עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > ספרות החוכמה > קהלת
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה


תקציר
המאמר דן בהשפעות מסופוטמיות הקיימות בספר קהלת, ומתייחס בעיקר לנתונים לשוניים וצורניים של היצירות הספרותיות. המאמר בוחן שני קטעים מספר קהלת: א. יחידת הפסוקים ט 9-7 המזכירים את עצותיה של בעלת המסבאה לגלגמש בנוסח האכדי של העלילה. ב. פשרו של הביטוי 'והחוט המשולש לא במהרה ינתק' שבספר קהלת (ד 12) הדומה להפליא לביטוי שנאמר על ידי גלגמש לידידו אנקידו. ההשוואה לעלילת גלגמש מבהירה את כוונתו המקורית של הביטוי.



הרקע המיסופוטאמי של קהלת ד, ט-יב
מחבר: אהרן שפר


[א]

במאמר זה בכוונתנו לדון בהשפעות מיסופוטאמיות בספר קוהלת, ובמיוחד ברקע הספרותי של קה' ד, ט-יב, ולהביא מקבילה שומרית לפסוק יב1.

במחקר ספר קוהלת מקובל להצביע על דמיון בתוכן בין ספר זה וספרות-החכמה של המזרח הקדמון2. במגמה זו של המחקר באה לידי ביטוי גישת חוקרי דורנו והדור שלפניו, הדוחים את מסקנות האסכולה הפאן-הלניסטית, אשר שלטה בחקר ספר קוהלת מאז המאה הי"ח ועד ראשית המאה הכ'. גישה חדשה זו, המקובלת היום לגבי חקר המקרא כולו ומבליטה את הקשר ההדוק בין ספרות ישראל ובין ספרות המזרח הקדמון, התפתחה בעקבות התגליות המהפכניות של מאה השנים האחרונות, היינו, מציאתן מחדש של הספרויות הקדומות של המזרח הקרוב, ובמיוחד במצרים, בבבל ובכנען.

רבות נכתב על הדמיון בתוכן בין ספר קוהלת וספרות-החכמה הקדומה, אך נראה, כי אין להסתפק בהקבלה שטחית של אידיאות וכי מן הראוי היה להעמיק בהשוואה זו, בהסתמך על נתונים נוספים, כגון קירבה לשונית, דמיון בניבים ובחינת המבנה הספרותי וסדר העניינים. מחקר מעין זה אינו קל כל-עיקר, קשה להוכיח, כי ספרות אחת ינקה מרעותה מבחינת הצורה או הלשון3.

במחקר המשווה בין ספר קוהלת והספרות המיסופוטאמית נודעה עד כה מקבילה אחת בולטת: קה' ט, ז-ט, והקטע המפורסם מתוך הנוסח האכדי של עלילות גלגמש, VAT 41054, טור ג, שורות 12-1, ובמיוחד משורה 6 ואילך, שני הטכסטים זהים זה עם זה לא רק במושגיהם, אלא – כפי שכבר ציין א.א. ספייזר5 – גם במבנה ובסדר הבאת הרעיונות והמושגים.

4105 VAT הוא לוח שנכתב בתקופה הבבלית העתיקה ומקביל ללוח 10 של המהדורה המאוחרת של האפוס. עניינו נדודי גלגמש אחרי מות חברו אנקידו.

בחיפושיו אחר חיי-עולם מגיע גלגמש, עייף ויגע, למסבאה. הוא מספר לבעלת המסבאה (sābîtum) את הקורות אותו, והוא עונה לו:

  1. גלגמש, אנה תתרוצץ?
  2. את החיים אשר תחפש לא תמצא!
  3. בברוא האלים את האדם,
  4. למוות יעדו את-האדם
  5. ואת החיים, בידיהם-הם אחזו6.

לשם השוואה נביא כאן את שאר דבריה של בעלת המסבאה – אחת הפיסקאות היפות והמפורסמות ביותר בכל הספרות האכדית – ואת מקבילותיהם בקה' ט', ז-ט:

קה' ט

תרגום

VAT 4105, Col, III

ו.

לך אכל בשמחה לחמך
ושתה בלב-טוב יינך...

6. ואשר לך, גלגמש, תמלא כרסך!

6. at-ta dGIŠ lu ma-li ka-ra-aš-ka

7. יומם וליל יחד לבך,

7. ur-ri ù mu-ši hi-ta-at-tu- at-ta

8. יום-יום רבה חדווה,

8. u4-mi-š a-am š u-ku-un hi-du-tam

9. יום וליל פזז ושחק;

9. ur-ri ù mu-ši su-ur ù me-li-il

ז.

בכל-עת יהיו בגדיך
לבנים, ושמן על ראשך
אל-יחסר.

10. יהיו בגדיך לבנים,

10. lu ú-bu-bu şú-ba-tu-ka

11. יהי ראשך רחוץ, במים תטבול,

11. gá-gá-ad-ka lu me-si me-e lu ra-am-ka-ta

12. שים עינך לילד האוחז בידך,

12. şú-ub-bi şe-eh-ra-am şa-bi-tu gá-ti-ka

ח.

ראה חיים עם-אשה אשר אהבת... כי הוא חלקך
בחיים ובעמלך אשר-אתה עמל תחת השמש.

13. תתעלם רעייתך בחיקך,

13. mar-hi-tum li-th-ta-ad-da-a-am i-na su-ni-ka

14. זה חלק בני-אנוש!

14. an-na-ma ši-p[r awīlūtim]

רב הדמיון בין שני טכסטים אלה – מבחינת התוכן ומבחינת הצורה – ושוב אין להתעלם ממנו. עם זאת אי-אפשר לקבוע, כיצד הגיעו עצותיה של בעלת המסבאה לספר קוהלת7.

[ב]

נביא כאן מקבילה נוספת: קה' ד, ט-יב, ובמיוחד פסוק יב, וכן קטע מתוך החיבור השומרי "גלגמש וחובב" (נוסח א')8. בחיבור אפי זה מסופר על מסע גלגמש, מלך ארך (בשומרית: אורוק), וחברו אנקידו אל יער-הארזים, מקום משכנו של השד חובב, שומר היער הקדוש מטעם האלים. כאשר השניים מתקרבים למטרתם, נמס לבו של אנקידו, והוא גומר אומר לחזור לארך. ואלה דבריו לגלגמש9:

99.

מלכי, לך-לך לארץ (הארזים), ואני אלך לארך!

lugal.mu za.e kur.šè u5.a gá.e uru.ki.šè ga.u5

99.

100.

כאשר אספר לאמך כי חי אתה, יצהלו פניה;

a ma.zu.ur ì.ti.zu ga.na.ab.du11 zú.zú hé.gir10.gir10

100.

101.

וכאשר לאחר-מכן אספר כי מת אתה, מר תבכה עליך.

egir.ra ba.ug6.zu ga.na.ab.du11 ír.zu hé.ses4.ses4

101.

102.

עונה לו גלגמש:

dGilgameš inim mu.na.ni.ib.gi4.gi4

102.

103.

עצור, אנקידו! לא ימות השני, הספינה הנגררת לא תטבע!

gar.ra Enkidu lú.2 nu.ug6.e giš.ma dá.lá nu.su.su

103.

104.

את החוט המשולש איש לא ינתק;

éš.3.tab.ba lú nu.kud.dè

104.

105.

בחסות החומה איש לא יישטף;

bàd.da.a lú nu.šú.šú

105.

106.

בסוכה הקלועה לא תכבה המדורה;

é.gi.sig.ga izi nu.te.en.te.en

106.

107.

עזור לי אתה, ואעזור לך אני – ומי יוכל להטרידנו?

za.e gá.e da h.ma.ab gá.e za.e ga.mu.ra.dah a.na.me lú ba.an.tum4

107.

לנוחות ההשוואה נביא כאן את הפיסקה מקוהלת שבה נדון:

ט.

טובים השנים מן-האחד,
אשר יש-להם שכר טוב בעמלם:

י.

כי אם-יפלו, האחד יקים את-חברו,
ואילו האחד שיפל, ואין שני להקימו.

יא.

גם אם-ישכבו שנים והם להם,
ולאחד איך יחס?

יב.

ואם-יתקפו האחד, השנים יעמדו נגדו,
והחוט המשלש לא במהרה ינתק.

ברורה המקבילה שבין הפיסקה מקוהלת ובין תשובתו של גלגמש, הן בתוכן והן בפרטים. עיקר הרעיון בשני הקטעים "טובים השנים מן האחד", ובשניהם משמש פתגם להדגמת הנושא. יתר-על-כן, בולטת ההקבלה שבין שורה 104 של הטכסט השומרי ובין החלק השני של קה' ד, יב10.

אנו מניחים, ששורשו של הקשר שבין שני הטכסטים האמורים עמוק מכפי שנראה במבט ראשון. הניתוח הספרותי של שני הטכסטים מוכיח, שהאחד הוא תולדה מן השני.

יופייה של האימרה "והחוט המשלש לא במהרה ינתק" וכפל משמעותה הפכוה לאחד הפתגמים הידועים ספר קוהלת. אולם ראוי לציין, שהקשר שבין אימרה זו ובין הפסוקים הקודמים לה רופף למדי. הקשר היחיד שבין האימרה לפיסקה כולה הוא של היותה מאמר-מספרים מדורג: "ואם-יתקפו האחד, השנים יעמדו נגדו, והחוט המשלש לא במהרה ינתק". ואכן, גם בטכסט השומרי (שורות 104-103) מצוי דגם מדורג זה:

lú.2 nu.ug6.e

(לא ימות... השני)

éš.3.tab.ba lú nu.kud.dè

(את החוט המשולש איש לא ינתק).

דומה, כי המאמר בקוהלת (פסוק יב) לוקה בחסר. את החוליה החסרה לפתרון הבעיה אפשר למצוא בטכסט השומרי, המביא פירוש מלא, אף-כי פרוזאי למדי, של משמעות הניב "החוט המשולש". בתשובתו מנסה גלגמש להביא את אנקידו מבריחה, והוא יוצא לשכנעו, כי בהיותו נתון בחסותו ובהגנתו לא יאונה לו כל רע: השני (כלומר, אנקידו) לא ימות. בהמשך דבריו משתמש גלגמש בלשון מליצית: הספינה הנגררת לא תטבע11 (שורה 103), כי איש לא ינתק את החוט המשולש (שורה 104), כלומר, הספינה לא תיסחף לתוך זרם הנהר, למים העמוקים והגועשים. משמעותו של הניב "החוט המשולש" פשוטה היא וברורה: הוא החבל שבו היו גוררים ספינות ואניות בנהרות בבל ובתעלותיה12, כעדות הטכסטים הרבים שבידינו, בין לכסיקוגראפיים ובין כלכליים13 וספרותיים14.

ב"גלגמש וחובב" מוטיב "החוט המשולש" הוא חלק טבעי של תמונת הספינה הנגררת. לא כן הדבר לגבי קה' ד, יב, שבו חוסר-הקשר שבין פסוק יב ובין הפסוקים שלפניו מקשה עלינו להבין את הפשט של הקטע. הניב "החוט המשלש" יובן אך ורק אם נראה אותו כחלק מתמונת הספינה הנגררת.

מכל האמור לעיל משתמע, כי קה' ד, יב, קשור קשר הדוק, ואפילו קשר של תלות, בשורה 104 של "גלגמש וחובב". מובן, כי קשר זה לא היה ישיר, וכי היתה מצויה גירסת-ביניים, שממנה נשמטה תמונת הספינה הנגררת, בין כתוצאה משיבוש בטכסט (באחד מכתבי-היד השומריים חסר הצירוף "הספינה הנגררת לא תטבע"), ובין על-ידי השמטת הפרט "ספינה נגררת" משום שלא התאים לתנאי-החיים במערבה של אסיה15.

גם פרטים נוספים שבקה' ד, ט-יב, עשויים לחזק מסקנה זו, כגון אימרות-הלשון שעניינן מסע ברגל: בטוחה הצלחת מסע של שניים מהצלחת מסע של יחיד (פסוק ט), שכן יכולים הם לעזור זה לזה בשעת תקלה (פסוק י), לחמם זה את זה בלילות באזורי ההרים של המזרח הקרוב, מקום שם שורר קור אפילו בלילות-הקיץ (פסוק יא)16, ולהתגונן ביתר יעילות מפני התקפה בדרך (פסוק יב).

מותר אפוא להניח במידה רבה של ודאות, כי הפיסקה בקה' ד, ט-יב17, היא הד לעלילת "גלגמש וחובב" במסורת הספרותית של ארצות המערב, בבואה מפתיעה של דברי גלגמש לאנקידו – נאום מלא פתגמים, אימרות-לשון וחכמת חיים18, נאום שתוכנו וצורתו היו קרובים לרוחו ולטעמו של מחבר ספר קוהלת. "השנים" שבקוהלת אינם אלא גלגמש ואנקידו, ואילו "האחד" – השד חובב.

החיבור השומרי שבידינו הוא מן התקופה הבבלית העתיקה, אף-על-פי שעשויות להיות בו השלכות מתקופת אור III. בנוסחאות האכדיות של עלילות גלגמש (שהן קרובות בתוכנן לנוסחאות השומריות השונות) – הן באלו מן התקופה הבבלית העתיקה והן באלו מתקופות מאוחרות יותר – הקטע שבו סופר על מסעם של גלגמש ואנקידו ליער-הארזים איננו שלם, וכתבי-היד שבידינו אין בהם נתונים די הצורך כדי לשחזרו. חסרה לנו אפוא מקבילה אכדית לפיסקה השומרית, כלומר, הן בגלגמש השומרי והן בקוהלת חסר השלב המקשר בין שני הקטעים, שנתחברו בפרקי-זמן הרחוקים זה מזה כמעט אלף וחמש מאות שנה. לפי שעה אין לדעת, באיזו דרך הגיע "החוט המשולש" משומר לישראל19.

לאור משמעותו הכללית של מחקר זה רצוי היה לבדוק את רקעם של אימרות וניבים אחרים בספר קוהלת. מבין אימרות אלו ראוי להבליט, למשל, את השימוש המיוחד במלה "מסכן" (אכדית: muskenum ) במשמעותו החברתית (הניגוד: מלך) בקוהלת ד, יג (מיד אחרי פיסקת "החוט המשלש"!); ט, טו-טז.

נספח א20
Maglû, לוח ג, שורות 138-128

בעל הלחש מכין דגם של ספינה ודמויות של מכשפים עשויים דונג או חומר דליק אחר, ולאחר-מכן מקלל אותם:

128.

לחש! האל סין גרם לבניית ספינתי.

ÉN GIŠ.MÁ.GUR8-ya dSîn ú-se-piš

128.

129.

בין "קרניה"22 היא נושאת את הגאולה.

ina bi-rit SI.MEŠ-šá na-šat pi-šir-tum

129.

130.

יושבים בה המכשף והמכשפה;

áš-bu ina lib-bi-šá LÚ.UŠ11.ZU u MÍ.UŠ11.ZU

130.

131.

יושבים בה הקוסם והקוסמת;

áš-bu ina lib-bi-šá e-piš u e-piš-tú

131.

132.

יושבים בה הרכלן והרכלנית.

áš-bu ina lib-bi-šá sa-hi-ru u sa-hir-rú

132.

133.

מי יתן וינותק חבל-הגרר של ספינתם!

ša GIŠ.MÁ.GUR8-šu-nu lib-ba-ti-iq a-šá-al-šá

133.

134.

מי יתן ויותר חבל העוגן שלה, ייעקר (ממקומו) תורנה!

mar-kas-sa lip-pa-tir-ma tar-kul-la-ša (linnasih)

134.

136.

מי יתן וזרם-מים אדיר יוציאם לים!

e-du-u dan-nu a-na TAM.AMAT li-še-şi-šu-nu-ti21

136.

137.

מי יתן ושטף-מים סוער יביא עליהם אסון!

šam-ru a-gu-u e-li-šu-nu li-mid lum lum[-na]

137.

138.

מי יתן ולא תישוב רוח סביבותם!

šar-šú-nu a-a I-zi--am-ma a-a i-hi-ta-a-x

138.

נספח ב
K 890

דברים אל יולדת המקשה ללדת ומענה היולדת:

1.

למה את מדוכאה, כאילו (היית) ספינה (נסחפת) בנהר?

a-na me-I-ni ki-I GIŠ.MÁ-e ina MURUB ÍD-e na-da-ki

1.

2.

האם נשברו שלביך? האם נותקו חבלי-הגרר שלך?

šab-bu-ru hu-qu-ki-i ba-tu-qu áš-li-ki

2.

3.

עגמו פניך (כאשר) עברת את נהר העיר אשור! -

ku-lu-lu pa-ni-ki-iÍD URU.ŠÁ.URU te-bi-ri

3.

4.

איך לא אהיה מדוכאה כאילו נותקו חבלי-הגרר שלי?

a-ki-e la- na-da-ku-ú la ba-tu-gu áš-li-yá

4.

5.

כאשר נשאתי את פרי (בטני), כמה חדיתי!

ina u4-me in-bu áš—šu-u-ni a-ki-e ha-da-ka a-na-ku

5.

6.

חדה לבי! חדה בן-זוגי!

ha-da-ak a-na-ku-ú ha-di ha-bi-ri-i

6.

7.

אך ביום חבלי לידתי קדרו פני,

ina u4-me hi-lu-ya-a e-tar-pu-u pa-ni-ya

7.

8.

אך ביום לידתי חשכו עיני...23

ina u4-me ú-la-di-ya it-ta-ak-ri-ma IGI II-ya

8.

הערות שוליים:

  1. מאמר זה הושמע כהרצאה בכנס הרביעי של הקונגרס העולמי למדעי-היהדות, אוגוסט 1965. על הבעיות הכלליות הכרוכות בספר קוהלת ראה: O. Eissfeldt, The Old Testament - An Introduction (translated by P. Ackroyd), Oxford 1965, pp. 491-500. מבין פירושי ספר קוהלת הרווחים ראוי לציין כאן במיוחד ספרים אלה: G. Barton, A Critical and Exegetical Commentary on the Book of Ecclesiastes, Edinburgh 1908; R. Gordis, Koheleth – The Man and His World, New York 1955; H. W. Hertzberg, Der Prediger, Gütersloh 1963; ח. א. גינזברג, קהלת, תל-אביב תשכ"א.
    ואלה הקיצורים המשמשים בחיבור זה:

    Archiv für Orientforschung

    AfO

    W. von Soden, Akkadisches Handwörterbuch, Wiesbaden 1958 →

    AHw

    Archives Royales de Mari, Paris 1950 →

    ARM

    Beiträge zur Assyriologie

    BA

    Bibliotheca Orientalis

    BiOr

    W. G. Lambert, Babylonian Wisdom Literature, Oxford 1960

    BWL

    Chicago Assyrian Dictionary, Glückstadt 1956 →

    CAD

    Journal of Cuneiform Studies

    JCS

    Orientalistische Literaturezeitung

    OLZ

    Mitteilungen der Vorderasiatisch-Ägyptischen Gesellschaft

    MVAG

    Zeitschrift für die Alttestamentliche Wissenschaft

    ZAW

  2. ראה, למשל: O. Loretz, Qohelet und der alto Orient, Freiburg 1964
  3. ראוי לציין, ששיקולים מתחום הספרות בלבד עלולים אף הם להוליך שולל, כמו, למשל, הפיקציה הספרותית של "המלך-המחבר" (קה' א, א), שעליה השפיעה, לדעת כמה חוקרים, ספרות-החכמה המצרית, שבה מופיעה אותה הפיקציה. ראה, למשל: O. Eissfekdt, op. cit. (n. 1), p. 499; K. Galling, ZAW, L, 1932, p. 298. דבר מעין זה אפשר למצוא גם בספרות-החכמה השומרית, בחיבור המכונה "עצת המלך שורופק לבנו זיאוסודר", שנכתב באמצע האלף השלישי לפסה"נ. ראה: E. Gordon, BiOr, XVII, 1960, p. 148; BWL, pp. 92 f.; S. N. Kramer, The Sumerians, Chicago 1963, p. 224; וראה: R. D. Biggs, JCS, XX, 1966, p. 78.
  4. את הקטע הזה, המכונה Meissner Fragment , הדפיס ב. מייסנר ב-MV AG, VII, 1902, pp. 1-15. הקטע הוא מן התקופה הבבלית העתיקה. על ההקבלה שבין לוח זה ובין קה' ט, ז-ט, הצביע לראשונה גרימה: H. Grimme, OLZ, 1905, Col. 432
  5. בספר: H. L. Ginsberg, The Quintessence of Koheleth, Biblical and other Studies, Cambridge 1963, p. 59. וראה הערת בארטון: "The argument here (VAT 4105, Col. III) is so closely parallel to that of Koheleth that one can scarcely doubt but that he was influenced by the passage" (op. cit., p. 162)
  6. 1. dGIŠ e-eš ta-da-al
    2. ba-la-tam sa ta-ša-ah-hu-ur la tu-ut-ta
    3. i-nu-ma DINGIR.MEŠib-nu-u a-wi-lu-tam
    4. mu-tam iš-ku-nu a-na a-wi-lu-tim
    5. ba-la-ţám i-na qá-ti-šu-nu iş-şa-ab-tu
  7. וראה להלן, עמ' 249.
  8. את המהדורה הראשונה של אפוס זה ההדיר קרימר: Kramer JCS, I, 1947, pp. 3f. (החיבור מכונה שם בשם Gilgameš and the Land of the Living). מאז ניתוסף חומר עשיר, המשלים את טכסט היצירה בכמה נוסחאות. אנו מקווים לפרסם את החיבור השלם בקרוב, יחד עם יתר החומר האפי השומרי הקשור בגלגמש.
  9. לא הובאו כאן הגירסאות השונות של כתבי-היד. גם הפירוש הפילולוגי המפורט יובא בהוצאה המדעית של הטכסט (ראה הערה 8).
  10. ראה הערתו של קרימר: JCS, I, 1947, p. 40 (במהדורתו – שורה 107). יש לתקן את קריאתו של קרימר בשורה זו על יסוד שיקולים פאליאוגראפיים: במקום túg (=בגד) של קרימר יש לקרוא é š (חוט).
  11. ייתכן, כי ספינה נגררת זו אינה אלא הספינה שיושבים בה חמישים הגיבורים מארך הנלווים אל גלגמש ואנקידו במסעם ליער-הארזים. גיבורים אלה הם בבחינת דמויות אפורות, שאין להן תפקיד של ממש בעלילה. דומה, כי "הספינה הנגררת" באה כאן על דרך דימוי היוצא על "השני", משמע, עלאנקידו.
  12. עיין: A. Salonen, Nautica Babyloniaca, Studia Irientalia, XI, 1, 1942, pp. 43 f., 95, 107; CAD, s.v. ēbilu āgilu; AHw, s.v. ašlu(m) 2(a) . מתוך לוח ממארי (ARM, I, No. 36) אנו למדים, כמה חשובה היתה פעולת הגרירה. בלוח זה (שורות 35-32) מדובר על ספינות שנשלחו ממארי דרומה, במורד נהר פרת, אל העיר ראפיקו, מקום שם התעכבו שנה (!) מחמת חוסר פועלים שישובו ויעלו את הספינות בנהר.
  13. עיין: A. Salonen, Die Wasserfahrzeuge in Babylonien, Studia Orientalia, VIII, 4, 1939, p. 117
  14. ניתוק חבל –גרר של ספינה, כסמל של אסון ומוות, מצוי בספרות האכדית, כגון באוסף הכישופים והלחשים המכונה Maqlu, לוח ג, שורות 128 ואילך. הטכסט המובא בנספח א' מבוסס על מהדורתו של מאיר: G. Meier, Beschwörungssammlung Maqlû, AfO, Beiheft 2, 1937. אשר להשלמות ותיקונים – ראה: O. Gurney and J.J. Finkelstein, The Sultaniepe Tablets, London 1957, No. 82, Col. III. II. 128 ff. Studien zur Beschwörungssammlung Maqlû, AfO, XXI, 1966, pp. 74-75. יצירה אחרת שבה משמש המוטיב האמור היא K 890, טכסט יוצא-דופן מן התקופה האשורית החדשה, שפורסם בתעתיק בלבד. ראה: S. A. Strong, BA, II, 1894, p. 634 . הטכסט והתרגום מובאים להלן, בנספח ב' (המקור נבדק בלונדון בקיץ 1966).
  15. פיסקת-קללות זו זהה כמעט עם פיסקת-הקללות בחוזה שבין אסרחדון, מלך אשור, ובין בעל, מלך צור. ראה: R. Borger, AfO, Beiheft 9, 1956, p. 109, 11, 11-13. אמנם אין שם מקבילה לשורה 133 של הפיסקה שלפנינו, זו שעניינה ניתוק חבל-הגרר של הספינה. חסר זה נובע, כנראה, מן התנאים הגיאוגראפיים, שהרי הקללות מכוונות כנגד אנשי צור, שלא היו רגילים בספינות-גרר, כשם שלא היה רגיל בהם מחבר ספר קוהלת. אשר לשימוש בחוטים מכופלים ומשולשים לצורכי מאגיה – ראה: CAD, s.v. eşpu, eşēpu.
  16. ראה פירושו של בארטון, עמ' 115.
  17. כמה ממפרשי ספר קוהלת סבורים, כי פיסקה זו היא פרי ידיו של מהדיר אחר, ולכן נטו להשמיטה מן הספר. ראה פירושו של גורדיס, עמ' 232. גינזברג (לעיל, הערה 5) רואה בפיסקה associative digression (עמ' 47).
  18. גם בהמשך דבריו של גלגמש, שלא הובאו כאן, יש רמזים ספרותיים ומיתולוגיים. לפי ראה ראה:JCS, I, 1947, p. 18, II. 111 ff.
  19. וראה: גינזברג (לעיל הערה 5), עמ' 59. בהקשר זה ראוי להזכיר את העובדה, כי ביצירות ארמיות משתקפת המציאות המיסופוטאמית, כגון בספר משלי אחיקר, ספר דניאל, ו"התפילה של נבונאיד" מקומראן. ראה: R. Meyer, Das Gebet des Nabonid, Berlin 1962, p. 537
  20. ראה לעיל, הערה 13.
  21. בשורה 135 בהוצאתו של מאיר יש גירסה שונה לשורה 136: ina gabal tam-ti [...] (= אל תוך הים [...]).
  22. כלומר, בין החרטום לירכתיים.
  23. בהמשך דבריה מספרת היולדת, שלא נענו כל תפילותיה ותחינותיה. היא מתארת את עצמה כמי שרגליה עומדות בסף ארץ הנשייה.
ביבליוגרפיה:
כותר: הרקע המיסופוטאמי של קהלת ד, ט-יב
מחבר: שפר, אהרן
שם  הספר: ארץ ישראל : מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה. כרך ח' ספר א.ל. סוקניק
תאריך: תשכ"ז
בעלי זכויות : החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
הוצאה לאור: החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
הערות: 1. מתוך הסידרה : ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית