עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > ארכיאולוגיה מקראיתעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > תקופת המלוכה


תקציר
בשנים האחרונות חלק מן ההיסטוריונים של תקופת המקרא מטילים ספק בקיומה של אמפריה ישראלית גדולה בימי דוד ושלמה כמתואר במקרא. גם בתחום הארכיאולוגי קיים ויכוח לגבי תיארוך של ממצאים מתקופה זו.



ימי הממלכה המאוחדת : תמונה ארכיאולוגית
מחבר: פרופ' עמיחי מזר


המקרא הוא המקור הכתוב היחיד לתולדות המלוכה המאוחדת של דוד ושלמה, ולפיכך הוא הבסיס העיקרי לכל מחקר היסטורי של התקופה. בשנים האחרונות אנו עדים למיגוון רחב של דעות בין חוקרי ההיסטוריה של עם ישראל בדבר האמינות ההיסטורית של ספורי המקרא ביחס לתקופה זו. בעוד שעד לעת האחרונה כתיבת ההיסטוריה הישראלית של תקופת המלוכה התבססה על הטקסט המקראי והניחה כי הוא שאב מתעודות קדומות שמקורן בכתבי סופרי חצר שפעלו בחצר המלוכה בירושלים,1 בשנים האחרונות חלק מן ההיסטוריונים של תקופת המקרא מטילים ספק במידת קיומה של אימפריה ישראלית גדולה כפי שהמקרא מתאר את מלכות דוד ושלמה. בין חוקרים אלו קיים מיגוון דעות רחב. חלקם, אותם ניתן לכנות 'מינימלסטים', סבורים כי ממלכת דוד ושלמה היתה ממלכה קטנה, או אף רק "מדינה בהיווצרותה", וכי ההיסטוריוגרפיה המקראית האדירה את תקופת דוד ושלמה מטעמים אידיאולוגיים מעל ומעבר למה שהיתה באמת. אחרים, אותם ניתן לכנות 'ניהיליסטים', מבטלים כליל את מקומם של דוד ושלמה בהיסטוריה הישראלית וטוענים כי הם לא היו אלא דמויות ספרותיות שנוצרו בתקופה מאוחרת.2

המחקר הארכיאולוגי מספק את המקורות היחידים לנתונים בני הזמן, שיכולים להעיד על תרבותה החומרית של הממלכה הישראלית במאה ה-י' לפנה"ס. מחקר זה נותן בידינו כלים למדידת עוצמת היישוב, רמת העיור, קיומה של ארכיטקטורה ממלכתית וכיו"ב נתונים שיש בהם כדי לשמש קריטריונים ללימוד מידת הגיבוש של הממלכה, עוצמתה, ותחום הטריטוריה בו שלטה. הנתונים הארכיאולוגיים עשויים איפוא להיות בעלי חשיבות מכרעת בהערכת מידת הדיוק של ספורי המקרא, אלא שגם פרשנות הנתונים הארכיאולוגיים אינה נעדרת קשיים. ראשית: בידינו נתונים אילמים בלבד המאירים אספקטים שונים של התרבות החומרית, ואילו הכתובות מתקופה זו מעטות ביותר. שנית: הארכיאולוגים חלוקים ביניהם בדבר תאריכם של שכבות יישוב ומבנים מסויימים. קנה המידה לקביעת התאריך הם כלי החרס, ואת אלו ניתן לעתים לתארך במירווח זמן גדול למדי, שיש בו כדי לשנות את המסקנות העולות מן המחקר הארכיאולוגי לגבי פרק זמן מצומצם כמו ימי דוד ושלמה. בשנים האחרונות אנו עדים לוויכוחים ערים בין ארכיאולוגים לגבי שיוך שכבות ישוב ומבנים מסויימים לימי שלמה. בהרצאה זו אביא סקירה ביקורתית של הדעות העיקריות הקיימות במחקר על מיגוון נושאים הקשורים לתקופת הממלכה המאוחדת.3

לחלקים נוספים של המאמר:

ימי הממלכה המאוחדת : תמונה ארכיאולוגית (פריט זה)
סקירה היסטורית
הארכיאולוגיה של ימי שאול ודוד
ימי שלמה
דפוסי היישוב ואדריכלות
הישובים בנגב
כתב וכתיבה
תוצאות מסע שישק
השקפות החוקרים על תקופת הממלכה המאוחדת

הערות שוליים:

  1. א' מלמט, ישראל בתקופת המקרא, (ירושלים תשמ"ד) עמ' 167-2; ב' מזר, "ימי דויד ושלמה" בתוך: ההיסטוריה של עם ישראל: ימי המלוכה – היסטוריה מדינית, בעריכת א' מלמט וי' אפעל (תל אביב תשמ"ב), עמ' 81-62; ב' עודד, "ממלכות ישראל ויהודה", בתוך: ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך שני: ישראל ויהודה בתקופת המקרא, בעריכת י' אפעל עמ' 129-114; J. Bright, A History of Israel, 3rd edition (Philadelphia 1981). pp. 195-228; A Lemaire, "The United Monarchy", in: Ancient Israel, edited by H. Shanks (Washington 1988), pp. 85-108.
    לניתוח חדיש של ההיסטוריוגרפיה המקראית מתוך נקודת מבט פוזיטיביסטית, ראה: B. Halpern, The First Historians (San Francisco 1988), pp. 144-180; 207-280
    לאוסף מאמרים המוקדשים לתקופת הממלכה המאוחדת, ראה: T. Ishida (ed.), Studies in the Period of David and Solomon and Other Essays (Tokyo/Winona Lake 1982).
    גישות חדשות במחקר ספרותי ואידיאולוגי של התקופה ראה אצל י' זקוביץ, דוד – מרועה למשיח (ירושלים 1995); מ' ויינפלד, מיהושע עד יאשיהו (ירושלים תשנ"ב), עמ' 133-100.
  2. מתוך הספרות ההיסטורית המודרנית על תקופת דוד ושלמה נזכיר רק כמה עבודות. מבין 'המינימליסטים': J.M. Miller & J.H. Hayes, A History of Ancient Israel and Judah (Philadelphia 1986), pp. 149-217; N.P Lemche, Ancient Israel: A New History of Israelite Society (Schffield 1988), pp. 139-143; Th.L. Thompson, Early History of the Israelite People From the Written and Archaeological Sources, SHANE. vol. 4 (Leiden 1992), pp. 401-415; G. Ahlstrom, The History of Ancient Palestine from the Palaeolithic Period to Alexander's Conquest, JSOTSupp. vol. 146 (Sheffield 1993), pp. 455-542
    מבין 'הניהיליסטים': P.R. Davies, In Search of Ancient Israel, JSOTSupp. vol 148 (Sheffield 1992)
  3. מאמר זה מהווה עידכון וכתיבה מחודשת של תרגום עברי שנעשה על ידי עדי גינזבורג-הירש לפרק בספרו של המחבר: A. Mazar, The Archaeology of the Land of the Bible (New York 1990), pp. 368-402

ביבליוגרפיה:
כותר: ימי הממלכה המאוחדת : תמונה ארכיאולוגית
מחבר: מזר, עמיחי (פרופ')
שם  הספר: דוד מלך ישראל חי וקיים? : הרצאות בכנס בוגרי החוג למקרא של האוניברסיטה העברית, ירושלים
עורכי הספר: ברון, הרצליה; ליפשיץ, אורה
תאריך: 1997
בעלי זכויות : הוצאת סימור בע"מ
הוצאה לאור: הוצאת סימור בע"מ
הערות: 1. מחברי המאמרים בספר: יאיר זקוביץ, אורה ליפשיץ, עמיחי מזר, אלכסנדר רופא.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית