עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > ארכיאולוגיה מקראיתעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > חוק וחברה במקרא > פולחן
עם עובד


תקציר
בכתובת פלישתית נמצא הביטוי "זבח ימם". באור של מהונח בהקשרו מלמד שאין זה אותו "זבח הימים" הנזכר בספר שמואל אלא מעין קרבן תמיד המוקרב מידי יום ביומו.



חגים, זבחי משפחה וחגיגות : נספח -"זבח ימם" בכתובת קארא-טפה
מחבר: פרופ' מנחם הרן


אזתוד מלך דננים מתפאר בכתובת שלו, שבנה את עירו ושם בה את פסלו של בעל כרנתריש והתקין שיהיו נעשים בה מעשי פולחן מסוימים. וזה לשונו: "וילך זבח לכל המסכת זבח ימים אלף וב[עת ח]רש ש ובעת קצר ש " (טופס C, טור ב, שו' 79; טור ג, שו' 2-1). כלומר: "והלך" (היינו הקריב, או הובא, או נקבע) זבח לכל המסכות – "זבח ימם" שור (= אלוף) 1 ובעת חריש שה 1 ובעת קציר שה 1. החשוב לנו הוא לברר, מה עניינן של המלים "זבח ימם" בהקשר זה.

משעה שהתחילו החוקרים לבאר את הכתובת, פירשו רבים את המלים "זבח ימם" במשמעות של "זבח ימים" וגם משכו לכאן את הפסוקים שהוזכר בהם ביטוי זה במקרא.42 כוונת הכתובת בחלק זה (וגם בחלקים אחרים) אינה נהירה בכל פרטיה. אבל גם בלאו הכי ומלכתחילה קשה להניח, שהכתובת המלכותית-המונומנטאלית תהא מתכוונת לאותו המנהג בדיוק שמדברים בו סיפורי ס' שמואל. "זבח הימים" הנזכר כלאחר יד במקרא הוא מוסד עממי, פולקלוריסטי, שרקעו הוא המסורת ותחומו הוא המעגל הסגור של המשפחה. אין הוא הולם להיזכר בכתובת של ראווה ולהימנות כאחד ממפעליו של מלך, המבקש לפאר ולרומם את שמו מעבר לזמנים. ועוד, קשה להניח שזבח הימים, כפי שהוא נתפס במקרא, יימצא מתאים להיות מובא "לכל המסכות", כלומר, לכל צלמי האלים במקדש המלך. ועוד, אם נניח שהביטוי "זבח ימם" מכוון כאן לזבח המובא פעם אחת בשנה (והוא זבח של שור אחד), תהא זו פליאה, למה נמצא הוא חשוב יותר מן הקרבנות העונתיים של תקופת החריש והקציר, שבכל אחד מהם נקרב שה בלבד.

אפשר אפוא שצדקו החוקרים, שפירשו את הביטוי "זבח ימם" במשמעות של "זבח יומם", כלומר, זבח יומי.43 והזבח היומי של שור הוזכר כאן כזבחו של המלך (ולא כזבח המשפחות, שאין להן שום מעמד וזכר בכתובת המלכותית), ובעונות החריש והקציר נוסף עליו זבח שה. אף פדרסן ראה יפה, שזבח השור אינו יכול להיות מכוון כאן לזבח שנתי, שהרי גם זבחי החריש והקציר הם שנתיים (והם של שה בלבד). ובכל זאת סבור היה, שהביטוי "זבח ימם" מכוון ל"זבח הימים" – אלא שלדעתו, המושג "ימים" מציין בעברית המקראית המקראית פרק זמן בלתי מוגדר באורכו. לפיכך תירגם את "זבח ימ(י)ם": ordinary sacrifice או sacrifice regular 44 – ואין הדין עמו, לא בהבנת המשמעות של "ימים" במקרא (שבאמת אינם תקופה בלתי מוגדרת, אלא תקופה של שנה דוקא) ולא בעצם קריאת המושג זבח הימים בגופה של הכתובת. על כל פנים, כבר ראינו שבמקרא עצמו הביטוי "זבח הימים" אינו בא במשמעות טכנית, גזורה ומיוחדת, אלא ככינוי בעלמא למנהג משפחתי, שאפשר לו להיקרא גם באופן אחר (או באפנים אחרים). ואין הדעת סובלת שכינוי כזה, שיש בו מידה של "מקריות" וצירוף העולה מתוך דרכי סגנון מסוים, יהא נזכר כמושג גלוי בכתובת רשמית של מלך. משמע שגם אם נודה כי מדובר בכתובת ב"זבח ימים" ולא ב"זבח יומם", לא יוכל "זבח ימים" זה של הכתובת להיות אותו "זבח ימים" שהוזכר בסיפורי ס' שמואל ורק שיתוף של ביטוי יהא ביניהם.

לחלקים נוספים של המאמר:
חגים, זבחי משפחה וחגיגות : חגים ועלייה לרגל
חגים, זבחי משפחה וחגיגות : חגי הקציר והחג הגדול
חגים, זבחי משפחה וחגיגות : חגם של יוצאי מצרים

חגים, זבחי משפחה וחגיגות : זבח הימים בשילה ובית לחם

חגים, זבחי משפחה וחגיגות : זבח העם בעירו של שמואל
חגים, זבחי משפחה וחגיגות : המשתה בבית איוב

חגים, זבחי משפחה וחגיגות : חגיגת הגז

חגים, זבחי משפחה וחגיגות : נספח-"זבח ימם" בכתובת קארא-טפה (פריט זה)

הערות שוליים:
42. עיין: R. Marcus - I.J. Gelb, The Phoenician Stele-Inscription from Cilicia, JNES 8, 1948 עמ' 119; A. M. Honeyman, Epigraphic Discoveries at Karatepe, PEQ 81, 1949 עמ' 27; R. T. O`Callagham, The Great Phoenician Portal Inscription from Karatepe, Orientalia 18, 1949 עמ' 179; פ. רוזנטאל, ANET, מהדורה שנייה, עמ' 500; H. Donner - W. Röllig, Kanaanäische und aramäische Inschriften חלק 11, 1964, עמ' 37, 42. כך פירש גם טור-סיני, שהוסיף והניח שזבח הימים "היה מוקרב בשני החגים הגדולים בשנה, הפותחים את עונת ימי החמה (פסח) ושל ימות הגשמים (סוכות)". ראה: נ. ה. טור-סיני, הלשון והספר, כרך א, מהדורה שנייה, ירושלים תשי"ד, עמ' 79. ואיני יודע כיצד הגיע לכך. הוא גם חילק את מלותיה של הכתובת וגם ביארן באופן אחר מן המקובל (שם, עמ' 73-72). נסיונם של אלט A. Alt, Die phönikischen Inschriften von Karatepe, WdO 1, 1949)) עמ' 283), בהיסוס, ושל גורדון C. H. Gordon, Azitawadda`s Phoenician Inscription, JNES, 8 1949, עמ' 111, בלא היסוס, לקרוא "זבח ימים אלף", כלומר, זבח של אלף ימים – לא נתקבל. לאחרונה הגיעני מחקרו של אולווארי בעניין זה, ואף שבעצם הוא מסכים עמי (בעקבות מאמרי שנתפרסמו ב-19 VT, 1969, עמ' 22-11, 373-372), שזבח הימים הנזכר בספר שמואל לא יתבאר כאירוע בעל משמעות לאומית, בכל זאת הוא חוזר ונגרר אחר הסברה השגורה, שאותו זבח הוא הוא חג האסיף, כלומר, חג הסוכות (השווה לעיל, הערות 14, 19), ולדעתו הוא אחד עם "זבח ימם" של כתובת קארא-טפה. ולא עוד אלא "עת קציר" הנזכרת בכתובת היא לדעתו חג קציר החטים, כלומר, חג השבועות. ראה: E. Olavarri, El calendario cultico de Karatepe y el Zebah Hayyamym en I Sam., Est. Bibl. 29, 1970 עמ' 312-311, 324-320, ואין דעות אלו עומדות בפני הביקורת, וראה להלן.
43. ראה: J. Leveen - C. Moss, Second Recension of the Phoenician Inscription from Karatepe, JJS 1, 1948 עמ' 192. פירוש זה נדחה על-ידי טור-סיני.
44. ראה: Johs. Pedersen, The Phoenician Inscription of Karatepe, AcOr 21 1953 עמ' 41-40, 54.

ביבליוגרפיה:
כותר: חגים, זבחי משפחה וחגיגות : נספח -"זבח ימם" בכתובת קארא-טפה
שם  הספר: תקופות ומוסדות במקרא : עיונים היסטוריים
מחבר: הרן, מנחם (פרופ')
תאריך: 1972
בעלי זכויות : עם עובד
הוצאה לאור: עם עובד
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית