מציאתן של מגילות מדבר יהודה נחשבת לאחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות ביותר במאה ה-20, וסיפור גילויין, השזור בימי הקמת המדינה, רק מעצים את התגלית המרעישה. מדובר באוסף עצום של כ-900 חיבורים שונים, מהם כ-200 כתבי יד של המקרא.
עד למציאת מגילות מדבר יהודה היו מוּכּרים רק שני כתבי יד של המקרא - "כתב יד לנינגרד" ו"כתר ארם צובא". אלה הם כתבים המתוארכים למאה ה-10 לספירה, כ-1,000 שנה לאחר המגילות.
בין כתבי המקרא נמצאו עותקים של כל ספרי המקרא, למעֵט ספר אסתר. על פי מספר העותקים אפשר להבחין שספרים אחדים היו חביבים יותר על כותבי המגילות. הכוונה היא בראש ובראשונה למגילת תהלים - כ-30 עותקים של החיבור נמצאו במערות. מסֵפר ישעיהו נמצאו כ-20 עותקים, לרבות עותק מלא של הספר. כן נמצאו עותקים רבים של ספר דברים.
המגילות המקראיות מעידות על שלב בהתגבשותו של נוסח המקרא. חלק מהמגילות זהות לנוסח המסורה. אפשר לעשות תרגיל מעניין ולקרוא קטע מהמגילות, ובצמוד אליו הקטע המקביל בספר התנ"ך, ולהיווכח בדמיון. מגילות אחדות זהות לתרגומים עתיקים של המקרא, כמו תרגום השבעים (התרגום היווני של המקרא) והתורה השומרונית.
רוב המגילות כתובות בעברית ובארמית, אולם נמצאו גם מגילות אחדות הכתובות ביוונית. מרבית המגילות כתובות בכתב הארמי - הכתב המרובע שהפך לכתב הדומיננטי לאחר החזרה מגלות בבל. מגילות אחדות כתובות בכתב העברי-הקדום, שהיה הכתב הדומיננטי בימי בית ראשון.
הקטע המוצג כולל ארבעה פרגמנטים מקוטעים של המגילה, אשר בתוכם השתמר מזמור המקביל לפרק קכ"ו בספר תהלים. מזמור קכ"ו הוא אחד מ-15 מזמורים הפותחים בכותרת מיוחדת, "שיר המעלות", והוא עוסק בשיבת ציון.
המגילות השלמות מוצגות מאז שנת 1965 בהיכל הספר שבמוזאון ישראל בירושלים, והאוסף העצום של קטעי מגילות מאוחסן ומטופל במעבדות של רשות העתיקות בירושלים.
