עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > ארכיאולוגיה מקראיתעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכה


תקציר
חלק זה של המאמר סוקר את הממצאים הארכיאולוגיים המתוארכים לתקופת שאול ודוד. מסקנתו היא שהמחצית הראשונה של המאה העשירית לפנה"ס, התואמת את ימי דוד, היתה תקופת מעבר. המידע הארכיאולוגי המצומצם שבידינו רומז על קיום מצודת שלטון מסיבית בירושלים, ועל מהפך באופי ההתיישבות והתרבות החומרית בארץ. קיימות עדויות לכיבוש שטחים בעמקים ובמישור החוף, אך אין בממצא הארכיאולוגי כדי לבסס את הדימוי המקראי של דוד כמייסד אימפריה.



ימי הממלכה המאוחדת : תמונה ארכיאולוגית - הארכיאולוגיה של ימי שאול ודוד
מחבר: פרופ' עמיחי מזר


הארכיאולוג החוקר את תקופת המלוכה המאוחדת חייב להתמודד עם השאלה באיזו מידה התמונה ההיסטורית שצויירה לעיל אכן משתקפת במימצא הארכיאולוגי? שאלות יסוד העולות במחקר הן: האם הארכיאולוגיה מסוגלת לזרוע אור על המעבר מחיים שבטיים בימי השופטים לשלטון הריכוזי-ממלכתי של תקופת המלוכה? באיזו מידה מספקים השרידים הארכיאולוגיים ראיות לקשרי המסחר וליחסים הפוליטיים הבין-לאומיים המורכבים? האם הממצאים החומריים משקפים את ההתפתחות הפנימית של הממלכה מימי שאול ועד לימי שלמה? התשובה לשאלות אלו אינה קלה. לרוע המזל, התגליות הארכיאולוגיות מימי המלוכה המאוחדת אינן רבות, ויש לכך סיבות שונות, כגון היותן קבורות ברבדים העמוקים מתחת יישובים, חלקן נשדד, ולעתים תכופות הן שנויות במחלוקת, ואינן מספקות תשובות חד-משמעיות לשאלות אלו.

קשה לזהות ממצא ארכיאולוגי מוגדר מימי מלכותו הקצרים של שאול. אולם יש עניין מיוחד באפשרות ששרידים ממצודת השלטון של שאול התגלו בחפירות. על פי המקורות היתה בירתו של שאול בגבעת שאול, הקרויה גם 'גבעת בנימין'. ו'פ' אולברייט זיהה מקום זה בתל-אל-פול, אתר הנמצא על גבעה השוכנת בנקודה אסטרטגית במרחק כ-7 ק"מ מצפון לירושלים, על אם הדרך הראשית העוברת לאורך גב ההר (כיום: הגבעה שממערב לשכונת פסגת-זאב-דרום). פינה של מצודה גדולה שנחשפה באתר זה אפשר כי היתה חלק מארמון או מצודת שלטון של שאול4. על פי שיחזורו של פ' לאפ, החופר האחרון של המקום, היתה זו מצודה גדולה (מידותיה 62X57 מ' בקירוב), אבל תוכניתה המלאה אינה ידועה.

השרידים שאפשר לייחסם לימי דוד דלים ומעורפלים. ירושלים היבוסית, שאותה כבש, שכנה על רכס צר שנחל קידרון העמוק תוחמו ממזרח, ואילו הגיא המרכזי של ירושלים (עמק טירופויאון או 'עמק עושי הגבינה') תוחמו ממערב. החפירות במדרון המזרחי התלול של גבעה זו, מעל למעין הגיחון, חשפו מבנה מרשים, הידוע בשם 'המבנה המדורג'. זהו קיר תמך עצום בנוי בשיפוע בצורה מדורגת שהשתמר לגובה 16.5 מ', ונראה שתמך מבנה מונומנטלי ששרידיו לא נמצאו. מבנה זה נחפר על ידי שלושה ארכיאולוגים בשלוש תקופות שונות של המחקר הארכיאולוגי בירושלים.

ס' מקליסטר חשף אותו לראשונה בשנות העשרים וכינהו 'המצודה היבוסית'; קתלין קניון חקרה אותו בשנות הששים וסברה כי הוא מן התקופה ההלניסטית, בעוד שאת טרסות האבן המסיביות שהתגלו מתחת לקיר זה היא תיארכה לימי היבוסים וסברה כי הן ה'מילוא' של ירושלים.5 י' שילה שחקר את המבנה במסגרת חפירותיו בשטח G בשנות השבעים והשמונים סבר כי הוא הוקם במאה ה-י' לפנה"ס והיה חלק ממצודת ירושלים בימי דוד. מחקר חדש שנעשה במסגרת הכנת תוצאות חפירותיו של שילה לפירסום מדעי6 מעלה את האפשרות כי המבנה המסיבי הוקם עוד בתקופה קודמת לימי דוד, על ידי היבוסים.7 דומה כי מערכת טרסות אבן שיוחסה על ידי קניון ושילה לתקופת הברונזה המאוחרת אינה אלא המסד למבנה המדורג, וייתכן כי צדקה קניון בהצעתה לזהות מבנה עצום זה עם ה'מילוא' (שמ"ב ה 9). נראה כי המבנה המדורג היה קיר תמך ענק למצודה, שעל פי המקרא קדמה לדוד, שהרי דוד לכד אותה והתיישב בה (שמ"ב ה 9-7; השווה גירסת דה"א יא 8-5 שם המצודה נקראת 'מצודת ציון' והיא מזוהה עם 'עיר דוד'). לא השתמר דבר ממבנה העל שהיה מעל לקיר התומך, אך ייתכן כי היה זה מבנה מבוצר איתן שמקורו בירושלים היבוסית שלפני דוד והוא המשיך לשמש כמצודת שלטון, עד ששלמה הקים את ארמונו ואת המקדש צפונה יותר, בפסגת הרכס. בהמשך תקופת המלוכה, ככל שהעיר התרחבה צפונה לעבר הר הבית ומזרחה אל מדרונות גבעת עיר דוד, יצא מבנה עצום זה מכלל שימוש. המקרא אף יודע לספר כי דוד בנה לעצמו בית בעזרת חירם מלך צור ששלח לו "עצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר" (שמ"ב ה 11; דה"א יד 1). א' מזר הציעה כי בית-ארמון זה היה מבנה נפרד ממבנה המצודה והוא שכן במפלס גבוה יותר (שהרי דוד "יורד" למצודה מן הארמון, שמ"ב ה 17), מצפון לשטח G של חפירות שילה. על פי הצעה זו 'חומת הסוגרים' שקניון זיהתה באזור זה (שטח H בחפירותיה) אינה אלא חלק מהארמון, ומפולות אבני הגזית וכותרת פרוטו-איאולית גדולה שהתגלו באזור זה מקורם בארמון או בשיפוצים מאוחרים שלו.8

בתיאור כיבוש ירושלים בידי דוד מופיעות המלים "כל מכה יבוסה ויגע בצנור" (שמ"ב ה 6). בגירסת דברי הימים לא נזכר הצינור אך נאמר על יואב "ויעל בראשונה" (דה"א יא 6). רבים קשרו את שני הביטויים וסברו כי 'הצינור' אינו אלא 'פיר וורן', מפעל המים המאפשר לרדת לשאוב את מי הגיחון מתוך העיר. אולם ספק אם מפעל מים זה היה בשימוש ערב כיבוש ירושלים בידי דוד, שהרי יש הגיון לשימוש במפעל מים זה רק כאשר חומת העיר היתה בנויה על מדרון הגבעה, כך שהכניסה למפעל המים היתה בתוך תחום העיר המוקפת חומה. מצב כזה היה קיים, על פי הידוע לנו, רק התקופת הברונזה התיכונה ובתקופת הממלכה המפולגת. זיהויו של 'פיר וורן' עם ה'צינור' הנזכר בסיפור כיבוש ירושלים בעייתי איפוא ביותר: מצד אחד לא סביר כי 'פיר וורן' היה בשימוש לפני דוד ומצד שני המונח 'צינור' נזכר רק פעם אחת במקרא, ומשמעותו נתונה במחלוקת.9 יוצא איפוא כי ידיעותינו על ירושלים היבוסית וירושלים של ימי דוד מוגבלות ביותר. דומה כי בשתי תקופות התנוססה בראש הגבעה, מעל מעין הגיחון, מצודת שלטון איתנה. אך אין בידינו כל פרטים נוספים על העיר.

בשלהי המאה ה-י"א בראשית המאה ה-י' לפנה"ס חרבו בשריפה שורה של ערים משגשגות במישור החוף ובעמקי הצפון כגון תל קסילה שלגדות הירקון, מגידו, יקנעם, בית שאן, תל הדר ותל כנרות (שני האחרונים לחופי הכנרת). אמנם אין במקרא הזכרה של כיבוש אזורי החוף והעמקים, אך עובדה היא כי בימי שלמה אזורים אלו היו חלק מתחום ממלכת ישראל, ועל כן יתכן כי החורבנות האלימים במקומות אלו הם תוצאה של הכיבוש בידי בני ישראל בימי דוד.

קשה לצייר את תמונת ההתיישבות הישראלית בימי דוד, עקב הקושי בהגדרת תאריך מדוייק לשכבות יישוב ולמכלולי ממצאים.10 רק באתרים ספורים נעשו הבחנות המאפשרות, ואף זאת בספק, להבחין בין תקופת דוד לתקופת שלמה. במספר יישובים ניתן להבחין בבנייה שאפשר לראות בה התחלה של תהליך עיור שיילך ויתפתח בתקופת המלוכה. אולם דומה כי יישובים אלו היו מאוכלסים בדלילות ונותרו בהם שטחים פתוחים גדולים. במגידו שכבה VB מציינת, על פי י' ידין, את חידוש היישוב בימי דוד לאחר חורבן העירהכנענית האחרונה (שכבה VIA). שורת בתים הוקמה לאורך שולי התל, כשקירותיהם החיצוניים יוצרים קו הגנה, ללא חומה של ממש. כן לא התגלו ביישוב זה מבני ציבור. בתל קסילה שכבה IX מהווה שיקום חלקי של העיר לאחר החורבן האלים של העיר הפלשתית האחרונה. שטח העיר הצטמצם ונותרו בה שטחים פתוחים נרחבים. הכפרהקטן בחירבת דווארה שליד מכמש המקראית שבנחלת שבט בנימין, היה בעל מיתאר עגול והוקף בחומת סוגרים, בתל באר-שבע שכבה VII מציינת יישוב קטן שמבניו הוקמו סביב שטח מרכזי פתוח. בכל שכבות היישוב האלו ניכר מהפך בתחום התרבות החמרית. התרבות בעלת האופי הכנעני שאיפיינה את יישובי החוף והעמקים בתקופה הקודמת פינתה את מקומה לתרבות חמרית חדשה. מופיעים כלי חרס מטיפוסים חדשים, מחופים חיפוי אדום וממורקים מירוק יד. צורות הכלים והטכניקות החדשות ימשיכו ויתפתחו בתקופה הבאה.

דומה איפוא שהמחצית הראשונה של המאה העשירית לפנה"ס, התואמת את ימי דוד, היתה תקופת מעבר. המידע הארכיאולוגי המצומצם שבידינו רומז על קיום מצודת שלטון מסיבית בירושלים, ועל מהפך באופי ההתיישבות והתרבות החמרית בארץ. קיימות עדויות לכיבוש שטחים בעמקים ובמישר החוף, אך אין בממצא הארכיאולוגי כדי לבסס את הדימוי המקראי של דוד כמייסד אימפריה.

לחלקים נוספים של המאמר:

ימי הממלכה המאוחדת : תמונה ארכיאולוגית
סקירה היסטורית
הארכיאולוגיה של ימי שאול ודוד (פריט זה)
ימי שלמה
דפוסי היישוב ואדריכלות
הישובים בנגב
כתב וכתיבה
תוצאות מסע שישק
השקפות החוקרים על תקופת הממלכה המאוחדת

הערות שוליים :

4. N. Lapp (ed.), The Third Campaign at Tell el-Full: The Excavations of 1964, AASOR vol. 45 (1981), 138pp
זיהוי המבנה המונומנטלי שהתגלה בתל אל פול עם מצודת השלטון של שאול מבוסס על הצעת הזיהוי של האתר עם גבעת שאול, ועל ממצא כלי חרס מן השכבה הקדומה ביותר של קיום הבנין (Period II). אולם יש החולקים על עצם זיהוי האתר עם גבעת שאול ועל מידת הבטחון בקביעת תאריך הבנין. לדעת המחבר, הן הנתונים הגיאוגרפיים-היסטוריים והן אלו הארכיאולוגיים נותנים מידה מרובה של סבירות לזיהוי זה.
5. R.A.S. Macalister & J.G. Duncan, Excavations on the Hill of the Ophel, 1923-1925, Annual of the Palestine Exploration Fund vol. 4 (London 1926), p. 47; K. Kenyon, Digging Up Jerusalem (London 1974), p. 100.
6. יל יגי כ' כהיל וד' טרלר, וכן מחקר של מ' שטיינר במסגרת עיבוד לפרסום מדעי של חפירות ק' קניון.
7. י' שילה, חפירות עיר דוד א', קדם כרך 19 (ירושלים 1984), עמ' יג-יז. D. Tarler & J.M. Cahill, "David, City of.-", ABD vol.2 (New York 1992). pp. 52-67; M. Steiner, "Re-dating the Terraces of Jerusalem", IEJ vol. 44 (1994), pp. 13-20.
8. אילת מזר, "שרידי ארמון דוד בירושלים – מחקר בארכיאולוגיה מקראית", בתוך: חידושים בחקר ירושלים, דברי הכנס השני בעריכת א' פףאוסט (רמת גן 1996), עמ' 20-9
9. "צנור", א"מ כרך ו (ירושלים 1971), עמ' 782, ושם ספרות נוספת.
10. י' אהרוני ובעקבותיו ז' הרצוג שייכו לימי דוד סדרת מיבני ציבור ומפלסי יישוב, לרבות ארמונות 6000 ו-1723 במגידו, שער העיר בדן, ושכבה V בבאר שבע, על השער בעל ארבעת התאים והחומה המאסיבית שלה. השקפה זו התבססה על הנחות יותר מאשר על עובדות ממשיות. ראה י' אהרוני, הארכיאולוגיה של ארץ ישראל (ירושלים 1978), עמ' 185-184. לפרסום השכבות הקודמות לשכבה V בבאר שבע, ראה: Z. Herzog, Beer Sheba II: The Eary Iron Age Settlements (Tel Aviv 1984) הממצאים מבאר שבע שכבה V טרם פורסמו. כלי החרס משכבות VI-V נראים בעיני בני זמנם של תל רסילה שכבות VIII-IX, מן המאה העשירית לפנה"ס. אני מציע לתארך את כל החרס מבאר-שבע שכבה VIII לסוף המאה הי"א לפנה"ס; את שכבה VII למחצית הראשונה של המאה העשירית לפנה"ס; ואת שכבה VI למחצית המאה העשירית לפנה"ס. לפיכך ניתן לייחס את שכבה V לימי שלמה או אף מאוחר מכך. א' בירן, ייחס את שער העיר בתל דן לימי מלכויות ישראל ויהודה, ואין כל סיבה לחלוק על תארוך זה. כלי החרס שהתגלו על רצפות ארמון 6000 בחפירותיו של ידין במגידו (בהכנה לפרסום) מתאימים כמדומה לימי שלמה.

ביבליוגרפיה:
כותר: ימי הממלכה המאוחדת : תמונה ארכיאולוגית - הארכיאולוגיה של ימי שאול ודוד
מחבר: מזר, עמיחי (פרופ')
שם  הספר: דוד מלך ישראל חי וקיים? : הרצאות בכנס בוגרי החוג למקרא של האוניברסיטה העברית, ירושלים
עורכי הספר: ברון, הרצליה; ליפשיץ, אורה
תאריך: 1997
בעלי זכויות : הוצאת סימור בע"מ
הוצאה לאור: הוצאת סימור בע"מ
הערות: 1. מחברי המאמרים בספר: יאיר זקוביץ, אורה ליפשיץ, עמיחי מזר, אלכסנדר רופא.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית