 |
חיים ארוכים |
"תזכה לחיים ארוכים!" - זו ברכה שאדם מאחל לידידיו בכל עת שיאה לברך בה. ועם זאת, חיים ארוכים באמת, הלכה למעשה, יש רק ל"צבי-יבשה ענקיים", החיים באי גלפגוס, ובאיי סיישל אשר באוקיינוס ההודי, מצפון למדגסקר. ככל הנראה, צבים אלה מאריכים ימים יותר מכל חולייתן אחר החי היום עלי אדמות. מאה ושמונים שנה! מדרך הטבע נשאלת השאלה: מה עושה צב בחיים ארוכים כל-כך! ובכן, הוא חי אותם בדיוק כמו כל יצור חי אחר, אבל... בעצלתיים.
אם כבר הזכרנו צבים, זה המקום להזכיר שגם בעל-החיים המכונה בישראל "צב-יבשה מצוי" אינו "קוטל קנים". צב-היבשה הזה, שאנו מגדלים כחיית מחמד בבית או בגינה, עשוי לחיות עד מאה שנים. שנותיו של צב, לפחות בשנות חייו הראשונות, כתובות ומצוירות כטבעות קרן עדינות, המעטרות כל אחת מלוחיות גבו. עם השנים הן הולכות ומיטשטשות, הולכות ונשחקות. הטבעות דומות לטבעות אשר בגזע העץ, אך אצל הצבים הן גלויות. כל טבעת מסמלת שנה אחת. צב שזה עתה בקע מהביצה, יש לו בשריונו מספר של לוחיות הדומה לזה של הבוגר, אבל בלי הטבעות. אכן חיים ארוכים.
|
יתושים שמתים לחיות |
באזורים מדבריים, חמים וצחיחים של אפריקה, שכמות המשקעים בהם שואפת לאפס, מתרחשת אחת לכמה שנים תופעה מיוחדת: לאחר תקופת יובש של שנים אחדות, ניתך לפתע גשם זלעפות, הממלא בבת אחת את כל הגבים והשלוליות שעמדו חרבים במשך שנים אחדות כשהם חשופים לקרינה, ליובש ולחום הלוהט. והנה, שעות אחדות לאחר רדת הגשם, כבר שורצים המים כמות אדירה של זחלי יתושים, שהופיעו "יש מאין". לא זחלים בני יומם, שזה עתה בקעו מן הביצים, אלא זחלים בכל גיל ובכל גודל. כעבור ימים אחדים מתגלמים הזחלים, ולאוויר המדבר פורצים ריבואי-ריבואות יתושים. מאין הם באים?
את התשובה לשאלה זו קיבלתי בהדגמה שערך ד"ר אנטוני ליס (Less), שאסף מהקרקעית היבשה של השלוליות החרבות זחלים יבשים, שנותרו שם במצב של תרדמת מהזמן שהשלוליות יבשו, לפני ארבע-חמש שנים. הזחלים נראו כחסרי חיים ודמו לפיסות קש זעירות. אך כאשר הוכנסו לתוך מים, הם החלו לתפוח ותוך שעה קלה חזרו לחיות, כאילו לא אירע דבר. מסתבר שהזחלים מסוגלים גם לעבור תקופה של עשר שנות יובש ואולי אף יותר.
|
חיים ארוכים ואהבה קצרה |
חרק קטן, ששמו בעברית בריומן או בריום, ידוע כמי שחי מעט מאוד זמן, שהרי כך מעיד עליו שמו. ובכן, אין זו אלא אשליה, הנובעת מן העובדה שחרקים אלה חיים כבוגרים יום או יומיים בלבד. זה הזמן שניתן לצפות בזכרים ובנקבות, כשהם מעופפים יחד, לפעמים בקבוצות של אלפים ומאות-אלפים, חוגגים יחד (רק פעם אחת בחייהם) ב"אורגיה" ענקית המסתיימת מהר מאוד, וכאן מסתיימים גם חייהם.
אבל, העובדה הידועה פחות היא, שאותו בריום קצר-ימים חי חיים ארוכים כזחל קטן ואפרורי במי הנחל או השלולית חודשים אחדים; ויש גם החיים כזחל שנתיים ימים. אכן, חיים (ר)טובים!
|
בנות שבע עשרה - לחופה וציקצוקים |
מי לא שמע על ציקדת השבע-עשרה ממזרח ארה"ב? השם המוזר ניתן לה, משום שזחלי הציקדה הזו חיים במשך 17 שנים בתוך הקרקע בלי לראות קרן אור. התופעה המדהימה היא שכולן מתבגרות יחד, פורצות ועולות אל פני האדמה בעת ובעונה אחת. רק פעם בשבע-עשרה שנים ניתן לשמוע את ציקצוק הציקדות המיוחדות האלה, הצצות פתאום, מרעישות עולמות בציקצוקן ולוקחות חלק במסיבה המונית, הנמשכת זמן קצר - ימים, שבועות, לא יותר.
שבע-עשרה שנים - זה זמן ארוך כשמדובר בציקדה. הציקדות בישראל, למשל, חיות רק שנה - שנתיים. זה מה יש, ישראל זה לא אמריקה...
|
זה חיים זה ? |
מלכות של דבורים ונמלים עשויות לחיות יותר מעשרים שנה. אך אליה וקוץ בה: הן מזדווגות רק פעם אחת בחיים, בחגיגת הכלולות. זה חיים זה? אגב כתוצא המהזדווגות יחידה זו מטילה מלכת הדבורים מאות-אלפי ביצים במשך כל ימי חייה!
|
קצר חיים ורב פעלים |
כדי להכיר חרק קצר חיים, אין צורך להרחיק נדוד; הוא מצוי תמיד בסביבה ומוכר לכולנו בשם זבוב הבית. הרימה, שבוקעת מתוך ביצה של הזבוב הזה, מסיימת את פרק חייה זה תוך פחות משבוע. היא מתגלמת, וכעבור ארבעה - חמישה ימים כבר מגיח זבוב חדש לעולם. עכשיו נותרו לו (בקיץ) רק שלושה שבועות לחיות. ותוך הזמן הקצר הזה זוג זבובים מעמיד דור של 500-700 צאצאים. בסתיו עשוי זבוב לחיות חמישה עד תשעה שבועות.
