הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > ספרות החוכמה > קהלת


תקציר
חלק זה של המאמר מתאר את הסגנון הספרותי שבו נכתבה מגילת קהלת ועומד על הקרבה הלשונית בין המגילה לבין המשנה. כן דן המאמר בזהותו של מחבר קהלת ובשאלת זמן חיבור המגילה.



קהלת : לשונה של המגילה וזמן חיבורה
מחבר: פרופ' משה צבי סגל


צורתה הספרותית ולשונה

המגלה נתחברה בפרוזה שקולה, אבל לעתים היא מתרוממת לצורת השירה, כמו בפתגמי חכמה:

טוב שם משמן טוב
חפר גומץ בו יפול

ויום המות מיום הולדו.
ופרץ גדר ישכנו נחש

(ז 1, י 8). וכן במקומות אחרים, כמו בתאור פעולות הטבע, או בתאור הזקנה (א 4, יב 3):

דור הולך ודור בא
ביום שיזעו שמרי הבית
ובטלו הטחנות כי-מעטו

והארץ לעולם עמדת.
והתעותו אנשי החיל
וחשבו הראות בארבות

לשון המגלה מצוינת במקוריותה ובעצמאותה. הפרוזה של המגלה אינה מושפעת מהפרוזה הקלאסית של ספרי המקרא הקדומים, ומכל שכן שאינה משתדלת לחקות את הסגנון הקלאסי, כמו שעושים מחברי הספרים המאוחרים, ספרי דה"י, אסתר ודניאל. הלשון והסגנון של קהלת הם כולם שלו. הוא כותב בלשון שהיא טבעית לו, ולא בלשון מלאכותית שלמד מאחרים. לשון ספרו היא לשון דבורו שסגל ושכלל לצרכי ספרות. ולשון זו מתאימה יפה לתכליתה. היא מביעה את רעיונות המחבר בבהירות ובדיוק, בפשטות ובחן מיוחד.

מכל ספרי המקרא קרובה היא לשונו של קהלת ללשון המשנה. כמה פסוקים בקהלת נקראים ממש כמו פסוקים של המשנה, למשל: "מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה... יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא" (א 10-9); "כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני" (ב 25); "ושבח אני את המתים שכבר מתו" (ד 2); "מה שהיה כבר נקרא שמו... ולא יוכל לדין עם שתקיף ממנו" (ו 10), ועוד כאלו.

הקרבה ללשון המשנה היא גם באגרנות גם בדקדוק. באגרנות: אלו (ו 6, אסתר ז 4), בטל (יב 3), בן חורים (י 17), חוץ מן (ב 25), חסרון (א 15), יותר (ב 15, ז 16, יב 9), יותר מן (יב 12, אסתר ו 6), כבר (א 10, ב 12, ועוד), כשר (י 10, יא 6, אסתר ח 5), ענין (א 13, ועוד), תקיף (ו 10), תקן (ז 13, יב 9), ועוד. בדקדוק: השמוש המדויק של צורות הפעל לסמן את הזמנים של עבר, הווה, עתיד; נדירותו של ו' ההפוך (רק א 7, ד 1, 7): השמוש המרובה במלת הזיקה ש-, וגם בהרכב: כל ש- (ב 7, 9, יא 8), מש- (ה 4), מה ש- (א 9, ועוד), בשל (ח 17), ועוד שמושים כאלו. ובכלל דומה סגנונו של קהלת לסגנונה של המשנה בפשטותו, בדיוקו ההגיוני, ובחסר המליצות והקשוטים הספרותיים המיוחדים ללשון המקראית, וברור כי שניהם, גם סגנונו של קהלת גם סגנונה של המשנה, לקוחים מלשון הדבור הטבעי של החיים5.

המחבר וזמנו

מחבר המגלה קורא לעצמו קהלת. כנראה אין זה שם פרטי אלא שם ספרותי פלמוני שנגזר מן השם קהל. ובמשמע שאינו ברור לנו כל צרכו6. הוא מספר שהיה מלך על ישראל בירושלים (א 12). ומכאן התאר "בן דוד" שבכתבת (א 1). הקדמונים זיהו אותו עם שלמה, ומצאו סעד לזה במה שהוא מספר שחכמתו גדלה על חכמת "כל אשר היה לפני בירושלם" (א 16; אמנם בטוי זה אינו נאות לשלמה, כי לפניו היה רק דויד בלבד "על ירושלם"); וכן במה שהוא מספר על עשרו וקניניו (ב 9-4).

אולם הרבה דברים במגלה אינם נאותים בפי שלמה או לזמנו, כמו התלונות על העשק והגזל במדינה (ד 1, ה 7, ג 16), על המלך והשרים (ד 16-13, ה 8, ח 4-2, י 7-4, 17-16, 20), ברור שהעשק והעריצות על ידי השלטונות והעשירים שקהלת מדבר עליהם, אי אפשר ששלמה מצא אותם בימיו. וכן ברור מתורתו של קהלת ומלשונו וסגנונו שהמגלה נתחברה בדורות המאוחרים בתולדות ישראל, בימי בית שני אחרי ס' איור, ולא רחוק מימי התנאים בעלי המשנה וספרותה.

יודעים אנו שבן סירא, שכתב בערך 250 לפחב"ש, השתמש הרבה ברעיונותיו ובבטוייו של קהלת7, ולפיכך יש להקדים את חבורו של קהלת דורות מועטים לפני בן סירא, נאמר בערך בשנות 300-325 לפחב"ש. הימים הללו היו כבר ימי ירידה לשלטונם של התלמיים מלכי מצרים בארץ ישראל, ונתרבו בה העשק והמרוצה ביחוד על ידי המוכסים סוכני המלך בארץ ומשרתיהם, כמו יוסף בן טוביה וחבריו בדור שלפני בן סירא, שנתעשרו עשר רב מהמסים הכבדים שהטילו על העם. לימים הללו מתאים יפה הרקע המדיני והחברתי שאנו מוצאים במגלה: עריצות השלטון וחסר משפט וצדק בארץ, עליתם לגדולה של בורים שפלים, וירידתם והתרוששותם של העשירים שלא היו שיכים לחבורת המוכסים (י 7-5), הרדיפה של העשירים החדשים אחרי תענוגות החיים, והיאוש בלבד הרוב שסבל ממעשי החמס של המעוט8. רקע זה של המגלה וגם לשונה ורוחה ותכנה כולם מתאימים רק לדורות האחרונים של שלטון בית תלמי בישראל (268-390 לפחב"ש).

לחלקים נוספים של המאמר:
קהלת: התכן של המגילה
קהלת : אחדותה של המגילה
קהלת : תורתו של קהלת
קהלת : לשונה של המגילה וזמן חיבורה (פריט זה)

הערות שוליים:
5. השוה מ.צ. סגל, דקדוק לשון המשנה, עמ' 10; לשונו של בן סירא, לשוננו, כרך ז, עמ' 106-105.
6. ראה כהנא, שם עמ' קנא.
7. Barton, שם, עמ' 56-53; כהנא, שם, עמ' קלו-קלז.
8. השוה גם מ.צ. סגל, חכמת בן סירא, עמ' XXI ואילך.

ביבליוגרפיה:
כותר: קהלת : לשונה של המגילה וזמן חיבורה
שם  הספר: מבוא המקרא
מחבר: סגל, משה צבי (פרופ')
תאריך: 1977
בעלי זכויות : קרית ספר
הוצאה לאור: קרית ספר
הערות: 1. לא הצלחנו לאתר את בעלי זכויות היוצרים. במידה ויאותרו בעלי הזכויות, נפנה אליהם לקבל את הרשאתם.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית