כאמן ותיאורטיקן, מילא הצייר הרוסי, וסילי קנדינסקי, תפקיד חשוב בהתפתחות האמנות המופשטת. סגנון ציורו הספונטאני והמשורבט מסמל רעיונות ומצבי תודעה לא מוחשיים. לאחר שביקר בתערוכה של הצייר הצרפתי האימפרסיוניסטי, קלוד מונה, החליט לפתח קריירה של אמן. הוא נולד במוסקבה ב-4 בדצמבר, 1866 והיה כמעט בן 30 כאשר זנח קריירה אקדמית כמשפטן כדי ללמוד ציור, רישום ואנטומיה באקדמיה לאמנויות יפות של מינכן, גרמניה, בהדרכתם של אנטון אזבה ופרנץ ון סטוק.
קנדינסקי למד נגינה על פסנתר ועל צ'לו בילדותו והדבר השפיע על ציוריו ועל השמות שבחר לתת לעבודותיו. ציוריו של קנדינסקי מופשטים יותר מאלה של האימפרסיוניסטים ולא ניתן להבחין בהם בעצמים כלשהם. כבר בראשית דרכו גילה קנדינסקי כישרון גדול ועבודותיו הוצגו ברחבי אירופה. אמנותו כללה ציור וכתיבה כאחת. קנדינסקי הרבה לנסוע בין השנים 1900-1910 והתוודע לעבודותיו של פול גוגן הניאו-אימפרסיוניסט ושל אמני הזרם הפוביסטי, שהתאפיינו בשימוש בצבעים בהירים ועזים.
ב-1911 הקים קנדינסקי קבוצה בשם הפרש הכחול עם אמנים אחרים מהזרם האקספרסיוניסטי, כמו פרנץ מרק ופול קלי. חברי הקבוצה יצרו אמנות שהתאפיינה בדפוסים מורכבים וצבעים עזים, בעיקר גוונים של כחול. ב-1912 פרסם קנדינסקי את ספרו התיאורטי הראשון שעסק באמנות המופשטת, על הרוחניות באמנות.
כאמן שיצר בהתמדה צורות גיאומטריות חדשות, הוזמן ללמד באקדמיה לאמנויות יפות של מוסקבה, שם הרצה בין השנים 1918-1921 ולאחר מכן לימד בבית הספר הידוע לאמנות, 'הבאוהאוס', שבדסאו, גרמניה, בין השנים 1921-1933.
לאחר שממשלת גרמניה החליטה לסגור את 'הבאוהאוס', משום שראתה בו מוסד שמקדם חשיבה "מנוונת," השתקע קנדינסקי בפריז ופגש שם את הצייר חואן מירו שהשפיע על עבודתו. ציורו קומפוזיציה VIII מס' 260 (1923) מדגים את רעיונותיו; מערך של קווים, עיגולים, קשתות וצורות גיאומטריות פשוטות. בציורו נדנוד (1925) צורות צבעוניות המסודרות על הבד באופן שיוצר תחושה של תנועה, כאשר הצבעים יוצרים אפקט של חלל.
קנדינסקי צייר עד מותו בפריז ב-13 בדצמבר, 1944. הוא נמנה על חלוצי האמנות המופשטת, החסרה צורות מוגדרות. רוב ציוריו נקנו על ידי האספן סלומון גוגנהיים, שהציג אותם במוזיאון שלו בניו יורק.
Guggenheim Museum
WebMuseum, Paris
