בשונה מציירים אימפרסיוניסטים אחרים, אהב פייר רנואר לצייר דמויות בודדות או קבוצות של אנשים, יותר מאשר ציור נופים. הוא נולד ב-25 בפברואר 1841, בלימוז' שבצרפת, לאב חייט. רנואר החל את הקריירה האמנותית שלו בילדותו, בקישוט צלחות חרסינה במפעל בפריז. בגיל 17 החל להעתיק ציורים שהוצגו במוזיאון הלובר על מניפות, אהילים ווילונות ונציאנים. בהיותו בן 21 החל ללמוד ציור באופן רשמי באקדמיה של שארל גלר בפריז. הוא פגש שם את הצייר קלוד מונה ומאוחר יותר גם את קמיל פיסארו ופול סזאן ויחד הקימו את קבוצת האימפרסיוניסטים.
רנואר נודע בציוריו הקורנים והאינטימיים, שהציגו בדרך כלל נשים חושניות. הוא יצר הרמוניה של קווים והשתמש בצבעים עזים כדי לבטא אווירה. ב-1874 ארגן רנואר את התערוכה הראשונה של הציירים האימפרסיוניסטים. חמש שנים אחר כך ערך תערוכת יחיד, שאורגנה על ידי המוציא לאור ז'ורז' שרפנטייה, שרנואר צייר דיוקנאות של בני משפחתו.
לאחר תערוכת האימפרסיוניסטים הראשונה, נקרע רנואר בין רצונו להמשיך ולצייר מחוץ לבית לבין משיכתו לעבודה בסטודיו. התלבטות זו ניכרת ביצירות המופת של רנואר מאותה תקופה.
בציור הנדנדה (1876), שאותו צייר בגינת ביתו, נראית נערה מתנדנדת על חבל, כשמעריץ מתבונן בה מהצד. אמרו על ציור זה שחסרה בו הספונטאניות שאפיינה את ציורו המפורסם הנשף במולן דה לה גלט (1876) שצויר בסטודיו שלו. בעבודה זו נראית קבוצת רקדניות בתנועה, היוצרת רושם של הנצחת רגע חולף. עבודות ידועות אחרות של רנואר מאותה תקופה הן גברת שרפנטייה וילדיה (1878), שתי נערות קרקס (1879) וארוחת הצהרים של חבורת השייטים (1881).
כשהיה בן 40 נסע רנואר לאלג'יריה ולאיטליה. הוא הושפע שם מעבודותיו של רפאל ופיתח סגנון ממושמע וקלאסי יותר. רנואר צייר דמויות ברורות, כפי שנראה בציורו הרוחצות (1887). תשע שנים לאחר מסעותיו נשא רנואר לאשה את אליס שאריגו ונולדו להם שלושה בנים, אותם הרבה לצייר.
ב-20 השנים האחרונות לחייו, סבל רנואר מדלקת פרקים קשה ולא יכול היה להניע את ידיו בחופשיות. הוא המשיך לצייר, אך שינה את סגנונו למשיכות מכחול חופשיות יותר וצייר כשהמכחול קשור לזרועו.
אתר בו תוכלו לצפות בציוריו של רנואר:
Auguste Renoir Gallery
