עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואה > ישעיהעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכה > מנהיגות במקרא
הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה


תקציר
חלק זה של המאמר דן בישעיה יא 10. הפסוק סוגר את המעגל וחוזר אל ראשיתה של הנבואה בכך שהוא מתמקד שוב במנהיג. המאמר מפרש את הפסוק ועומד על הקשר בינו ובין נבואת אחרית הימים בישעיה ב'.



גן עדן בהר הקודש בירושלים : חלק חמישי - פס' י
מחבר: יאיר זקוביץ


נבואתנו נפתחה, כזכור, בהפתעה, בפועל "ויצא". עתה, עם סיומה המתקשר אל ראשיתה ויוצר עמה מסגרת, כפי שעוד ניווכח להלן, באה השעה לומר כי האירועים המופלאים המעוצבים בה יתרחשו ביום מן הימים, בנקודה כלשהי בעתיד. ציון הזמן "והיה ביום ההוא" ניצב אפוא ברישא של הסיפא (ראו בדומה ישעיה י, כ) כפתיחה לשיא, לתוצאה החשובה ביותר של השכנת הצדק על ידי החוטר. לפיכך אף מחזיר אותנו הכתוב אל החוטר, ממקד בו את המבט ומציב אותו בראש משפט ייחוד: "שרש ישי אשר עמד לנס עמים, אליו גוים ידרשו".

בפס' א כונה השליט-השופט שלעתיד לבוא "חטר מגזע ישי ונצר משרשיו". פסוקנו נוטל מילה אחת מכל אחת משתי צלעות הכתוב הראשון בהיפוך סדרן: "שרש ישי". הנביא, הנמנע גם כאן מאזכור השם דוד ומאפיון השופט כמלך, בוחר לכנותו כאן "שרש ישי" כדי להמחיש את הצמיחה המופלאה: "היוצא משרש ישי" (רד"ק) יגיע לגובה כה רב עד שיהיה לנס עמים,40 ייראה למרחוק על ידי עמים ולאומים.41

העמים-הגויים אשר יראו את המלך ממרחקי ארץ יימשכו אליו ואף יבואו אל משכנו בירושלים כדי לדרוש אליו (לצירוף "דרש אל", ראו דברים יח, יא; ישעיה ח, יט), לדרוש בעצתו, לקבל עליהם את סמכותו כשופט כל הארץ.

דומה כי פסוקנו מבקש להעלות בזיכרון את נבואת אחרית הימים שבישעיה ב, ב-ה שבה נעסוק בהמשך (וראו מה שכבר הערנו אגב הדיון בפס' ג), שם הר ה' הוא שייראה למרחוק משום גובהו: "בראש ההרים ונשא מגבעות" (פס' ב), ואל ה' יבואו הגויים להידרש אל משפטו: "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים" (פס' ד). בניגוד לנבואת אחרית הימים, שאיננה מעניקה תפקיד כלשהו לשליט-שופט אנושי, באה נבואתנו לומר, כפי שכבר הערנו קודם, כי יש ויש מקום לשופט מבית דוד; נכון, מכוח ה' הוא פועל ומכוח רוחו הנחה עליו, אך אי-אפשר לו לצדק האלוהי לשלוט בארץ ללא אדם המתווך בין שמים לארץ.

המילים החותמות את הנבואה: "והיתה מנוחתו כבוד" שבות ומזכירות לנו פעם נוספת כי "מנוחת" החוטר היא תוצאה ישירה של פועל אלוהיו אשר בחר בו והאציל עליו מרוחו: "ונחה עליו רוח ה'" (פס' ב). משמע מנוחה "שלום", ראו לדוגמה: "ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל" (מלכים א ח, נו; "וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות" (ישעיה לב, יח). השלום שאותו מייצג המלך, שלום אשר ניכר בתיאורו של גן העדן, הוא פועל יוצא של מלחמת המשפט שהנהיג השופט בראשונה כנגד רשעי הארץ (פס' ד-ה).

במנוחה מכוון הנביא גם למקום משכנו של החוטר, מקום המנוחה, המקום שבו השליט שלום (וראו ישעיה לב, יח אשר צוטט לעיל, וראו עוד: "זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה" [תהלים קלב, יד]). מנוחתו של המלך, מקום משכנו שבירושלים, בלב גן העדן, יהיה "כבוד", היינו מכובד על ידי הגויים כולם, ושמא מבקש הנביא לרמוז לכבוד ה',42 שהוא מקור מנוחתו ושלומו של המלך וכך אמנם הבין את כתובנו מי שציטט ממנו בחבקוק ב, יד: "כי תמלא הארץ לדעת את כבוד ה' כמים יכסו על ים".43

לחלקים נוספים של המאמר:
גן עדן בהר הקודש בירושלים : ראשית דבר
גן עדן בהר הקודש בירושלים : חלק ראשון - פס' א
גן עדן בהר הקודש בירושלים : חלק שני- פס' ב-ה
גן עדן בהר הקודש בירושלים : חלק שלישי - פס' ו-ח
גן עדן בהר הקודש בירושלים : חלק רביעי - פס' ט
גן עדן בהר הקודש בירושלים : חלק חמישי - פס' י (פריט זה)
גן עדן בהר הקודש בירושלים : אחרית דבר

הערות שוליים:
40.
השינוי בכינוי השופט מ"חטר" ל"שרש" וסמיכות הפרשיות הנוצרת בין "נס עמים" שבפסוקנו לבין "נס לגוים" בפס' יב (וראו לעיל בראשית הדבר לדיוננו) הביאו כמה וכמה חוקרים (כגון וילדברגר [לעיל הערה 8], עמ' 463; צ'יילדס [לעיל הערה 3], עמ' 99) להנחה שפס' י איננו מגוף הנבואה וכי אינו אלא מלט עריכתי שנועד לחבר שתי נבואות סמוכות. הנחה שרירותית זו מיוסדת על אי-רגישות ספרותית ועל התעלמות מן המבנה המשוכלל של נבואתנו.
41. לביטוי "נס עמים" ולדומים לו ראו עוד ישעיה ה, כו; מט, כב; סב, י.
42. כגון שמות טז, ז, י; כד, טז וכן רבים.
43. על ציטוט נבואתנו בחבקוק ב, יד ראו להלן באחרית דבר.

ביבליוגרפיה:
כותר: גן עדן בהר הקודש בירושלים : חלק חמישי - פס' י
שם  הספר: משמיע שלום מבשר טוב : שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים
מחבר: זקוביץ, יאיר
תאריך: תשס"ד - 2004
בעלי זכויות : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
הוצאה לאור: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית