עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > חוק וחברה במקרא > החברה המקראית
בית מקרא


תקציר
חלק זה של המאמר עומד על כך שיש שני סוגי בכורה במקרא: בכור-אב ובכור-אם. המאמר טוען שמעמד הבכורה הוא מעמד משפטי ובשל כך הקביעה מי הבכור, אינו נובעת רק מההגדרה הביולוגית של בכור אלא גם מהיכולת של הבכור לממש את החובות והזכויות הנגזרות ממעמדו.



למשמעותו החברתית של בכור במקרא : סוגי בכורה במקרא
מחבר: ניסן רובין


מעמדו של הבכור במקרא נדון כבר במספר מחקרים, תוך השוואת מעמדו למעמד הבכורים בקרב תרבויות סמוכות1; המחקרים עסקו בהארת הצד הפרשני של המושג אך לא הודגשו במידה מספקת סוגיה השונים של הבכורה והשתנות המעמד של הבכור2. ברצוני לדון בזה בצד הדינמי שבמושג הבכורה וכן להאיר היבט סוציולוגי בהגדרת מעמדו של הבכור, והוא שבכור-אב (ופעמים בכור-אם),הוא עניין להגדרה חברתית ולא רק עניין להגדרה ביולוגית. במילים אחרות: החברה מגדירה מיהו בכור, על הזכויות והחובות הקשורים במעמד זה, ולא הלידה עצמה3.

בחברה המערבית המודרנית הבכור הוא מושג חסר תוכן מבחינת התפקידים המוטלים עליו. אין לו עמדה עדיפה בתחום כלשהו בגלל היותו בכור. זהו מושג המציין סדר לידה ותו לא. מדעי ההתנהגות מתעניינים בבכורה בחברה המודרנית מבחינת השפעת סדר לידה על עמדות והתנהגות שלו. למשל, האם הבכור הוא בעל מניעי הישג גבוהים או נמוכים למשל אחיו, אך אין לכך קשר לזכויות ולחובות הבכור מבחינה חברתית ומשפטית. לא כן בחברה המקראית. הן בתקופת האבות והן בתקופת ההתנחלות והמלוכה ממלא הבכור תפקיד בעל משמעות חברתית מעצם סטטוס הלידה שלו. אם אין מי שימלא תפקיד זה, או שנושא התפקיד אינו בעל כישורים לשאת בחובות התפקיד, יהיה הפתרון שמישהו בחברה יוגדר כבכור והוא ימלא את תפקידיו. לפיכך, תיתכן העברת הבכורה מבן לבן, או שהבכורה מוענקת לבן מסויים לפי אילוצי המבנה החברתי. המושג בכור חברתי, לעומת בכור ביולוגי, עשוי להסביר לנו את המקרים השונים במקרא שבהם הבכור הביולוגי אינו ממלא תפקידי-בכורה, ותפקידיו כולם, או חלקם, מועברים לאח אחר. יתברר לנו שהתייחסות החברה למעמדו של הבכור הוא פועל יוצא של המבנה החברתי ומעמד המשפחה בתוכה4.

סוגי בכורה במקרא

בכור, על פי המקרא, הוא הנולד ראשון באדם ובבהמה, בדומה לבכורים (במקרא בא השם בכור רק בריבוי: שמות כ"ג, יט; שם ל"ד, כו; במדבר ט"ו, יז-כא; שם י"ח, יב-יג; דברים כ"ו, א-יא) שהם ראשונים בפירות ובירקות. מעמדם הראשוני מקנה להם משמעות של קדושה5. בבכור האדם בישראל מבחין המקרא בין בכור-אב לבכור-אם. בכור-אב מכונה "ראשית אונו" (דברים כ"א, יז)6 ובכור-אם מכונה "פטר רחם" (שמות י"ג, ב ועוד). במשפחות מונוגמיות בנשואים ראשונים של שני ההורים, יהיה הנולד ראשון גם בכור-אב וגם בכור-אם. אם הנישואים אצל אחד ההורים אינם נישואים ראשונים, או אם החברה מאפשרת ריבוי נשים (פוליגיניה)7 או ריבוי גברים (פוליאנדריה), ייתכן שלא תהיה חפיפה בין שני סוגי הבכורה הללו8.

בהמשך הדברים נברר מהי המשמעות החברתית של כל אחד מסוגי הבכורה הללו, אולם כבר כאן אפשר לומר שלבכור-אב יש חשיבות בתחום החברתי-כלכלי. הוא נושא זכויות וחובות מסויימות בחברה, והבכורה היא בראש ובראשונה בעלת משמעות משפטית-מעשית, וגם בעלת משמעות משנית של קדושה. לעומת זאת, זכויות בכור-אם הן בתחום הפולחן. בכור-אם הוא בראש ובראשונה בעל עמדה מיוחדת בתחום הדתי ויש לו משמעות עיקרית של קדושה. אין לו זכויות מיוחדות בירושה, או בכל תחום משפטי-כלכלי אחר. סביר לשער שאם לזכויות בכור-אב יש משמעות מרחיקת לכת בחיי היום יום, נוצרת אפשרות שהגדרת הבכורה הזו לא תהיה ביולוגית אלא חברתית. כלומר, בכור-אב הוא מי שהנורמות מכירות בו כבכור, גם אם לא נולד בכור. לכן, ניתנת הבכורה להעברה מבן לבן. יש לזכור שגם בחברה פוליגינית רוב הנישואים הם מונוגמיים9, ובכור-אב הוא בדרך כלל גם בכור-אם. ייתכן שבאותו בכור, זכויות בכור-אב, כולן או חלקן, יועברו ממנו לאחרים ואילו זכויות בכור-האם יישארו עמו.

לחלקים נוספים של המאמר:
למשמעותו החברתית של בכור במקרא : סוגי בכורה במקרא (פריט זה)
למשמעותו החברתית של בכור במקרא : בכור אב
למשמעותו החברתית של בכור במקרא : בכור אם
למשמעותו החברתית של בכור במקרא : עקרון הבחירה לקדושת המקדש

הערות שוליים:

  1. ראה למשל: I. Mendelsohn, "On the Prefereential Status of the Oldest Son, "Bulletin of the American School of Oriental Research, Vol. 156, 1959, pp. 38-40. י. קויפמן, תולדות האמונה הישראלית, ירושלים, תשכ"ד, כרך א', עמ' –146-147; א. ש. הרטום, "בכור, בכורה", אנציקלופדיה מקראית, ירושלים תשכ"ה, כרך ב' עמ' 126-123; ר. דה-וו, חיי יום יום בישראל בימי המקרא, תל-אביב 1969, כרך א', פרק חמישי. לאחרונה התפרסם מחקרו של ש. בנדור, בית האב בישראל למן ההתנחלות ועדף סוף ימי המלוכה – מבנה החברה הקדומה בישראל, ספריית פועלים והקיבוץ המאוחד, תשמ"ז, שדן במבנה החברה במתודה אנתרופולוגית. ראה בספרו דיון על הבכור בעמ' 94-81. מחקרו הוא דוגמה חשובה לנטישת עמדות אבולוציוניות לעבר תפיסה מבנית של תקופת המקרא.
  2. לאחרונה נידון ביסודיות מעמדו של הבכור במקרא בעבודותיו של ג. ברין ראה: הבכור בישראל בתקופת המקרא, דיסרטציה, אוניברסיטת תל-אביב, תשל"א. הנ"ל, "בכור לאב ובכור לאם במקרא" ספר בן ציון לוריא, ירושלים 1979, עמ' 50-31; הנ"ל, "בכורות במקרא" תרביץ מ"ו, תשל"ז, עמ' 1-7; הנ"ל "מעמדו של הבכור ברשימת היחס" בית מקרא כ"ד, תשל"ט, עמ' 259-255. הנ"ל "דרך מעבר ההגמוניה המשפחתית והקשר לסדרי הבכורה", הצבי ישראל, תל-אביב, תשל"ו, עמ' 55-47.
  3. מלינובסקי היה האנתרופולוג הראשון שהבחין בין הגדרות חברתיות להגדרות ביולוגיות. הוא ניסח זאת כ"עיקרון הלגיטימציה" בדיונו ביחס לאבהות על ילדים. לדבריו דואגת בדרך כלל כל חברה שיהיה לכל נולד מישהו שיוגדר על ידי החברה כאביו החברתי. לרוב יהיה זה אביו הביולוגי, אך כשזה אינו ידוע או אינו מצוי יהיה לו "אב חברתי" המקבל את זכויות וחובות האב המוליד. ראה B.Malinowski, "The Principle of Legitimacy". In J. Goody (ed.), Kinship, Penguin Books, 1971, pp. 38-41.
  4. ראה: Yehudi Cohen, "Culture as Adaptation," in Y. Cohen (ed), Man in Adaptation. Chicago, 1968, pp. 40-60. מחקרים בדבר הקשר שבין מבנה החברה למבנה המשפחה, ראה למשל: R. L. Blumberg and R. F. Winch, "Social Complexity and Famillial Complexity: Evidence for Curvilinear Hypothesis,"American Journal of Sociology, Vol. 77, 1972, pp. 898-920; B. Yorburg, "The Nuclear and the Extended Family: An Area of Conceptual Confusicn,", Journal of Comparative Family Studies, Vol. 6, 1975, pp. 5-14; C. Smith, "Family Structure and Complexity." Journal of Comparative Family Studies, vol. 9, 1978, pp. 299-310.
  5. על האטימולוגיה של השם ועל מקבילותיו בלשונות שונות ראה ג. ברין, "הבכור בישראל בתקופת המקרא" עמ' 11-9.
  6. השווה בראשית מ"ט, ג ותהלים ע"ח, נא.
  7. פוליגיניה (polygyny) היא הצורה המקובלת בספרות האנתרופולוגית לריבוי נשים ולא פוליגמיה (polygamy) שפירושה ריבוי נישואים. פוליגיניה וופוליאנדריה (polyandry = ריבוי גברים), הן שתי צורות של פוליגמיה.
  8. ראה ג. ברין, הבכור בישראל (הערה 2), עמ' 37.
  9. זאת בגלל השוויון המספרי, פחות או יותר, בין זכרים לנקבות. יש צורך בקיום תנאים מיוחדים כדי שמספר גדול של בתי-אב יהיו פוליגיניים. ראה: C. P. Kottak, Anthropology, New York, 1974, pp. 316-318.
ביבליוגרפיה:
כותר: למשמעותו החברתית של בכור במקרא : סוגי בכורה במקרא
מחבר: רובין, ניסן
תאריך: תשרי-כסלו תשמ"ח , גליון א (קיב)
שם כתב העת: בית מקרא
הוצאה לאור: החברה לחקר המקרא בישראל
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית