החוקר זיגמונד מובינקל מצא קשר בין עשרת הדיברות לבין סוג מזמורים המכונים אצלו "ליטורגיות כניסה": תהלים ט"ו, כ"ד וכן ישעיה ל"ג 15-14. 16 מזמורים אלה מתנים את הכניסה והשהות בבית ה' בהתנהגות מוסרית כגון ניקיון כפיים ותום לב; הימנעות מלשון הרע, משבועת שקר ומביזוי קרוב ורע; כיבודם של יראי ה'; וכן הימנעות מקבלת שוחד או לקיחת נשך. שלושת המזמורים פותחים בשאלה דומה: "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו?" (תהלים כ"ד 3), "מי יגור באהלך? מי ישכן בהר קדשך?" (תהלים ט"ו 1), "מי יגור לנו אש אוכלה? מי יגור לנו מוקדי עולם?" (ישעיה ל"ג 14). לדעת מובינקל שאלות אלה משקפות את תפקידם הטקסי של המזמורים בטקסי הכניסה למקדש. הוא סבור כי בתקופות מאוחרות יותר, ובהשפעת הנבואה, הופקעו הדרישות המוסריות מן הפולחן, וכך נסללה הדרך לגיבושם של עשרת הדיברות באוסף שבידינו.
אולם למען האמת אין הצדקה להשוואתן של יצירות מזמוריות אלה לעשרת הדיברות. המזמורים מעלים אך ורק תביעות מוסריות מופשטות, ואינם מזכירים איסורים קונקרטיים (רצח, ניאוף או גניבה) כפי שתובעים עשרת הדיברות. בניגוד לאופיים הדתי והלאומי של עשרת הדיברות, הרי המזמורים ניצבים במישור אוניברסליסטי לחלוטין. כפי שהראיתי במקום אחר,17 מזמורים אלה באים להגדיר מיהו ה"צדיק" הזכאי להתגורר באוהלו של אלוהים, ואין הם מתעניינים באדם הרגיל. דרישות מוסריות מעין אלה מצאנו גם במזוזותיהם של שערי המקדשים במצרים, ויש להניח שזהו ההסבר להתמקדותן של פתיחות המזמורים בנושא המגורים בהר הקודש, באוהלו של האל וכיוצא באלה. דרישת המזמורים להתנהגות מוסרית מנוסחת בהפשטה מכלילה ולא כמערכת חובות המוטלת על כל אדם מישראל, ובזאת הם שונים לא רק מעשרת הדיברות אלא גם מן המערכות המקבילות בויקרא י"ט ובפרקים י"ח ו-כ"ב בספר יחזקאל.
לחלקים נוספים של המאמר:
מקורות מקבילים לעשרת הדיברות: א
מקורות מקבילים לעשרת הדיברות: ב
מקורות מקבילים לעשרת הדיברות: ג
מקורות מקבילים לעשרת הדיברות: ד
מקורות מקבילים לעשרת הדיברות: ה (פריט זה)
מקורות מקבילים לעשרת הדיברות: ו
מקורות מקבילים לעשרת הדיברות: ז
הערות:
16. S. Mowinckel, Le Décalogue, Paris 1927.
17. במאמרי שצוין לעיל, הערה 14.
