עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > נבואה > יחזקאלעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > חוק וחברה במקרא > עשרת הדיברות
הקיבוץ המאוחד


תקציר
חלק זה של המאמר דן בשתי מקבילות בספר יחזקאל שנראה שבנויות על עשרת הדברות אך מרחיבות אותן ומעצבות אותן בהתאם למגמת הנבואה: יחזקאל י"ח ויחזקאל כ"ב.



מקורות מקבילים לעשרת הדיברות : ד
מחבר: פרופ' משה ויינפלד


שני אוספים אחרים של חובות יסוד דתיות ומוסריות מצויים בנבואת יחזקאל. פיסקה אחת עוסקת בצדיק העושה משפט וצדקה:

5ואיש כי יהיה צדיק, ועשה משפט וצדקה:
6אל ההרים לא אכל, ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל;
ואת אשת רעהו לא טמא, ואל אשה נדה לא יקרב;
7ואיש לא יונה, חבלתו חוב ישיב, גזלה לא יגזל;
לחמו לרעב יתן, ועירם יכסה בגד;
8בנשך לא יתן, ותרבית לא יקח;
מעול ישיב ידו, משפט אמת יעשה בין איש לאיש;
9בחקותי יהלך, ומשפטי שמר לעשות אמת –
צדיק הוא, חיה יחיה, נאם ה' אלהים.
(יחזקאל י"ח 9-5; השוו פס' 17-15)

אף על פי שבפרטים מסוימים חופפים דברי יחזקאל לעשרת הדיברות (עבודת אלילים, גילוי עריות, חמידה), יש להודות כי הנביא מחדש כאן חידוש עקרוני והוא הצד המוסרי הפעיל, הבא לידי ביטוי במתן צדקה (מזון וביגוד לנזקקים). יסוד זה איננו מופיע כלל בספרות התורה אלא רק בספרות הנבואה (ראו עוד, למשל, ישעיה נ"ח 7) ובספרות החוכמה. ועם זאת, יחזקאל איננו דן בחובות אנושיות בסיסיות, שהרי איננו טורח להזכיר את איסור הרצח, וכנגד זאת הוא מתייחס ללקיחת נשך ותרבית ולעשיית משפט צדק – עניינים המיועדים לבעלי רכוש או לשופטים, אך לא לכל אדם. יתירה מכך, לצד ענייני מוסר מוצאים אנו כאן גם ענייני פולחן (אכילה אל ההרים) ונושאי טומאה וטהרה (משכב עם אשה נידה) שאין להם זכר בעשרת הדיברות.

הרשימה פותחת ומסיימת בהגדרת מעלותיו של האיש הנמנע מכל העבירות הללו: "ואיש כי יהיה צדיק ועשה משפט וצדקה ... צדיק הוא חיה יחיה" (פס' 5, 9). הנושא הוא אפוא מידותיו של הצדיק, שלא רק נמנע ממעשים רעים, אלא נוהג כדין ומיטיב עם העניים. מבחינה זו דומה הרשימה שלפנינו לרשימות של מידות מוסריות ודתיות אשר נזכרות במזמור ט"ו וכן במזמור כ"ד (ראו להלן). אלו הן התכונות הנדרשות מן האדם המבקש לבוא בתחומי המקדש ולהתקרב אל בוראו.14 רשימה זו מאופיינת בפרטנותה, בניגוד לניסוחם הנחרץ והנמנע מפירוט של עשרת הדיברות.

אוסף שני שיש לו קווי דמיון לרשימה הקודמת מצוי ביחזקאל כ"ב:

6הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך דם
7אב ואם הקלו בך,
לגר עשו בעשק בתוכך,
יתום ואלמנה הונו בך,
8קדשי בזית,
ואת שבתתי חללת,
9אנשי רכיל היו בך למען שפך דם,
ואל ההרים אכלו בך,
זמה עשו בתוכך,
10עדות אב גלה בך,
טמאת הנדה ענו בך,
11ואיש את אשת רעהו עשה תועבה,
ואיש את כלתו טמא בזמה,
ואיש את אחתו בת אביו ענה בך,
12שחד לקחו בך למען שפך דם,
נשך ותרבית לקחת,
ותבצעי רעיך בעשק,
ואתי שכחת, נאם ה' אלהים.
(יחזקאל כ"ב 12-6)

רשימה זו כוללת עניינים נוספים המקבילים לעשרת הדיברות: כיבוד הורים (פס' 7א), חילול שבת (פס' 8ב), שפיכת דם (פס' 9א) וגילוי עריות (פס' 10א, 11). לצידם מוצבים הונאה (פס' 7ב), שוחד (פס' 12א), נשך ותרבית (פס' 12ב), וכן עניינים שבקדושה ובפולחן (פס' 8א, 9ב) וטומאה וטהרה (פס' 10ב). למעשה, יש בדברים אלה חפיפה במידה רבה לאמור בויקרא י"ט. הדמיון ניכר מייד בפתיחותיהם של שני מקורות אלה, המתייחסות שתיהן לנושא כיבוד ההורים (ויקרא י"ט 3; יחזקאל כ"ב 7א). לאחר דברי התוכחה על עושק הגר ועל הונאת היתום והאלמנה (ויקרא י"ט 34-33; יחזקאל כ"ב 7ב), אנו קוראים אצל יחזקאל "קדשי בזית ואת שבתתי חללת" (כ"ב 8), ואין זו אלא עבירה על הצו "את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו" (ויקרא י"ט 30; המונח "מקדש" איננו מכוון בהכרח לבית-המקדש, אלא הוא עשוי להתייחס לחפצי קודש ופולחן. ראו, למשל, ויקרא כ"א 23, או במדבר י"ח 29), וראוי לשים לב לציטוט על דרך התצלובת. זיקה ישירה מעין זו ניתן לאתר עוד בכתוב "אנשי רכיל היו בך למען שפך דם" (יחזקאל כ"ב 9א), אשר מבאר את הצו "לא תלך רכיל בעמיך, לא תעמד על דם רעך" (ויקרא י"ט 16), שעניינו הלשנה המסכנת חיי אדם. שפיכות הדמים כאן, אין כוונתה רצח ממש, אלא פעולות של המנהיגים המובילות למוות. ההקבלה בין שני הכתובים חשובה, משום שויקרא י"ט 16 משובץ בתוך שורת חוקים הדנים בשופטים (פס' 16-15), ומתייחס לשופטים שעשויים להסתמך על רכילות וכך יביאו לידי שפיכות דמים; אף הפסוק ביחזקאל כ"ב 9 מתייחס למנהיגי העם.15

בדומה לויקרא י"ט, מצויים כאן ענייני פולחן, טומאה וטהרה שאינם נזכרים בעשרת הדיברות מצד אחד, ובדומה ליחזקאל י"ח, הרשימה מונה גם ענייני נשך, תרבית ושוחד מצד שני. עניינים אלה מיועדים לאוזניהם של בעלי ממון ומעמד ציבורי ולא לכל אדם מישראל, שהוא נמענם של עשרת הדיברות. והנביא אף קובע במפורש כי ברשימת החטאים הוא מתכוון ל"נשיאי ישראל" (פס' 6א). אין צריך לומר שגם ניסוחם של החטאים הנמנים ברשימה שלפנינו איננו תמציתי כניסוחם של עשרת הדיברות, אלא הוא מרחיב בפרטים ובהגדרות. ניתן להניח כי בדומה לויקרא י"ט – ומתוך זיקה ישירה אליו – גם רשימה זו נשענת על עשרת הדיברות, אך הנביא מרחיב את תוכחתו הרבה מעבר לתחומו של המיגבש והתאימו למציאות המיוחדת ההולמת את התנהגותם של נשיאי ישראל, שאליהם נתכוון בדבריו.

לחלקים נוספים של המאמר:
מקורות מקבילים לעשרת הדיברות: א
מקורות מקבילים לעשרת הדיברות: ב
מקורות מקבילים לעשרת הדיברות: ג
מקורות מקבילים לעשרת הדיברות: ד (פריט זה)
מקורות מקבילים לעשרת הדיברות: ה
מקורות מקבילים לעשרת הדיברות: ו
מקורות מקבילים לעשרת הדיברות: ז

הערות:

14. ראו מאמרי: "הוראות למבקרי המקדש במקרא ובמצרים הקדומה", תרביץ, סב (תשנ"ג), עמ' 15-5.
15. אופיין הכוהני של רשימות התכונות ביחזקאל י"ח ו-כ"ב הודגש נכונה בידי גרינברג, בפירושו לספר יחזקאל..

ביבליוגרפיה:
כותר: מקורות מקבילים לעשרת הדיברות : ד
שם  הספר: עשרת הדברות וקריאת שמע : גיגוליהן של הצהרות אמונה
מחבר: ויינפלד, משה (פרופ')
תאריך: 2001
בעלי זכויות : הקיבוץ המאוחד
הוצאה לאור: הקיבוץ המאוחד
הערות: 1. ספרית "הלל בן חיים", ספרי יסוד במדעי היהדות.
2. הספר רואה אור בסיוע משרד התרבות, המדע והספורט.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית