תחביר : תמורה

תרשים - לוואי תמורה

סוג מיוחד של לוואי הוא לוואי התמורה.
זהו לוואי שיכול לבוא במקום שם העצם שאותו הוא מתאר.

לוואי תמורה

במשפטים שלפניכם יש שם עצם עם לוואים מודגשים:

העיר הגדולה, תל-אביב, חוגגת יובל.
מוצרט, המלחין הדגול, מת בצעירותו.
הקבוצה המנצחת, הפועל חיפה, שומרת על יתרון.

שם עצם הקשור לשם עצם אחר ויכול להמיר אותו (להחליף אותו בתפקידו במשפט) נקרא לוואי תמורה. הביטויים: תל-אביב, המלחין הדגול, הפועל חיפה - מבטאים בדרך אחרת את שם העצם. הם מסוגלים להמיר (= לבוא במקום) שם העצם, לכן הם נקראים: תמורה.

התמורה מופיעה אחרי שם העצם ומשלימיו. אם סדר הופעת שמות העצם היה שונה הניתוח היה שונה:

סוגי תמורה

ישנם כמה סוגי תמורה:

תמורה מזהה, כגון: המחזמר "עלובי החיים" הועלה מחדש.

תמורה מפרטת (שהיא תמיד חלק כולל), כגון:
קניתי את המצרכים: לחם, חלב, גבינה ושוקולד.

תמורה מצמצמת, כגון: חודשי הקיץ, במיוחד חודש אוגוסט, גורמים להתאדות מקורות המים.

התמורה המצמצמת מחליפה את שם העצם רק בחלקו, ולעתים יש בראשה מילית מצמצמת כלשהי (בעיקר, במיוחד, כגון).

איך נדע מהי תמורה?

אם ניתן להשמיט את שם העצם המופיע לפני המילה "החשודה" כתמורה – זו אכן תמורה. אם לא – זו אינה תמורה.

פיסוק לוואי תמורה

תמורה	את התמורה מפרידים מגוף המשפט בפסיקים, אך אם היא קצרה (מילה אחת) לא מפרידים אותה מגוף המשפט בפסיקים. דוגמה: א. האינטרנט, אמצעי התקשורת המהפכני, כבש בסערה את העולם. ב. החניכה המצטיינת חברתך קיבלה פרס יקר ערך.
תמורה מזהה (שם פרטי)	הסימן להפרדה הוא מירכאות. דוגמה: הסרט "לשבור את הגלים" שבר קופות בארצות שונות.
תמורה מפרטת	מופרדת, בדרך כלל, מן החלק שהיא מפרטת בנקודתיים. בין חלקי התמורה המפרטת מציבים פסיקים, אך לא לפני ו' החיבור. דוגמה: לקראת פסח חילקו מתנות: כלי בית, מצעים, תמונות ומקלטי רדיו.
תמורה מצמצמת	מופרדת בפסיקים מן הצירוף שהיא מתארת. דוגמה: המבקרים בתערוכה, דהיינו התלמידים, גילו עניין.

ניתוח המשפט בשלבים

הכרנו את כל התפקידים במשפט.
נסכם את ניתוח המשפט במספר שלבים:

שלב 1: מצאו בכל משפט את הנשוא - הפועל "האמיתי"
(פועל נטוי בעבר, הווה, עתיד או בציווי).

שלב 2: מצאו בכל משפט את הנושא.

שלב 3: מצאו את כל משלימי הפועל. קבעו תחילה את התיאורים ואחר-כך את המושאים.

שלב 4: מצאו בכל משפט את כל משלימי השם וסמנו אותם כלוואים.

טיפים

התמורה אינה יכולה לבוא בתחילת המשפט.

ההבדל בין הלוואי לבין התמורה הוא בכך, שהלוואי אינו יכול להתחלף עם שם העצם שהוא מצטרף אליו, ואילו התמורה - כן.

שלבי ניתוח המשפט:

שלב 1: מצאו בכל משפט את הנשוא - הפועל "האמיתי" (פועל נטוי בעבר, הווה, עתיד או בציווי).
שלב 2: מצאו בכל משפט את הנושא.
שלב 3: מצאו את כל משלימי הפועל. קבעו תחילה את התיאורים ואחר-כך את המושאים.
שלב 4: מצאו בכל משפט את כל משלימי השם וסמנו אותם כלוואים.