אולי לא רחוק לטעון שעיקרון דומה מצוי הן בבחירה הבכורים והן בבחירת הלויים לתפקידי כהונה, והוא, מניעה של התגבשות אליטה דתית-פוליטית בעלת כוח סביב המקדש. הלויים הם בעיקרון שבט ללא קרקע כשהם מפוזרים בכל הארץ (בראשית מ"ט, ז) ופרנסתם על ישראל המצווים לתמוך בהם (במדבר י"ח, כא-לב; דברים כ"ו, יב-יג)49. לשיטת כהונה לפי בכורה (בין לאב ובין לאם) יש משמעות דומה, של מניעת התגבשות שושלת מורשת, על ידי הפקעה של הורשת המשרה. כי הרי לא מובטח לבכור שמילא כהונת מקדש שגם הראשון שיוולד לו יהיה זכר. אם הנולד ראשון הוא נקבה – פסקה השושלת, על כל פנים בבכור פטר-רחם לא שמענו על תחליף בכור-חברתי כמו בבכור-אב50. כאשר מדובר בחברה פוליגינית בה עשוי אדם להיות נשוי למספר נשים (ודוקא בעלי ממון ושררה נושאים יותר מאשה אחת), או כאשר אדם נשוי לאשה שניה לאחר גירושין או אלמנות, עשויים להיוולד מספר בנים בכורי-אם באותו בית-אב וכך עשויים כמה בנים מאמהות שונות, להיכנס למשרה, דבר המונע שושלת בקו יחיד וממילא נמנעת צבירת כוח. כאשר הוחלפו הבכורים בלויים נשמר למעשה עיקרון מניעת ריכוז הכוח בידי קבוצת עובדי המקדש.
יש היבט סוציולוגי נוסף בהחלפת הבכורים בלויים. בחברה שבטית של נוודים, ובעיקר של נוודי מדבר, ללא קרקע המועברת בירושה, אין להעברת בכור לתפקיד כהונה השפעה מרחיקת לכת על מבנה המשפחה. אך בחברה חקלאית המורישה קרקע יש להוצאת בכור לכהונה משמעות של ניתוק הבכור מהשפעה בבית האב, ויצירת מתח בין האחים היורשים באשר לירושה ובאשר לממשיך מקום האב בהנהגה. השארת הבכור בתוך המערכת המשפחתית היורשת עשויה למנוע תחרות ומתיחות בין האחים האחרים, כי הבכור הוא בעל זכות מוכחת כראשון, מה שאין כן ביחס לבנים האחרים.
 |
סיכום |
דנו בשאלה כיצד אפשר להסביר את השונות במעמד הבכור באשר לזכויותיו בירושה. הבחנו בין סוגי ירושה שונים שעשויים להיות מועברים על פי כללים שונים, תוך שימוש במושג בכור חברתי. במתודה אנתרופולוגית סטרוקטורלית הסברנו את השונויות בירושה, בעזרת השונות שמצאנו במבנה החברה ובמבנה המשפחה. שיטה זו מאפשרת מעקב אחר תהליכים דינמיים בחברה והסבר תופעה חברתית מסויימת בעזרת תופעה חברתית אחרת בתוך אותה חברה. זהו היבט נוסף בהבנת החברה המקראית, בנוסף להיבטים מקובלים המפרשים, בין היתר, תופעות חברתיות בדרך של אבולוציה, של השפעה ושאילה מתרבויות שכנות. דומה שפעמים ניתן משקל יתר להסברים אלה ומתעלמים מהדינמיקה החברתית הפנימית.
לחלקים נוספים של המאמר:
למשמעותו החברתית של בכור במקרא : סוגי בכורה במקרא
למשמעותו החברתית של בכור במקרא : בכור אב
למשמעותו החברתית של בכור במקרא : בכור אם
למשמעותו החברתית של בכור במקרא : עקרון הבחירה לקדושת המקדש (פריט זה)
הערות שוליים:
49. ראה י"ש ליכט: "לוי, לויים" אנציקלופדיה מקראית, ד, תשכ"ג עמ' 477.
50. קשה לדעת כיצד היתה מתפתחת שיטת כהונה של בכורים למעשה, אילו היו איגודים או משפחות, בעלי כוח, מבקשים להשתלט על המשרות. ייתכן שהיה נוצר פתח להגדרת בכור-אם חברתי.
