עמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > העמקים > עמק החולהעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > מים ונחליםעמוד הבית > ישראל (חדש) > תשתיות > מים > מקורות מים טבעיים > כנרת ונגר עילי
יד יצחק בן-צבי


תקציר
ייבוש החולה היה אחד הגורמים העיקריים לירידת איכות מי הכינרת. המאמר סוקר את פרויקט הייבוש, ומנתח את התוצאות והנזקים שנגרמו בגינו.



אגם הכינרת : ייבוש החולה והצפתה מחדש
מחבר: פרופ' חיים גבירצמן


מבנה עמק החולה: עמק החולה מוגבל בהעתקים גבוהים, במזרח - רמת הגולן, ובמערב - הרי נפתלי. בדרומו מוגבל העמק ברמת כורזים הגבוהה ממנו, אך הירדן מנקז את העמק דרומה דרך אפיק צר שהתחתר בין רמת כורזים לבין רמת הגולן. התנועות לאורך שברי בקע ים המלח (התנועות הטקטוניות) גורמות לשקיעת התשתית הסלעית של העמק. לעומתם תהליכי הסחיפה ממלאים את העמק בסחף. שינויים בקצב התהליכים יצרו בעבר מצבים שבהם העמק לא התנקז דרומה. נוסף על כך התפרצויות געשיות ברמת הגולן וזרימת קילוחי לבה לתוך אפיק הירדן חסמו לפעמים את זרימת המים בתוכו. "הסתימות" נפתחו לאחר זמן בגלל התחתרות הנהר לאחור, ואגם החולה והביצות נוצרו ונעלמו לסירוגין. שטח האגם ושטח הביצות השתנו במהלך הפלייסטוקן (תקופה של מיליון השנים האחרונות) בגלל שינויים אקלימיים בתקופות הקרחוניות והבין-קרחוניות. באגם שקע בדרך כלל חוואר ובביצות הצטברה אדמת כבול. בקידוחים רדודים בעמק החולה מוצאים חילופין של חוואר וכבול בצורת אצבעות המעידות על שינויים בהשתרעות האגם. אדמת הכבול עשירה במיוחד בגופרית (המגיע ל - 2% מהמשקל הכולל). הכבול נוצר מכיוון שקצב החמצון אינו מספיק לסלק את כל החומר האורגני הנוצר בביצות.

פרויקט הייבוש: בתחילת המאה העשרים, היו בעמק החולה 13 קמ"ר אגם ועוד 47 קמ"ר ביצות עונתיות שהשתרעו מצפון לאגם. האזור היה מכוסה בצמחיית גומא פפירוס. תנודות מפלס מי התהום בשיעור של 1.5 מ' בין שיא הקיץ לשיא החורף שינו את שטח הביצות בין 8,000 ל - 47,000 דונם. פרויקט ייבוש החולה שנעשה בשנים 1959-1951, תרם 60,000 דונם קרקע חקלאית המעובדת באינטנסיביות. בקצה הדרומי של העמק הושארו 3,000 דונם של שמורה טבעית, ועדיין מוצאים בה גומא פפירוס. הייבוש נעשה על ידי חפירת שתי תעלות ניקוז גדולות והעמקת אפיק הירדן שאפשרו זרימת מים חופשית דרומה והורידו את מפלס מי התהום בעמק. מבחינת משק המים, ייבוש עמק החולה הקטין את שטח פני המים החשופים לאטמוספרה והוריד את איבוד המים בהתאדות. ההערכה המקובלת היא שלפני הייבוש הסתכם האידוי בעמק ב - 68 מלמ"ש ולאחריו 40 מלמ"ש בלבד.

בעיות אדמת הכבול: אדמת הכבול, העשירה בחומר אורגני, שנחשפה לאטמוספרה בעקבות הייבוש התחמצנה בקצב מזורז והתרכובות האורגניות שבה התפרקו. הקרקע היבשה, שהידלדלה בתכולת החומר האורגני, איבדה את חוזקה המכני והתפוררה. כשהתרחשו משבי רוח עזים, בעיקר בתנאי שרב (שבו שלטת רוח מזרחית שעצמתה חזקה), התרומם אבק רב לאוויר ונישא ברוח והקרקע נסחפה. אדמת הכבול איבדה את נפחה והצטמקה, הן ישירות מהייבוש ומירידת תכולת המים והן בעקיפין בשל סחיפת הרוח, ופני השטח שקעו בהדרגה. תהליך החמצון שהוא תהליך אקסו-תרמי (פולט חום) גרם לפעמים להתלקחות ספונטנית תת-קרקעית שנמשכה לפעמים כמה חודשים. מאמצים רבים הושקעו בכיבוי השרפות אך ללא הצלחה. הקרקע השרופה איבדה ממשקלה ומנפחה ושקעה עוד, וחומרי המזון שבתוכה הידלדלו. בסך הכול שקעו פני השטח בממוצע בקצב של כ – 10 ס"מ בשנה. במרכז העמק הגיעה השקיעה עד ל – 7-6 מ' בהשוואה למפלסה מיד לאחר הייבוש. שקיעת פני השטח יצרה בסיס ניקוז נמוך למים, וכדי למנוע את הצפת השטח היה צורך בהעמקת תעלות הניקוז מפעם לפעם.

התפרקות החומר האורגני במשך הקיץ העשירה את הקרקע בתרכובות חנקן (אמוניום וחנקה). ובחורף, בזמן הרטבת הקרקע, נשטפו תרכובות החנקן לתעלות הניקוז והם זרמו לכינרת בזמן השיטפונות. אדמת הביצה המיובשת הפכה המקור עיקרי של חומרי זיהום לכינרת. תרכובות החנקן שהצטברו בכינרת שימשו חומר מזון וזירזו את גידול האצות ואת התרבות בעלי החיים הניזונים מהם. במשך הזמן התברר שייבוש החולה הוא הגורם העיקרי לירידת איכות מי הכינרת.

בשנות השמונים התגלו בעיות קשות בפוריות הקרקע בעמק החולה. הקרקע שהתחמצנה הידלדלה בחומרי המזון שבה (בעיקר מיקרו-נוטריאנטים) וגדל הצורך בדישון. מוליכותה ההידראולית הנמוכה של הקרקע הצטרפה למגרעות והקשתה על העיבוד החקלאי. במשך השנים ננטשו 5,000 דונם. הזנחת הקרקע המריצה חמצון נוסף ושפיעת חומרי מזון לכינרת.

במבט לאחור, המטרה להכשרת קרקע להתיישבות על חשבון הביצות הוגשם, ואכן עד היום את מרבית השטח מעבדים הקיבוצים והמושבים באזור. עם זאת תהליכי ההרס שהתפתחו בהדרגה הביאו את הרשויות לחשיבה מחודשת. מחקר הידרולוגי, חקלאי ואקולוגי ללימוד בעיות אדמת הכבול החל בשנות השבעים והתגבר עם הזמן. המסקנה הייתה שיש לשקם את העמק, והוצעו כמה רעיונות ותכניות. במהלך שנות מחקר התבררו כמה תהליכים, כדלהלן:

א. התכונות ההידראוליות של הכבול נקבעו במעבדה
(1977, Dasberg and Neuman) ומשטר הזרימה התת-קרקעי נחקר בשדה (1977 ,Dasberg and Neuman). הממצא העיקרי היה שמי התהום בעמק החולה יוצרים מערכת ארטזית. במילים אחרות, מי התהום מצויים בלחץ גדול יותר ככל שמעמיקים, ולכן באופן טבעי הם שואפים לזרום כלפי מעלה, אל פני השטח. לכן תוצרי הפירוק של אדמת הכבול מגיעים לפני השטח ובזמן שיטפונות החורף הם זורמים לכינרת.

ב. תהליך הניטריפיקציה (חמצון אמוניה לחנקה) והדה- ניטריפיקציה (חיזור חנקה לגז חנקן) נבחנו כמותית כדי לאתר את הגורמים המשפיעים על קצבם. נמצא שבאמצעות המטרה על קרקעות יבשות ניתן להקטין את קצב יצירת החנקות (1978 Avnimelech et al), וכן נמצא שגידולי מספוא מסוימים צורכים חנקן באופן מוגבר וכך מונעים את שטיפתו לכינרת (1978 ,Levin and Leshem).

ג. נמצא שהדרך הטובה ביותר לעצור את תהליכי ההרס היא בשליטה על מפלס מי התהום. ההמלצה הייתה לשמור על מפלס מי התהום בעומק 120 ס"מ בקיץ ולאפשר למפלס להתרומם לאחר הגשמים עד לעומק של 60 ס"מ בחורף. כך ניתן יהיה לשמור על הקרקע רטובה ולהקטין את פירוק החומר האורגני למינימום.

ד. מחקרים נוספים, שאינם קשורים בהכרח למשק המים, הביאו לשיפורים בשיטות העיבוד, שיטות ההשקיה, שימוש בחומרי הדישון, והתאמת זנים.

ההצפה המחודשת - האגמון: פרויקט הצפת החולה, שהחל בשנת 1994, נועד לשקם את הקרקעות הנותרות באמצעות שליטה על מפלס מי התהום באופן שהשטח ינוקז בחורף ויימנע מהתייבשות בקיץ. המטרה השנייה הייתה למנוע ניקוז מים עתירי חנקן לכינרת. המטרה השלישית הייתה פיתוח תיירות בהכשרת 5,000 דונם פארק (בשטח שננטש) ובתוכו 1,100 דונם אגם מחודש (שחם, 1994). לצורך הפרויקט שוקם אפיקו המקורי של הירדן, נחפרו מחדש תעלות ניקוז ונבנו בהם סכרים רבים כדי שאפשר יהיה להכניס ולהוציא מים כנדרש ולשמור על מפלס מים אופטימלי. המים עתירי החנקות המנוקזים מהעמק נאספים למאגר עינן ומטופלים (עם מי הביוב של קריית שמונה) עבור השקיה בגליל העליון המזרחי. האגם הקטן במרכז נקרא "אגמון" משתי סיבות: האחת מכיוון שהוא אגם קטן, והשנייה על שם אחד ממיני הצמחים הטיפוסיים.

עם התחלת פרויקט השיקום, הוקם צוות מחקר בין-תחומי כדי לבצע ניטור שוטף וכדי להתגבר על בעיות העלולות להתעורר במהלך השיקום (לבנון וחב', 1994). החוקרים בדקו את האפשרות לאכלוס מחודש של מיני צמחים ובעלי חיים שנכחדו מן העמק. הצוות עקב אחר המערכת האקולוגית שהתפתחה ובחן את איכות המים באגמון ובסביבתו (מרקל וחב', 1997). המחקרים הבהירו אף את המנגנונים הכימיים, הפיזיקליים והביולוגיים שגרמו לשינויים באיכות המים ולהופעתם או הסתלקותם של מיני צמחים ובעלי חיים.

במבט לאחור, המטרות העיקריות של פרויקט ייבוש הביצות בעמק החולה הוגשמו (אבנימלך, 1994). אכן נוצרו מקורות פרנסה ומרבית השדות מניבים תוצרת חקלאית עד היום. מאידך, המתכננים לא היו מודעים לתהליכים הכימיים והפיזיקליים שהתרחשו בקרקעות הכבול, ונזקים רבים נגרמו לקרקעות ולכינרת. למזלנו, התהליכים הם הפיכים והמעוות תוקן. הטוענים שההצפה המחודשת מוכיחה שפרויקט ייבוש החולה היה משגה, אינם קולעים לאמת. עם זאת, בראייה קדימה, כל פרויקט פיתוח במשק המים ראוי שילווה במערכת ניטור כדי לזהות נזקים בשלבים הראשונים. בפרויקט ייבוש החולה התגלו הנזקים רק לאחר 15 - 20 שנה ורק אז התעוררו לטפל בבעיה.

קראו עוד:

אגם הכינרת : הקדמה
אגם הכינרת : מאזן המים, שאיבות ומפלסים
אגם הכינרת : זרמים פנימיים באגם
אגם הכינרת : מליחות הכינרת
אגם הכינרת : תהליכי זיהום
אגם הכינרת : ייבוש החולה והצפתה מחדש (פריט זה)

מקורות ספרות

  1. אבנימלן י', 1994. "החולה - ייבוש הצפה ומה הלאה?", אקולוגיה וסביבה, 1, עמ' 230-229.
  2. אסולין ש' ושאו מ', 1993. השפעת מדיניות תפעול הכינרת על כמות השאיבה ועל מליחות המים באגם, "מקורות" חברת מים בע"מ, חבל הירדן.
  3. אסולין ש', שאו מ' ורום מ', 1994. השפעת היקפי ההטיה וההתפלה של המעיינות המלוחים על מליחות המים בכינרת ועל תוספת המים למערכת הארצית, "מקורות" חברת מים בע"מ, חבל הירדן.
  4. ארן י', 1978. "תרומת חומרי מזון מבריכות דגים לכינרת", אבנימלך י', לחר מ', היימן ת', גל י' ורימון א' (עורכים), כינרת האגם ואגן ההיקוות, מינהלת הכינרת, עמ' 96 - 97.
  5. ברגר ד' ושאו מ', 2001. מאזני המים המלח והאנרגיה של הכינרת לשנת 2000/1999, מקורות, יחידת אגן ההיקוות.
  6. ברמן ט', ברנר ת' ודובינסקי צ', 1983. "הכינרת - מבט לימנולוגי", שמואלי א', סופר א' וקליאוט נ' (עורכים), ארצות הגליל, א, תל אביב: פרסומי "ארץ", עמ' 152-135.
  7. גבירצמן ח', 2000. "מודלים כמותיים לחישוב קצב כניסת תמלחות לכינרת", הנדסת מים נוזלים והשקיה, 7, עמ' 19 - 31.
  8. גופן מ', 1978. "הבסיס המדעי לתפעול הכינרת", מדע, לא, עמ' 310-281.
  9. גופן מ', 1991. "מבנה המערכת האקולוגית ואיכות המים בכינרת", מים והשקיה, 299, עמ' 26-13.
  10. גופן מ' וגל י', 1992. ספר הכינרת, משרד הביטחון ומנהלת הכינרת.
  11. גופן מ' ונישרי ע', 1997. "פריחת אצות כחוליות בכינרת", אקולוגיה וסביבה, 4, עמ' 14-11.
  12. גייפמן י', 1992. "הערכת שינויים בכינרת - חורף 1992", בן-צבי א' וגלעד ד' (עורכים), האירועים ההידרולוגיים בחורף תשנ"ב (1991/2), ירושלים: נציבות המים, עמ' 60-56.
  13. המברייט ד' וזהרי ת', 1995. "ההיסטוריה של שינויי המפלס בכינרת", אקולוגיה וסביבה, 2, עמ' 100-97.
  14. השרות ההידרולוגי, 2000. התפתחות ניצול ומצב מקורות המים בישראל עד סתיו 1999, ירושלים: נציבות המים, דו"ח 0793 - 1093 - ISSN.
  15. זהרי ת' והמברייט ד', 1995. מצב הידע הקיים לגבי השלכות אפשריות של הורדת מפלס המינימום של הכינרת ל - 214- מ', המעבדה לחקר הכינרת, חקר ימים ואגמים, טבחה, דו"חות חיא"ל.
  16. זהרי ת', גל ג' ואימברגר י', 2000. "פיתוח מערכת מודלים לכינרת", ניטור ומחקרי כינרת, דו"ח פעילות המעבדה לשנת 1999, המעבדה לחקר הכינרת, חקר ימים ואגמים, דו"ח חיא"ל T10/2000, עמ' 47-41.
  17. כהנוביץ' י' ומירו פ', 1973. הזרימות המלוחות לכינרת, תל אביב, תה"ל 01/73/26.
  18. לבנה מ', 1994. "ייבוש החולה", אקולוגיה וסביבה, 1, עמ' 219-211.
  19. לבנון ד', זהרי ת', והמברייט ד', 1994. "המחקר המלווה את פרוייקט שיקום החולה", אקולוגיה וסביבה, 1, עמ' 225- 228.
  20. מרקל ד', ביין ע', שש א' ולזר ב', 1997. תהליכים ביוגאוכימיים בכבול החולה המוצף (אגם אגמון), ירושלים: המכון הגאולוגי, דו"ח 051/17/97.
  21. ניב ד', 1978. "הגיאולוגיה של הכינרת", אבנימלך י', לחר מ', היימן ת', גל י' ורימון א' (עורכים), כינרת האגם ואגן ההיקוות, מינהלת הכינרת, עמ' 26-15.
  22. סוקניק א', 2001. "המלצות לתפעול הכינרת בשנת 2001", אגמית, 149, עמ' 10-7.
  23. סימון א' וקרני מ', 1976. מאזן מלח של הכינרת לשנת 1974/5, תל אביב: תה"ל 01/76/33.
  24. סימון א' וקרני מ', 1978. מודל ראשוני לדימוי וחיזוי המליחות בכינרת, תל אביב: תה"ל 01/78/37.
  25. פולינגר א', 1978. "הפיטופלנקטון בכינרת", אבנימלך י', לחר מ', היימן ת', גל י' ורימון א' (עורכים), כינרת האגם ואגן ההיקוות, מינהלת הכינרת, עמ' 68 - 72.
  26. צרויה ס', 1978. "רוח טמפרטורה מים ותנועה באגם הכינרת: דגם כללי", כינרת האגם ואגן ההיקוות, מינהלת הכינרת, עמ' 56- 61.
  27. רוזנטל א', 1981. ההידרוגאולוגיה וההידרוגאוכימיה של עמקי בית שאן חרוד ומחולה, ירושלים: דו"ח השרות ההידרולוגי 2/1981.
  28. שחם ג', 1994. פרויקט החולה - "דינמיקה של התערבות האדם בטבע", אקולוגיה וסביבה, 1, עמ' 224-221.
  29. Assouline, S., 1993. "Estimation of lake hydrological budget using the simultaneuse solution of water, heat and salt balance by kalman filtering approach: Application to Lake Kinneret", Water Resources Research, 29, pp. 3041-3048.
  30. Avnimelech, , Y.,Dasberg, S., Harpaz, A. and Levin I., 1978. "Prevention of nitrate leakage from the Hula Basin in Israel: A case study in watershed management", Soil Science, 125, pp. 233-239.
  31. Ben-Avraham, Z., Amit, G., Golan, E. and Begin Z.B., 1990. "the bathymetry of Lake Kinneret and its structural significance", Israel Jurnal of Earth Science, 39, pp. 77-84.
  32. Bergelson, G., R. Nativ, and A. Bein, 1999. "Salinization and Dilution history of ground water discharging into the Sea of Galilee, the Dead Sea transform, Israel", Applied Geochemistry, 14, pp. 91-118.
  33. Brman, T., Stone, L., Yacobi, Y.Z., Kaplan, B., Schlichter, m., Nishri, A. and Pollinger, U., 1995. "Primary production and phytoplankton in Lake Kinneret: A long-term record (1972-1993)", Limnology and Oceanography, 40, pp. 1064-1076.
  34. Beyth, M., Gavrieli, I., Anati, D. and Katz, O., 1993. "Effects of the December 1991 – may 1992 floods on the dead sea vertical structure", Israel Jurnal of Earth Sciences, 42, pp. 45-48.
  35. Dasberg, S. and Neunan, S.P., 1977. "Past hydrology in the Hula basin, Israel: 1, Properties of peat", Jurnal of hydrology, 32, pp. 219-239.
  36. Dror, G. and Ronen, D., 1998. "Use of piezometers for calculation of vertical specific discharge in bottom sediments of Lake Kinneret, Israel", Israel Jurnal of Earth Sciences,47, pp. 121-125.
  37. Garven, G., 1995. "Continental scale groundwater flow and geologic processes", Annual Review of Earth and Planetary sciences, 23, pp. 89-117.
  38. Goldman, M., Hurwitz, S., Gvirtzman, H., Rabinowich, B. and Rotshtein, Y., 1996. "Application of marine time domain electromagnetic method in lakes: The Sea of Galilee, Israel", Eurpean Jurnal of Environmental and Engineering Geophysics, 1, pp. 125-138.
  39. Goldshmidt, M.J., Arad, A. and Neev, D., 1967. "the mechanism of saline springs in the Lake Tiberias depression", Geological Survey of Israel Bulletin, 45
  40. Gophen, M., Smith, V.H., Nishri, A. and threlkeld, T., 1999. "Nitrogen deficiency, phosphorus sufficiency and the invasion of Lake Kinneret, Isreal, by the N2-fixing cyanobacterium Aphanizomenon ovalisporum", Aquatic Sciences, 61, pp. 293-306.
  41. Gophen, M. 2000. Lake Kinneret (Israel) ecosystem: Long-term instability or resiliency?" water, Air and Soil Pollution, 123, pp. 323-335.
  42. Gvirtzman, H., Garven, G. and Gvirtzman, G., 1997a. "Thermal anomalies associated with forced and free convective groundwater systems at the Dead-Sea Rift Valley", Geological society of America Bulletin, 109, pp. 1167- 1176.
  43. Gvirtzman, H., Garven, G. and Gvirtzman, G., 1997b. "Hydrological modeling of saline hot springs at the sea of Galilee, Israel", Water Resources Research, 33, pp. 913-926.
  44. Hall, J.K., 2000. Orthographic Satellite Imagery Covrage Israel and Adjacent Areas, Sheet 14, Report GSI/17/2000, Geological Survey of Israel, Jerusalem.
  45. Hadas, O., Pinkas, R., Delphine, E., Vardi, A., Kaplan, A. and Sukenik, A., 1999. "Limnological and ecophysiological aspects of Aphanizomenon ovalisporum bloom in Lake Kinneret , Israel", Journal of Plankton Research, 21, pp. 1439-1453.
  46. Hurwitz, S., Goldman, M., Ezersky, M. and Gvirtzman, H., 1999. "geophysical (TDEM) delineation of a shallow brine beneath a fresh-water lake, the Sea of Galilee, Israel", Water Resources Research,35, pp. 3631-3638.
  47. Hurwitz, S., Lyakhovsky, v. and Gvirtzman, H., 2000a. "Transient salt transport modeling of a shallow brine beneath a fresh water lake, the Sea of Galilee", Water Resources Research, 36, pp. 101-107.
  48. Hurwitz, S., Lyakhovsky, v. and Gvirtzman, H., 2000b, "transiet groundwater-lake interaction in a continental rift: Sea of Galilee, Israel", Geological society of America Bulletin, 112, pp. 1694-1702.
  49. Kafri, U. and Arad, A., 1979. "Current subsurface intrusion of Mediterranean Seawater: A possible source of groundwater salinity in the rift valley system", Israel Journal of Hydrology, 44, pp. 267-287.
  50. Levin, I. and Leshem, I., 1978. "Using forage crops to reduce nitrate accumulation in Hula peat soils", Plant and Soil, 11, pp. 419-426.
  51. Mazor, E., and F. Mero, F., 1969. "The origin of the Tiberias – No'it mineral water association in the Tiberias – Dead Sea Rift Valley", Israel Journal of Hydrology,7, pp. 318-333.
  52. Neuman, S.P. and Dasberg, S., 1977. "Peat hydrology in the Hula basin, Israel: 2, Subsurface flow regime", Israel Journal of Hydrology, 32, pp. 241-256.
  53. Person, M., Raffensperger, J.P., Ge, S. and Garven, G., 1996. "Basin scale hydrogeologic modeling", Reviews of Geophysics, 34, pp. 61-87.
  54. Rimmer, A., Hurwitz, S. and Gvirtzman, H., 1999. "Spatial and temporal characteristics of saline springs: Sea of Galilee, Israel", Groundwater, 37, pp. 663-673.
  55. Serruya, C. (ed.), 1978. Lake Kinneret Monographiae Biologicae, 32, The Hague: Dr. Junk Publishers.
  56. Simon, E. and Mero, F., 1992. "The salination mechanism of Lake Kinneret", Journal of Hydrology, 138, pp. 327-343.
  57. Starinsky, A., Katz, A. and Levitte, D., 1979. "Temperature composition depth relationship in the rift valley hot springs: Hamat Gader, northen Israel", Chemical Geology, 27, pp. 233-244.
  58. Stiller, M., 1994. "The chloride content in pore water of Lake Kinneret sediments", Israel Journal of Earth Science, 43, pp. 179-185.
ביבליוגרפיה:
כותר: אגם הכינרת : ייבוש החולה והצפתה מחדש
שם  הספר: משאבי המים בישראל : פרקים בהידרולוגיה ובמדעי הסביבה
מחבר: גבירצמן, חיים (פרופ')
תאריך: 2002;תשס"ג
בעלי זכויות : יד יצחק בן-צבי
הוצאה לאור: יד יצחק בן-צבי
הערות: 1. ספר זה יוצא לאור בסיוע: נציבות המים - משרד התשתיות הלאומיות; המשרד לאיכות הסביבה; האוניברסיטה העברית בירושלים; המנהל למשק המים ברשויות המקומיות, משרד הפנים.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית