הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > פסיכולוגיה > פסיכולוגיה קוגניטיבית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
האם האינטליגנציה מושפעת מהתורשה או מהסביבה? המאמר מתמקד בדרכים השונות שבהן נבדקת השפעה זו ובאיזו גישה תומכים הממצאים.



אינטליגנציה : תורשה וסביבה
מחברות: ד"ר אורית כהן; דנה פרידמן


מבוא לסוגיית התורשה והסביבה

נושא התורשה והסביבה אינו ייחודי לתחום הפסיכולוגיה בלבד אלא מעסיק תחומים קרובים נוספים הן במדעי החברה והן במדעי הטבע.

שאלת השאלות הינה: האם האינטליגנציה מושפעת מהתורשה או מהסביבה? בעבר ניסה כל צד להציג את עמדתו הייחודית ולמשוך לכיוונו. כיום מקובלת ההנחה כי האינטליגנציה מושפעת גם מהתורשה וגם מהסביבה כשהמטען הגנטי-תורשתי קובע את הגבול העליון אליו נוכל להגיע ואילו הסביבה תקבע עד כמה נוכל לממש פוטנציאל זה. לכן, טוענים העוסקים בנושא, כי על הבדיקה להתמקד באופן השפעתו של כל אחד מהצדדים ולא בשאלה מי המשפיע.

נתמקד בדרכים השונות שבהן נבדקת השפעה זו ובאיזו גישה תומכים הממצאים:

מושג המיתאם

מיתאם הינו מושג הקשור לעולם הסטטיסטיקה והוא מבטא את מידת ההתאמה או הקשר בין שני משתנים או יותר. לדוגמא: הקשר בין משתנה א': הגיל למשתנה ב': מספר הנעליים.

הקשר מבוטא במספרים הנעים בין 1- ועד 1+ כשהמספר 0 מבטא שאין למעשה כל קשר בין שני המשתנים.
1+ או 1– מבטאים מיתאם מלא. פירושו של דבר כי הקשר בין שני המשתנים הוא קשר מלא. למשל: אם הגיל משתנה גם מספר הנעל משתנה.
כיצד יכול להשתנות מספר הנעל בהתאמה לגיל?
תיאורטית, באחת משתי הדרכים הבאות:

I. ככל שעולה הגיל עולה מספר הנעלים. זהו מתאם חיובי מלא(1+).
נוכל לבטאו באופן גרפי בתרשים הבא:

II. ככל שעולה הגיל יורד מספר הנעליים. זהו מתאם שלילי מלא (1-). אלא שאין הגיון בהצגת תרשים מעין זה ולכן נציג כדוגמא למתאם שלילי מלא (1-) את הדוגמא הבאה: ככל שעולות הטמפרטורות בחוץ (חם יותר) יורדת רמת הריכוז.
נוכל לבטאו באופן גרפי בתרשים הבא:

תיאורטית היינו רוצים לגלות בכל מחקר במדעי החברה, ובפסיכולוגיה בפרט, כי המיתאם מלא - חיובי או שלילי, אך לרוב אין זה כך. המתאמים לא תמיד מושלמים משום שהדברים במציאות לא תמיד כל כך פשוטים. לכן, המתאמים במחקרים במדעי החברה הם מתאמים חלקיים. אך חלקיות המתאם יכולה להיות גבוהה או נמוכה. ככל שנתקרב למספר 1+ או 1– כך יהיה המתאם גבוה יותר.

מחקרי מיתאם

כעת, משהכרנו את מושג המתאם נוכל לחזור לעסוק בו בהקשר לאינטליגנציה.
מחקרי המתאם ניסו לבדוק את סוגיית התורשה/סביבה באמצעות בדיקת המיתאם בין הקירבה המשפחתית לבין מידת האינטליגנציה.

כבר כעת נדגיש נקודה חשובה!!
מתאם גבוה אין פרושו בהכרח גם אינטליגנציה גבוהה אלא : מתאם גבוה מצביע על קשר חזק ברמה הסטטיסטית.

לצורך בדיקת המתאם נבדקו תאומים זהים שגודלו יחד ובנפרד, תאומי אחווה שגודלו יחד, אחים שגדלו יחד ובנפרד, מתאם בין הורים לילדם הביולוגי ומתאם בין הורים מאמצים לילדם המאומץ וכן ילדים ללא קשר משפחתי.

הסיבה לשימוש בתאומים זהים נובעת מכך שהתורשה שלהם זהה ואילו הגורם להשוואה בין ילדים שגדלו יחד לילדים שגדלו בנפרד חשובה לצורך סוגיית התורשה וסביבה משום שאם נמצא כי המתאם בקרב ילדים בקירבות משפחתיות שונות שגודלו בנפרד או ביחד זהה הרי שלסביבה אין כל השפעה ואילו אם יימצא הבדל הרי שלסביבה השפעה ברמה זו או אחרת על האינטליגנציה.

ומה בממצאים?

מחקרי אימוץ

כבר במחקרי המתאם למדנו כי קיים מתאם כלשהו בין הורה מאמץ לילדו המאומץ. מתאם זה מלמד כי גם להורים המאמצים כסביבה השפעה על מנת המשכל של ילדם המאומץ.

מחקרי האימוץ השונים משווים בין מנת המשכל של ילדים שאומצו לילדים שגודלו אצל הוריהם הביולוגיים.

ומה מלמדים הממצאים?

מסתבר כי מנת המשכל של ילדים שאומצו גבוהה יותר משל ילדים שלא אומצו: 117 מול 100. אם ניזכר בהתפלגות ציוני המשכל הרי שהציון 117 הינו ציון מעל הממוצע !

מדוע מנת המשכל של ילדים שאומצו גבוהה יותר?

  • ההורים המאמצים חיכו זמן רב להולדת ילד ומשקיעים בו זמן רב יותר, יחס חם ותקציבים רבים. תנאי הסביבה הטובים מאפשרים לו למצות יותר את הפוטנציאל התורשתי הקיים בו.
  • תנאי האימוץ מחמירים וילדים נמסרים לאימוץ רק למשפחות היכולות לגדל את הילדים גם מבחינה כספית וגם מבחינה רגשית.
  • מספר הילדים במשפחה נמוך ולכן יש להורים זמן רב יותר להשקיע בילדם המאומץ.

‏‏הממצאים תומכים בגישת הסביבה

מחקרי טיפוח

מחקרי הטיפוח על סוגיהם השונים מנסים גם הם לתת תשובה לגבי השפעת התורשה או הסביבה. ממצאי המחקרים מלמדים כי בשיטות הטיפוח השונות עלתה מנת המשכל.

נדגיש את המחקר המרכזי בתחום זה: מחקרו של סקילס - הרקע למחקרו מעניין לא פחות מהמחקר עצמו: סקילס שעבד במוסד לילדים שם לב לשינוי שחל בשתי ילדות שהפכו מעצורות ולא פעילות לחייכניות ומלאות חיים. כשבדק את הסיבה לשנוי גילה כי את הילדות הקטנות אימצו מפגרות בוגרות יותר שחיו באותו המוסד. לאור התוצאות גובש הרעיון למחקר עצמו.

כלומר לקשר הרגשי האישי של הילדות עם המפגרות הבוגרות הייתה השפעה משמעותית על מידת פתיחותן לסביבה והעניין שהילדות גילו. נשאלת השאלה האם קשר רגשי יכול להשפיע גם על מנת המשכל?

מהלך המחקר:
נבדקו שתי קבוצות ילדים. בכל קבוצה עשרה נבדקים. קבוצה ראשונה אומצה על ידי אם בוגרת בעלת פיגור שכלי ואילו השניה לא.
ממצאים:
בקבוצה שאומצה על ידי אם עם פיגור שכלי
בקבוצה שלא אומצה על ידי אם עם פיגור שכלי
עלתה מנת המשכל הממוצעת בכ- 28 נקודות.
ירדה מנת המשכל הממוצעת בכ- 30 נקודות.
עליה בבריאות הגופנית וברמת האושר האישי.
ללא שינוי.
נשארו בממוצע 5 שנים במוסד.
נשארו בממוצע 22 שנים במוסד.
כמעט כולם סיימו תיכון ואחדים אפילו סיימו תואר ראשון באוניברסיטה.
רק ילד אחד סיים תיכון.
רובם נישאו והקימו משפחה.
רק שניים נישאו.
מסקנות: לקשר אישי רגשי השפעה על התפתחות המשכל.
תמיכה לגישת הסביבה
ביבליוגרפיה:
כותר: אינטליגנציה : תורשה וסביבה
שם  האתר: בית הספר הווירטואלי של מטח : פסיכולוגיה לבגרות
מחברות: כהן, אורית (ד"ר) ; פרידמן, דנה
עורכת האתר: בוהק, חוה
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. ייעוץ מדעי: ד"ר ציפי בר-אל.
2. הקורס נכתב בשנת 2002.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית