הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > ארכיאולוגיה מקראיתעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > חורבן גלות וגאולה
קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה


תקציר
חלק זה של המאמר בוחן את השאלה מה היו הגבולות הראליים של מדינת יהוד. לפי כל המקורות העומדים לרשותנו הגבולות היו קטנים ומצומצמים הרבה מן הגבולות האוטופיים של ממלכת יהודה, כפי שרצו, או קיוו, שבי-הגולה  שיהיו.



מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ה
מחבר: אפרים שטרן


לעומת זאת, כאשר אנו בודקים את הגבולות הריאליים של מדינת יהוד – הן לפי הרשימות המקראיות והן על-פי הממצא הארכיאולוגי – עולה וצומחת תמונה אחרת לגמרי.

בספרי עזרא ונחמיה נשתמרו בידינו כאמור חמש רשימות המונות שמות של יישובים, וכבר עסקנו באחת מהן.21 אין באפשרותי במסגרת זו לדון בכולן במפורט. אומר רק שברשימות אלה יש יתר ויש חסר, והן שונות זו מזו מבחינות רבות. אבל יש בהן גם החוזרות על אותם השמות, ובסך-הכול קבוצות היישובים הנמנות בהן שייכות כולן לחמישה אזורים סמוכים זה לזה היוצרים רציפות טריטוריאלית ברורה. האזורים הם: נחלת בנימין, עמק הירדן בקו יריחו עין-גדי. צפון הרי יהודה מירושלים ועד בית-צור. ושתי יחידות בשפה: האחת זו המכונה אחר-כך 'פלך לוד'; והשנייה – החבל שמדרום לו, איזור עדולם. אכן, חסרים אנו רשימה כוללת שתגדיר במדויק את גבולות מדינת יהוד, ואין פלא שקיימות דעות שונות וויכוחים רבים ביחס לזמנן ומשמעותן של כל אחת מרשימות היישובים החלקיות שנמנות בעזרא ונחמיה. אולם נראה לנו שכולן כאחת שייכות לתקופה הפרסית והן משלימות למעשה זו את זו.

מכל מקום, נוצרו בידינו לאחרונה שני קריטריונים חדשים לבדיקה מחודשת של מהימנות הרשימות המקראיות ואפשרות להתוות קו מדויק למדי של הגבולות החיצוניים של המדינה היהודית, שני הקריטריונים הם ארכיאולוגיים.

הקריטריון האחד הוא תחום התפוצה של טביעות החותם ושל מטבעות 'יהוד'. והנה – מבלי שניכנס לפירוט יתר – מתברר, כי גבול התפוצה הדרומי הוא בית-צור; הגבול הצפוני – תל אנ-נצבה; במזרח – איזור יריחו ועין-גדי; ובמערב – נתגלו מהם בגזר, שהיא, לכל הדעות, בפלך לוד. (עוד נזכיר טביעות נוספות שכתוב בהן בעברית 'ירשלם'. טביעות אלו, אף-על-פי שהן מן התקופה ההלניסטית, מהוות מוצר מובהק של השלטון היהודי האוטונומי ואפשר אולי להביא מהן ראיה לתקופה הקודמת. ואכן שתי טביעות מטיפוס זה נתגלו גם בתלים ירמות ועזקה, לאמור: בחבל עדולם.)22

פירושו של דבר שגבולות התפשטותו של ממצא זה – הנושא את חותמה של מדינת יהוד הפרסית – חופף כמעט לחלוטין את הגבולות כפי שהם מתוארים ברשימות השונות של ספרי עזרא ונחמיה. אבל אנו יכולים לחזור ולבדוק עניין זה גם לפי הקריטריון השני, שהוא חדש יחסית. כוונתנו לתוצאות הסקרים שנעשו בשנים האחרונות: בחבל עדולם על-ידי י"ל רחמני ובהר חברון עצמו על-ידי מ' כוכבי.23 שני סקרים אלה העלו קו ברור של מצודות גבול של מדינת יהוד שהיה מופנה במערב כלפי מדינת אשדוד, ולדרום – כלפי הר חברון הדרומי, שהיה מיושב, כאמור, אדומים. נעקוב אחר הקו המערבי. הזכרנו כבר את ירמות, את עזקה ואת עדולם. בסמוך לעדולם נגלתה מצודה בחר' א-ראסם. נזכיר עוד את חר' אבו-טווין שנחפרה בידי ע' מזר, ואת בית-צור, שנחפרה כבר בשנות השלושים; כבר אז פירש ו"פ אולברייט את השלב הראשון של המצודה שנגלתה במקום במצדות-מגן יהודית מן התקופה הפרסית, שנבנתה כנגד אדום.24 מצודה זו חודשה בימי יהודה המקבי מאותם טעמים ממש. באיזור בית-צור, ומזרחה ממנו לכיוון עין-גדי, יש למנות עוד את המצודות שנתגלו בחר' אל-קט ובחר' זוויה. רשימה זו כוללת רק את המצודות העיקריות, לאמור, יש בידינו כמעט קו רצוף של מצודות מן התקופה הפרסית המציין את גבולה הדרומי והמערבי של מדינת יהוד. הוא חופף לחלוטין את קו הגבול העולה מן הרשימות המקראיות וממצא טביעות החותם. מכאן אנו למדים שגבולות מדינת יהוד – לפי כל המקורות העומדים לרשותנו – היו קטנים ומצומצמים הרבה מן הגבולות האוטופיים של ממלכת יהודה, כפי שרצו, או קיוו, שבי-הגולה הראשונים שיהיו.

לחלקים נוספים של המאמר:
מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : א
מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ב
מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ג
מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ד
מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ה (פריט זה)
מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ו

הערות שוליים:
21. הרשימה בנחמיה פרק יא כבר נזכרה; על יתר ארבע הרשימות, ראה: עזרא ב; נחמיה ג, ז, יב.
22. H.N. Richardson, BASOR, CXCII (1968). pp. 12-16; וראה עתה גם: N. Avigad, IEJ, XXIV (1974), pp. 54-58
23. נ ל"י רחמני, ידיעות, כח (תשכ"ד), עמ' 218-215; מ' כוכבי, יהודה, שומרון וגולן – סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים תשל"ד, עמ' 23.
24. ו"פ אולברייט, הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל, תל-אביב תשכ"ה, עמ' 132.

ביבליוגרפיה:
כותר: מדינת "יהוד" בחזון ובמציאות : ה
מחבר: שטרן, אפרים
תאריך: תמוז תשל"ז , גליון 4
שם כתב העת: קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה
בעלי זכויות : יד יצחק בן-צבי
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית