של דרך סידורם הפנימי של הפרקים, או הילקוטים השונים, שמהם מורכב ספר ירמיהו שבידינו. בעוד שישעיהו ויחזקאל מסודרים בעיקרם לפי סדר כרונולוגי, לא קיים סדר כזה בסדור פרקי ספר ירמיהו. במיוחד שורר אי סדר בפרקים כ"ו-מ"ה, הכוללים את עיקר החומר הביוגרפי. J. Bright התייאש מהסבוך של העניינים המעורבים זה בזה, והוציא פירוש לספר ירמיהו המסודר לפי סדר זמנים כרונולוגי משוער על ידו4. נראה לי שיש לחפש הגיון וסיבה כלשהם שהינחו את העורך האחרון של ספר ירמיהו המסורתי בסדור החומר שבספר. נעשו גם נסיונות לגלות הגיון או פילוסופיה לסדר זה, ואזכיר כאן במיוחד את M. Kessler,5 הרואה את הפרקים כ"ו-מ"ה, כמבוססים על פילוסויה של היסטוריה, שכל תוכחה מלווה בתקווה של שלום ונחמה. חוקר זה, על אף שלא הצליח לבסס את התיאוריה שלו בצורה משכנעת, צודק בכך שצריך לחפש הסבר נאות להגיונו המיוחד של עורך הספר. תרגום השבעים לספר ירמיהו נותן בהרבה מקומות נוסח קצר לעומת נוסח המסורה, וכן מוסדרים בו הפרקים בסדור שונה. נראה לי, שחוסר הסדר הכרונולוגי והשנויים בנוסח ובסדר שבתרגום השבעים נוצרו כתוצאה מההיסטוריה המיוחדת של התקדשות ספר ירמיהו. בהמשך הדברים נוכח, שספר ירמיהו נתקדש ראשון לכל ספרי הנביאים האחרונים; ניתן לשער, שכבר בימי גלות בבל הראשונים נאספו ילקוטים שונים משל דברי ירמיהו לצרכי הגיגיהם של אבלי ציון. לילקוטים הללו היה קיום עצמאי, והם שהשאירו רשומם בעריכת הספר. אפשר להניח, שתפוצתו הקדומה יחסית של ספר ירמיהו, יצרה עובדה של קיום מגילות ירמיהו בנוסחאות שונות. Janzen,6 בעל הדיסרטציה האחרונה על תרגום השבעים לירמיהו, עמד על כך שהתהלכו נוסחאות משל ספר ירמיהו שהועתקו במספר ניכר של "דורות העתקה". והדברים עודם בטעון עיון. אולם לגבי תכנו של ספר ירמיהו – לדעתי – שרירים וקיימים דברי קויפמן שכולו בא מירמיהו וברוך. אם כי תפיסה זו היא בניגוד לזרם הכללי של מחקר ירמיהו בשני הדורות האחרונים. לחלקים נוספים של המאמר: הערות שוליים:
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
| 123 |
